חינוך האדם להיות טוב וישר נעשה אך ורק על ידי תורת ישראל. אין דרך אחרת. זהו עיקר החידוש בדברי הרב קוק על חינוך
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליד' אייר תשע"ג
א. ויקרא כא – ויאמר ד' אל משה, אמור אל הכהנים בני אהרון, ואמרת אליהם, לנפש לא יטמא בעמיו.
ב. עולת ראי"ה ב' נד' - ומפני שראשית היסוד, של צמיחת ההבטאה, באה מתוך הרעיון - נקרא זה בשם אמירה. והמקור הוא אמר, כמו ראש אמיר. כלומר, התגלות הדבור ביחסו להמדבר בעצמו, טרם שבא להתגלם בצורה המשפעת כבר על השומע, שמקבל הנהגה על ידי הצורה הדבורית הבאה כבר אל חוגו, שזה הוא התוכן של דבור, המתלוה לאמירה, והוא משותף עם דברות והנהגה.
ג. שפת אמת שבועות תרלא' – ועשרת הדברות נגד עשרה מאמרות, כמ"ש בזוהר הקדוש. שפירש: מאמר בחשאי ובהסתר. ודיבור הוא התגלות. דבר מלך שלטון. שאז נתגלה, שכח התורה מחיה הכל ומושלת על הכל.
ד. יבמות קיד. – תא שמע, 'אמור ואמרת', להזהיר גדולים על הקטנים. מאי לאו דאמר להו לא תיטמו? לא. דלא ליטמו להו בידים.
ה. שו"ע או"ח שמג' – קטן אוכל נבלות אין בית דין מצווין להפרישו, אבל אביו מצווה לגעור בו ולהפרישו.. ולהאכילו בידים, אסור, אפילו דברים שאסורים מדברי סופרים. וכן אסור להרגילו בחלול שבת ומועד, ואפילו בדברים שהם משום שבות. הגה. ויש אומרים שכל זה בקטן דלא הגיע לחינוך, אבל הגיע לחינוך צריכים להפרישו. ויש אומרים דלא שייך חינוך לבית דין, אלא לאב בלבד. וקטן שהכה את אביו או עבר שאר עברות בקטנותו, אף על פי שאינו צריך תשובה כשיגדל, מכל מקום טוב לו שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה, אף על פי שעבר קודם שנעשה בר עונשין.
משנה ברורה – ולהאכילו בידיים אסור, לכל אדם, ואפילו התינוק אינו בר הבנה כלל, ודבר זה אסור מן התורה.. אמור ואמרת.. דכל אסורי תורה אסור להאכילם או לצוותם שיעברו.
ו. אגרות הראי"ה קע' – מטרת החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת, שהנקודה המרכזית שבה, היא לעשותו טוב וישר. מאז אשר החל אברהם אבינו לקרוא בשם ד', היתה לנו לנחלה, כי כל מה שתהא מושרשת בליבו של אדם יותר הקריאה בשם ד', כן יגדל טובו וישרו, ויהיה יותר מאושר לעצמו ולחברה כולה.
כנסת ישראל נתייחדה מכל האומות להרים ברמה את הדגל של החלטה זו בעולם, שהטוב והיושר של האדם היא התכלית היותר נשגבה שלו, ושהקריאה בשם ד', והשרשת ידיעה זו, היא ההכשרה היותר בטוחה למגמה זו, עד שהמגמה וההכשר הינם דבר אחד ולא יתפרדו.
וכאשר לתכלית השרשת הקריאה בשם ד' בלב ונפש, ביחיד ובאומה בכללה, דרוש תלמוד קבוע, משחר טל הילדות של האדם, על כן לקח מקום בראש החינוך הישראלי תלמוד תורה, - ודוקא תלמוד תורה ולא ידיעות אחרות, שאין מטרתן כי אם להכשיר את האדם למלחמת החיים, ולא לעשותו טוב וישר לפני ד' ואדם. זאת היא הדרך העתיקה אשר בה הלכו אבותינו מעולם, ועל פי דרך זה, נשמר שם ישראל בכלל, והצליחו גם עשו פרי, שיצאו מגדולי הדורות המצויינים מאורי אור בעד האומה ובעד כל העולם כולו. הכשרת האדם למלחמת החיים נחשבה בנו תמיד למדרגה השניה של צדדי החינוך, ולא עצם מטרתו.
ברבות הימים עברו על ראשינו גלי הזמן, ועם ישיבתנו בארצות הגוים, אשר המטרה הראשית של חינוכם אינה כי אם ההכשרה של האדם למלחמת החיים, והדרישה של הטוב והיושר, - וקל וחומר הקריאה בשם ד', שהיא הבסיס שלה, - גם אחר שספגו מעט מזה אל תוכם על ידי צינורותינו, נחשבו בכל זאת לטפל נגד ההכשר אל החיים החומריים ומלחמתם, - חדר גם בנו רוח כזה. ורבים הם לדאבוננו, אשר שכחו את צורת החינוך העיקרית שלנו, וישכיחו מבתי לימודיהם, את הראשיות של מטרת היושר והטוב, ואת הקריאה בשם ד' הקשורה בה, ויטביעו את חותם החינוך כולו, רק על הכשרת החיים הזמניים, במלחמתם ותאוותיהם.
האומה בכללה חשה, וגדוליה הכירו, את הסכנה הצפויה מזיוף חותמנו זה. ולשם דגל מלחמה נקבע, בחזקת יד ובמסירות נפש, נגד כל גלי הזמן, חותם צר על בתי החינוך העתיקים, שיהיו מיוחדים רק לרוח ישראל ומטרתו המיוחדת, והטפל של מלחמת החיים, יבוקש מן הצד, באופן אשר יוודע, כי יש הבדל בין קודש לחול.
הידיעה הברורה שנצח ישראל לא ישקר, וכי למרות כל צרכי הזמנים, המשתנים והמתחדשים, היסוד הראשי קבוע הוא ועומד: מלכות ד' וממשלתו, הכשרת האדם והאומה ללכת בדרכיו, המושפעת מהחינוך היסודי, המיוחד בלא שום שיתוף, רק לתלמוד תורה, זהו עומד לעד. 'מלכותך מלכות כל עולמים, וממשלתך בכל דור ודור'.
מוסדות עתיקים ממין זה, יש לנו בגולה, על ידי רועי ישראל, גאוני וצדיקי הדורות, וביותר בארץ הקודש – מקום המבצר לרוח עמנו היסודי לעד – ובהם נתפאר סלה.
הצטרף לרשימת התפוצה שלנו וקבל את השיעור השבועי והחוברות החדשיות לדוא"ל