כל הגאולות בלילה, ויהי בחצי הלילה, זמן שמח, אז למה תיקון חצות עצוב כל כך?
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכט' טבת תשע"ד
א. שמות יב' – ויהי בחצי הלילה וד' הכה כל בכור.. שמות יא' – ויאמר משה, כה אמר ד', כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים. רש"י - כהחלק הלילה, כחצות, כמו (מלכים א' יט כה) כעלות, (תהלים קכד ג) בחרות אפם בנו, זהו פשוטו.. שאין חצות שם דבר של חצי. ורבותינו דרשוהו כמו בחצי הלילה ואמרו, שאמר משה כחצות, דמשמע סמוך לו או לפניו או לאחריו, ולא אמר בחצות, שמא יטעו אצטגניני פרעה, ויאמרו משה בדאי הוא.
ג. בראשית יד' – ויהי בימי אמרפל.. ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם.. רש"י – ומ"א שנחלק הלילה ובחציו הראשון נעשה לו נס, וחציו השני נשמר ובא לו לחצות לילה של מצרים. תנחומא לך לך ט' - אמר לו הקב"ה לאברהם, אתה עשית הרג בשונאי מחצי הלילה עד הבקר, חייך אני אעשה הרג בשונאי בניך מחצי לילה עד הבוקר, ובמדה זו אני פורע להם, הה"ד ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור.. לכך נאמר ויהי בימי אמרפל.
ד. בראשית י' – וכוש ילד את נמרד.. הוא היה גיבור ציד לפני ד', על כן יאמר, כנמרד גיבור ציד לפני ד'. רש"י - גבור ציד - צד דעתן של בריות בפיו, ומטען למרוד במקום. לפני ה' - מתכוין להקניטו על פניו. על כן יאמר כנמרד - על כל אדם מרשיע בעזות פנים, יודע רבונו ומתכוין למרוד בו, יאמר זה כנמרוד גבור ציד.
ה. שמות יב' – ליל שמורים הוא לד', להוציאם מארץ מצרים, הוא הלילה הזה לד', שמורים לכל בני ישראל לדורותם. רש"י - הוא הלילה שאמר לאברהם בלילה הזה אני גואל את בניך. תרגום יונתן [מתורגם בכתר יונתן] - ארבעה לילות כתובים בספר הזיכרונות לפני ריבון עולם, לילה ראשון כאשר נִגלה לִברוא עולם. שני כאשר נִגלה על אברהם. שלישי כאשר נִגלה במִצרים והיתה ידו הורגת כל בכור של מִצרים וימינו מצילה בכוריהם של ישׂראלּ רביעי כאשר יתגלה לִפדות עם בית ישׂראל מִבין הגויים וכולם קרא ליל שימורים.. במדבר רבה כ' - ויבא אלוקים אל בלעם לילה, זש"ה ליל שמורים הוא לה' הוא הלילה הזה, כל הנסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים, בלילה היה, ויבא אלוקים אל לבן הארמי בחלום הלילה, ויבא אלוקים אל אבימלך בחלום הלילה, ויהי בחצי הלילה, וכתיב ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה, ויחלק עליהם לילה וכן כולם. פיוט ליל הסדר - ובכן, ויהי בחצי הלילה, אז רוב נסים הפלאת בלילה, בראש אשמורת זה הלילה, גר צדק נצחתו כנחלק לו לילה, ויהי בחצי הלילה.
ו. זוהר בראשית קמא: - ויקרא אלוקים לאור יום דא אברהם.. ולחשך קרא לילה, דא יצחק דאיהי חשך..
ז. תהלים קי - מחץ ראש על ארץ רבה. רש"י - זו היא דוגמת נבואת (חבקוק ג') מחצת ראש מבית רשע, ראש פרעה שהיה ראש ושר על ארץ גדולה וחשובה על כל הארצות..
