שמים עשב מעלה עשן בקטורת. הר סיני עשן כולו בעת קבלת התורה. נסים התרחשו בעשן המערכה. ממתי עשן מוסיף איכות לסביבה?
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכה' אלול תשע"ט
א. דברים כט' – פן יש בכם איש.. אשר לבבו פנה היום מעם ד' אלוקינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם.. כי אז יעשן אף ד' וקנאתו באיש ההוא.. והבדילו ד' לרעה מכל שבטי ישראל.. רש"י - על ידי כעס, הגוף מתחמם והעשן יוצא מן האף, וכן עלה עשן באפו ואע"פ שאין זו לפני המקום, הכתוב משמיע את האוזן כדרך שהיא רגילה ויכולה לשמוע..
ב. בראשית טו' - ..והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה. ביום ההוא כרת ד' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת.. רש"י - רמז לו שיפלו המלכיות בגיהנם. תפילת ר"ה – ..והרשעה כולה בעשן תכלה..
ג. שמות יט' - והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ד' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד. ויהי קול השפר הולך וחזק מאד.. רש"י - אין עשן זה שם דבר, שהרי נקוד השי"ן פת"ח, אלא לשון פעל.. רבינו בחיי - ההר היה עשן ולא האש, כי האש שהוא לפני כבוד ה' אין לה עשן. מלבי"ם - ירד ה' על ההר ונתעורר יסוד העפר שהיה שקט ונח עד הנה, בין יסוד העפר הכולל בין יסוד העפר של העם שהוא כבד התנועה מכל היסודות והפיל על העם עצלות וכובד.. והיה העשן על שטחו של ההר.. עלה עשן מפנימית ההר.. מעומק ההר ועפרו ויחרד כל ההר מאד שהיה רעש הארץ של ההר..
ד. שמואל ב' כב' - בצר לי אקרא ד'.. וישמע מהיכלו קולי.. ותגעש ויתגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו. עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל.. ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו. אלשיך - לא מצינו בימי דוד רעשה ותגעש הארץ.. והנה רבותינו ז"ל במדרש אמרו.. במתן תורה.. מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דבחדש ט' - רבי עקיבא אומר [כתוב אחד אומר, כי מן השמים, וכתוב אחד אומר, וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר], מלמד שהרכין הקב"ה שמים העליונים על ראש ההר ודבר עמהן מן השמים.. וכה"א ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו.
ה. יומא כא: - דתניא.. ועשן המערכה אפילו כל הרוחות שבעולם באות ומנשבות בו אין מזיזות אותו ממקומו.. והאמר רבי יצחק בר אבדימי, במוצאי יום טוב האחרון של חג הכל צופין לעשן המערכה, נוטה כלפי צפון, עניים שמחין ובעלי בתים עצבין מפני שגשמי שנה מרובין ופירותיהן מרקיבין. נטה כלפי דרום, עניים עצבין ובעלי בתים שמחין מפני שגשמי שנה מועטין ופירותיהן משתמרין. נטה כלפי מזרח, הכל שמחין, כלפי מערב, הכל עצבין. דאזיל ואתי כדיקלי, ואבדורי לא הוה מיבדר.. ומי הוה עשן במערכה? והתניא, ה' דברים נאמרו באש של מערכה, רבוצה כארי.. ואינה מעלה עשן. כי קא אמרינן בדהדיוט. דתניא, ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח, אע"פ שאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. אבות ה' - עשרה נסים נעשו.. בביהמ"ק.. ולא נצחה הרוח את עמוד העשן.. עבודת ישראל ליקוטים - וכשהקיטור עשן עולה לביהמ"ק של מעלה נתקבל ברעוא.. אבל כשהרוח היה מפזר את העשן לא עלה למעלה וזהו הנס.
