641. פרשת עקב – איך שוברים את האויב

המילה "עקב" תשמעון משמשת כמילת קוד הצופנת בחובה את הדרכת התורה לבנית מדינה עוצמתית שמרתיעה את אויביה

תגיות: מלחמה,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - 641. פרשת עקב – איך שוברים את האויב

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליז' אב תשפ"ד
א.    דברים ז' – והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר ה' א-להיך לך את  הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך.. ואכלת את כל העמים אשר ה' א-להיך נתן לך לא תחוס עינך עליהם.. כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם. לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה ה' א-להיך לפרעה ולכל מצרים.. לא תערץ מפניהם כי ה' א-להיך בקרבך א-ל גדול ונורא. רש"י - אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון. רמב"ן – ואונקלוס תרגם חלף, כמו חלף עבודתכם (במדבר יח), עשאו לשון סבוב, נגזר מן והיה העקוב למישור (ישעיה מ) הדרך המעוקל ההולך סביב סביב, וכן עקובה מדם (הושע ו) מסובבת ומוקפת. יאמר, והיה סבת שמעכם המשפטים ועשותכם אותם שישמור השם לכם בריתו, ויפה פירש. ודומה לזה, בגלל הדבר הזה (להלן טו) בסבתו, מלשון וגללו את האבן (בראשית כט). וכן על דעתי, כל לשון עקיבה גלגול וסבוב, עקוב הלב (ירמיה יז), ויעקבני זה פעמים (בראשית כז), ויהוא עשה בעקבה (מ"ב י), ענין גלגולין וסבות. ולכן יקראו יעקב "ישורון", כי היפך העקוב מישור. וכן אחורי הרגל שנקרא עקב, וידו אוחזת בעקב עשו (בראשית כה), יקראנו כן בעבור היותו מעוגל.. ומורגל הוא בלשון, כמו שאמרו בספרי (ברכה ב), מימינו אש דת למו (להלן לג), כשהיה יוצא הדבור מפי הקדוש ברוך הוא היה יוצא דרך ימינו של קדש לשמאלן של ישראל, ועוקב את מחנה ישראל שנים עשר מיל על שנים עשר מיל, כלומר מקיף. וכן לשונם (ב"ק קיג א) באים עליו בעקיפין, בסבות וגלגולין, כמו עקיבין, ששתי האותיות האלה שוות להן.

ב.     הטורים - לעיל מיניה כתיב היום לעשותם וסמיך ליה עקב. כלומר, היום לעשותם אבל שכרם בעקב, פירוש בסוף. עק"ב תיבות יש בי' דברות. וזהו בשמרם עקב רב (תהלים יט), אם תשמור עקב תזכה למה רב טובך אשר צפנת ליראיך. עקב. עשה תורתך קבע. עקב.. למוד מן העקב הזה שהולך אחר הרגל דרך ענוה ולפיכך אינו ניגף כמו אצבעות הרגלים.

ג.     רבינו בחיי - יעודים גופניים אלו הוא השכר הקל והשפל שיש לאדם, כי כן העקב שפל הגוף, אבל השכר הגדול והעצום שהוא זיו השכינה נכלל במלת "והיה" שהוא כולל השם המיוחד, וזהו שסיימה פרשה של מעלה: היום לעשותם, וסמיך ליה: והיה עקב, לרמוז כי בעשייתם היום הזה יהיה שכרו זיו השכינה.. וכבר גלו לנו רז"ל (ע"ז יח.) כי עונש המצות שאדם מזלזל בהן ודש אותן בעקביו בעוה"ז מקיף אותו ליום הדין, שנאמר: (תהלים מט) "עון עקבי יסובני". ועוד יכלול עון עקבי יסובני, שבא להזהיר על אותן מצות שהוא חייב לפסוע בהן והן פסיעות של מצוה, כגון ללכת אל בית הכנסת ולבית המדרש.. הא למדת שהאדם נוטל שכר על פסיעותיו כפי הדרך שהוא הולך בה, זהו "והיה עקב תשמעון".