ח. פרדס רימונים כג' – היא המלכות.. לפעמים נקראת לילה ולפעמים נקראת ליל.. לרמוז על תוקף דינה והיא עדין לא קיבלה רחמים.. וכאשר קבלה.. אז נקראת לילה.. וכן פירש בתיקונים.. וקרא צווח (תהלים קלט') 'ולילה כיום יאיר' לרמוז ל'והיה אור הלבנה כאור החמה' (ישעיהו ל).. תקוני זוהר סט' קו. - רסיסי לילה דא שכינתא תתאה כלילא מיו"ד ק"א וא"ו ק"א ואמאי אתקריאת לילה דאיהי ליל שבת ליל שמורים דאיהי ודאי לד' בהוציאו אותם מארץ מצרים. זוהר שמות רלט: - מאן לילה דא כנסת ישראל.. זוהר ויקרא סז: - ר' חזקיה אמר נפשי אויתיך בלילה דא כנסת ישראל, אף רוחי בקרבי אשחרך דא קודשא בריך הוא.
ט. רות ג' – ויאכל בועז וישת וייטב ליבו, ויבוא לשכב בקצה הערמה, ותבוא בלט ותגל מרגלותיו ותשכב. ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שוכבת מרגלותיו, ויאמר מי את, ותאמר אנוכי רות אמתך, ופרשת כנפך על אמתך כי גואל אתה, ויאמר ברוכה את לד' בתי..
י. תהלים קיט' סב' – חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך. במדבר רבה בהעלותך טו' - אמר דוד חייב אני לעמוד בחצי לילה ולקלסך על פלאות שעשית עם זקנתי בחצי הלילה דכתיב (רות ג) ויהי בחצי הלילה.. זוהר לך לך צב: - מאי קא חמא דוד דאיהו אמר חצות לילה ולא בחצות לילה? אלא חצות לילה ודאי לקב"ה אמר הכי. וכי קב"ה הכי אקרי? אין.. שעתי קמייתא דליליא כל דינין דלתתא מתערין.. בפלגות ליליא ממש קב"ה אתער בגנתא דעדן ודינין דלתתא לא משתכחן.. מנלן מאברהם דכתיב ויחלק עליהם לילה, במצרים ויהי בחצי הלילה, ובאתרין סגיאין באורייתא הכי אשתכח, ודוד הוה ידע.. דמלכותא דיליה בהאי תליא..
יא. זכריה יד' – והיה יום אחד, הוא יודע לד', לא יום ולא לילה, והיה לעת ערב יהיה אור. והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים, חצים אל הים הקדמוני, וחצים אל הים האחרון, בקיץ ובחורף יהיה. והיה ד' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד.
יב. אורות המלחמה י' – בגדולת העולם, בהופעת הזיו של קדושת ישראל ברוממותו, אין אחיזה לכל זונים, לכל העומדים מבחוץ, לבסס איזה מוסד הדוחק רגלי אור ישראל.. מירידת העולם והשפלת הנשמה הישראלית, נפרד היחוד העליון ממקור אחדותו.. בעולם החיים לא יופיע כי אם נגהי הזהרורית של היחוד התחתון, הנשאב מהבורות השאובים ויד זרים בו נוגעת. וכנסת ישראל תחיל תזעק בחבליה: אוי נא לי כי עיפה נפשי. רזי תורה לחיצונים נמסרו. התורה נשרפת, גוילים נשרפים ואותיות פורחות.. קמים נבוני לבב בחצות הלילה וידיהם על חלציהם כיולדה: על צרת העולם, צרת ישראל, צרת השכינה, צרת התורה, הם בוכים ומבכים. ויודעים הם ומכירים את עומק הצער במקורו ובתולדותיו, יודעים הם, שכל הצרות והמחשכים, כל נהרי נחלי הדמים הנשפכים, כל התלאות והנדודים, כל הבוז והמשטמה, כל הרשעה והזוהמא, אינם אלא תולדה קלושה מהד-הקול של אותו הצער העליון, צער השמים, צער השכינה..