ו. פרדס רימונים כג' – עשן. יש עשן שאינו טוב כמו כי אז יעשן אף ד'.. ויש עשן טוב והוא עשן המערכה והוא התפארת.. ועיקר התעוררותו מצד הבינה.. ולכן היא עשן דין. ישעיהו ד' - וברא ד' על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חפה. ב"ב עה. - ואמר רבה א"ר יוחנן, עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק, שנאמר: וברא ה' וכו' מלמד שכל אחד ואחד עושה לו הקב"ה חופה לפי כבודו. מלבי"ם - העשן נולד משריפת איזה גשם והתפרד חלקיו.. מאור עינים וישלח - הראב"ד.. לספר יצירה ע"פ והר סיני עשן.. עש"ן.. עולם שנה נפש.
ז. שיר השירים ג' - מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן.. מלבי"ם - שואל ומתפלא איך יכלה הנפש להתפרד מן הגויה.. עד שחל עליה הרוח הא-להי במדבר ר"ל חוץ לגויה בהיותה נפרדת מן העיר שהוא הגוף והיא עולה במעלה הסולם.. כתימרות עשן ר"ל כמו שהעשן בא ע"י שיתפרדו החלקים הדקים והקלים שבמורכב מן העפרורי הכבד ע"י יסוד האש המפריד בין המורכבים ומעלה חלקים הדקים והרוחנים למעלה ויסוד העפר נעשה אפר ונשאר למטה כן ע"י האש האלוקי ושלהבת אהבת ה' שבער בלבה נפרדה הנפש הרוחנית מן העפר ועלתה למעלה כעשן המתדבק עם האש..
ח. ויקרא טז' - ויאמר ד' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש.. ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת. רש"י - בענן הקטרת ביום הכיפורים. יומא נג. – ת"ר.. שלא יתקן מבחוץ ויכניס, להוציא מלבן של צדוקין.. א"כ מה ת"ל כי בענן אראה על הכפרת - מלמד שנותן בה מעלה עשן. יומא יט: - הוא פורש ובוכה - שחשדוהו צדוקי.. רש"י - לתקן הקטורת ולתת אותה על מחתת האש בהיכל, ולהכניסה אחרי כן לבית קדשי הקדשים, שכן אומרים הצדוקים. יומא יט: - מעשה בצדוקי אחד שהתקין מבחוץ.. אמרו: לא היו ימים מועטין עד שמת והוטל באשפה, והיו תולעין יוצאין מחוטמו. רמב"ם עבודת יוה"כ ה' כה' - חסר מן הקטרת.. מעלה עשן, חייב מיתה.. ב"י קלג' - ושאר דברים.. אם חיסרם אינו חייב כלום. זוהר ויקהל ריח: - כל מאן דארח בההוא תננא כד סליק ההוא עמודא מההוא מעלה עשן הוה מברר לביה בברירו למפלח למאריה ואעבר מניה זוהמא דיצר הרע ולא הוה ליה אלא לבא חדא לקבל אבוה דבשמיא בגין דקטרת תבירו דיצר הרע איהו.. זוהר יתרו פד. - ..דתננא דסיני.. ההוא תננא מאן הוה, אמר ר' יצחק שכינתא דאתגלי לתמן כמה דאת אמר מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן, אמר ר' יהודה.. הא קרא שלים הוא דכתיב והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ד' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן, זכאה עמא דחמאן דא וידעין דא.
ט. אוה"ק א' חכמת הקודש קיא' - ישנם הגיוני תעלומות כאלה, שהידיעות הממוצעות, של דעת העולם והחיים, מעמעמות את אורן. ואי אפשר שיעלה בידי החושב העליון תוכן שלם מסקירות בהירות הללו, רק אם ישכח וימחה מרשמיו הרוחניים העולם המעשי והרוחני המוגבל, וכל ציציו ופרחיו, כל הקישיו, תוכניו ואידיאליו. ורק אז יכשר לעלות אל מרומי הדעות העליונות שבעולם התעלומה. אמנם כשיעלה למרומים הללו, בכל שיא גבהם, ימצא חסין ומלא עושר, עד אשר יוכל לרדת אח"כ מלא עצמה, לנהל צאן אדם, עדר ד', בעולמים המוגבלים, על פי כחו של כל אחד ואחד. עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם.