ירידת האור מן האינסוף ברוך הוא למציאות הארצית, היא פלא שאין כדוגמתו, אבל יש כללים לירידת האור, שבירתם מביאה צרעת
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכו' ניסן תשע"ה
א. ויקרא יב' – אשה כי תזריע וילדה.. תטמא.. ובמלאת ימי טהרה.. תביא כבש בן שנתו לעולה ובן יונה או תור לחטאת.. וכיפר עליה וטהרה ממקור דמיה.. רמב"ן - ..בלדתה תהיה לה מעין נרפס ומקור משחת.. תביא כופר נפשה שיעמוד מקורה ושתטהר, כי השם יתעלה רופא כל בשר ומפליא לעשות. ורבותינו אמרו (נדה לא ב) בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת לא אזקק עוד לבעלי.. רצתה התורה לכפר לה מעלות רוחה.. ורחמיו מרובים, שהוא רוצה להצדיק בריותיו.
ב. ויקרא יג' – אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת.. לנגע צרעת והובא אל אהרון הכהן או אל אחד מבניו הכהנים. וראה הכהן.. ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמוק מעור בשרו.. ספורנו – וזה יהיה ברוב אם לא יטהר הזרע מדם הנדות. רש"י - שאת או ספחת וגו': שמות נגעים הם ולבנות זו מזו. בהרת: חברבורות.. וכן (איוב לז') בהיר הוא בשחקים. עמוק מעור בשרו: כל מראה לבן עמוק הוא, כמראה חמה עמוקה מן הצל. אל אהרן: גזה"כ היא שאין טומאת נגעים וטהרתן אלא עפ"י כהן. חזקוני - חכם שבישראל רואה את הנגע ואומר לכהן אע"פ ששוטה הוא, אמור טמא הוא, והוא טמא, אמור טהור הוא, והוא טהור.
ג. איוב לז' – ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם. רש"י - ..ועתה שלשת ריעיך.. לא ראו אור נעשו המה כנפלים אשר לא ראו חכמה. בהיר הוא בשחקים - דומה לבהירים בהירים הנראים בשחקי' להוריד גשם. ורוח עברה - ורוח בא ומטהרתן ומעבירתן ואין מטר יורד, כך הוא דוגמא שלהם, התחילו להשיבך וסוף עמדו ולא ענו.
ד. ויקרא יג' - ..והנה הנגע עמד בעיניו.. רמב"ן - וכמוהו ועינו כעין הבדולח (במדבר יא), וכן כעין הקרח הנורא (יחזקאל א). שמות טז' – ויקראו בית ישראל את שמו מן, והוא כזרע גד לבן.. רמב"ן בראש' ל' ט' - לא ידעתי מה המעשה הזה ללאה, ולמה נתנה שפחתה לבעלה, והיא לא היתה עקרה שתבנה ממנה, ואין דרך הנשים להרבות נשים לבעליהן.
ה. דברי הימים ב' כו' – וכחזקתו גבה ליבו עד להשחית.. ויבוא.. להקטיר על מזבח הקטורת.. ויבוא עזריהו הכהן.. ויעמדו על עוזיהו המלך ויאמרו לו, לא לך עוזיהו להקטיר.. צא מן המקדש כי מעלת.. ויזעף עוזיהו.. והצרעת זרחה במצחו..
ו. ויקרא יג' – והבגד כי יהיה בו נגע.. ירקרק או אדמדם.. ויקרא יד' – והנה הנגע בקירות הבית.. ירקרקות או אדמדמות.. ויקרא טו' – ..איש כי יהיה זב.. ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה..
ז. במדבר רבה ז' - א"ר יהודה הלוי ב"ר שלום על י"א דברים הצרעת באה, על קללת השם ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים ועל האומר על חבירו דבר שאינו בו ועל גסות הרוח ועל הנכנס בתחום שאינו שלו ועל לשון שקר ועל הגניבות ועל שבועת שקר ועל המחלל שם שמים ועל עבודת כוכבים. שבועות ו: - תנו רבנן: בהרת – עמוקה.. שאת - ..גבוה..
ח. ישעיהו ו' – בשנת מות המלך עוזיהו, ואראה את ד' יושב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל. שרפים עומדים ממעל לו, שש כנפים שש כנפים לאחד, בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף. וקרא זה אל זה ואמר, קדוש קדוש קדוש ד' צב-אות מלא כל הארץ כבודו. רש"י – בשנת מות: כשנצטרע.
ט. ויקרא יד' – זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו.. וצוה הכהן ולקח למיטהר שתי צפרים חיות טהורות ועץ ארז ושני תולעת ואזוב. וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים. את הצפור החיה יקח אותה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה על המים החיים. והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את הציפור החיה על פני השדה.
י. אבן עזרא – ועץ ארז ואזוב. הוא הגדול והקטן במיני הצמחים, והעד מדברי חכמת שלמה (מ"א ה' – וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר). ישעיהו מא' – אל תיראי תולעת יעקב.. רש"י - משפחת יעקב החלשה כתולעת שאין לה גבורה אלא בפיה. קהלת ו' ז' – כל עמל האדם לפיהו..
יא. ויקרא טו' – והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה.
יב. קובץ ג' רנו' - הולכת היא שפעתה של הנשמה העליונה.. ומתגברת בחיים, בחיי הרוח ובחיי הנפש והבשר.. כשהדיבור הרע פרץ גבוליו, כשכח הזוהמא הבשרית והצד העכור שבחיי הרוח שלח את ארסו והרחיב את ענפיו, אין השפעתה של הנשמה העליונה מתגלה, ושמירת החן והתמימות של הדר החיים מסתלקת, ותכונות של חשכת פנים, של כיעורים, אפילו גופניים, באה ומתגלה. אלה הם תולדות הנגעים, המאלמים את הנשמה ומונעים ממנה את כח השפעתה.. העולם הרוס הוא ושבור, הולכי דרכי תוהו מתרבים, וגופים מתדלדלים ונשמות נאבדות, דורות מתרסקים בלחץ החיים המזוהמים והעולם נחשך, והנשמה דופקת על הלבבות המסוגלים - שפכו רוח, דברו צדק. ואיזה כח חוזר ממפלי הגויה, משאון חיי השוק בא וטופח על הפה, סוגר את הצינור המלולי, והרוח ההולך להחיות, נעצר. נפגמת הנשמה בכח חוזר זה, והיא מאספת אליה את אורותיה, ומתחתית מתחיל לשרור חושך ואפלה מנודח, וזיו החיים מסתלק, וההוד נהפך לדוה וכל פנים לירקון. וזוהי ג"כ סבת הנגעים, כשהעולם כולו הגשמי והרוחני, עומד באמתת משקלו. כשהבנין בכללותו מתרועע, אין סימני חיים הללו מתגלים בכל תוקפם, ומ"מ לא יעלמו כליל מפקוחי העינים..
יג. קובץ ב' שכט' - מלא צער הוא העולם, ועל מה הוא מצטער, מפני שיש בנשמה הפנימית של האדם כל כך גודל ושיגוב, מה שאין העולם הולמו עדיין כעת, מפני שהוא שואב את גדלו, גדולת נשמתו, מעולם רחוק וגבוה מאד, מעבר מלא הדר, ומעתיד עשיר זוהר. לולא זה הגודל לא היה לצער מקום. והמשכיל המבחין את המקור, מהיכן הצער בא, עד כמה חשוב ויקר הוא מקור חיי הצער הללו, מיד מתהפך אצלו הצער עצמו לעדן, והנגע לענג.