ד.     דברים יא' - לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן ה' א-להיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם. שמות טו' - שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת. אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען. תפל עליהם אימתה ופחד. זוהר שמות בשלח נט: - אימתה, אימה מבעי ליה, מאי אימתה, דהא לית לך את או מלה חדא באורייתא דלא אית בה רזין עלאין, מאי אימתה, אמר רבי שמעון כלומר דחילו דשכינתא.

ה.    בראשית א' - ויאמר א-להים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל  הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ. רש"י - יש בלשון הזה לשון רידוי ולשון ירידה, זכה רודה בחיות ובבהמות, לא זכה נעשה ירוד לפניהם והחיה מושלת בו.

ו.      בראשית כז' - ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך. רש"י - כשיעברו ישראל את התורה, ויהיה לך פתחון פה להצטער על הברכות שנטל, ופרקת עלו וגו'. דעת זקנים מבעלי התוספות - ל' וירד מיעקב והיה כאשר תמשילהו עליך שתעבדהו ברצון נפשך.. בזה תעשה שתפרוק עולו מעל צוארך שלא ישתעבד בך כל כך.

ז.     תהלים קכב' - עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם. רש"י - עומדות היו רגלינו - במלחמה בכל מקום בשביל שעריך ירושלים שעוסקין בהן בתורה. בראשית לג' - יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה.. עד אשר אבא אל אדני שעירה. אבן עזרא - בעבור המקנה שהוא מלאכתי.

ח.    אורות – ישראל ותחיתו יב' - הסקירה הרואה את הכח הא-להי החי ופועל בתועפות גבורותיו ורוממות קדשו בכל מסבות הטבע, בכל הליכות רוחות האדם, בכל סבוכי המלחמות, בכל תכני תעתועי האישים והעמים, היא מסדרת אור קדוש על מלא כל העולם. היא מחברת את הנפש העולמית עם רוחה ונשמתה, מאגדת את כל המפעל והמעשה המסותר בחגוי סלעים וסתרי מדרגות אל כל הגלוי והמופיע בפליאות נוראות, ביד חזקה ובזרוע נטויה, באותות ובמופתים, בגלוי שכינה ובנבואה מאירה. והחבור הזה, השכלי, מתמם את צביון האדם ומחיה את העולם, כשאור ישראל מתגלה על ידי עמק הדעת ומעמקי האמונה לראות, איך כל העלילות מראש ועד סוף, מראש מקדמי תבל עד אחרית ימים אחרונים, מתועפות תנועות רוחניות אדירות, הופעות שכליות ומוסריות מלאות וטובות, חדושי חכמות ומדעים נשגבים ומשכללים, כל הארות תוריות בכחות כלליים ופרטיים, כל זהרי רוח הקדש וכל השפעות צדיקים יסודי עולמים, הם וגורמיהם העליונים והתחתונים, – הכל תנועת עולמים גדולה אחוזה בהם, תנועת הארת אורו של משיח, שנברא קדם שנברא העולם. בכל עת שמתגלים מקרים ומאורעות, רעיונות ומחשבות, להרים נס של קירוב גאולה וישועה, בין שהיא גשמית ובין שהיא רוחנית, הדעת מכרת את אור ד' החי המופיע בהם ואת קול ד' הדובר וקורא מתוכם, וכל אשר תיטיב הדעת להכירו ולהבינו כה תגלה את האורות של המסבות, כן תישרם אל מטרתם וכן יתחברו האורות העלומים עם הגלויים, יתאגד הטבע עם הנס אגד עליון וחזק, "אז ירד שריד לאדירים עם, ד' ירד לי בגבורים".

ט.    שופטים ה' – עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר. אז ירד שריד לאדירים עם, ה' ירד לי בגבורים. מצודת דוד - כאשר יתחזק השיר. רש"י - אז ירד שריד לאדירים - ירד ירדה, כמו לרד לפניו גוים, שרידי ישראל רדו באדירי העובדי גלולים. ה' ירד לי בגבורים - ירדה לי את גבורי העובדי גלולים.