פרשת וארא - כח המים

דף מקורות - פרשת וארא - כח המים

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכג' טבת תשע"ה 
א.    שמות ד' – ויאמר ד' אל משה.. לך אל פרעה בבוקר, הנה יוצא המימה.. ואמרת אליו.. בזאת תדע כי אני ד', הנה אנוכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאור ונהפכו לדם.. ויאמר ד' אל משה אמור אל אהרון קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרותם על יאוריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם..

ב.     יחזקאל כט' – בן אדם שים פניך על פרעה מלך מצרים.. כה אמר ד'.. הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו, אשר אמר לי יאורי ואני עשיתיני.. ונטשתיך המדברה.. רש"י - לפי שכל גדולתה של מצרים וכל שובע שבה, על ידי יאורי נילוס הוא, לפיכך הנביא ממשל את מלכה לתנין, ואת עמה לדגת יאור. לי יאורי - איני צריך לעליונים, כי יש לי יאורי מספיק כל צרכי. ואני עשיתני - בגבורתי ובחכמתי הגדלתי גדולתי וממשלתי. דברים יא' י' – כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא.. למטר השמים תשתה מים..

ג.     בראשית א' כא' – ויברא אלוקים את התנינם הגדולים.. ב"ב עד: - אמר רב יהודה אמר רב: כל מה שברא הקב"ה בעולמו, זכר ונקבה בראם, אף לויתן.. ואלמלי נזקקין זה לזה, מחריבין כל העולם כולו, מה עשה הקב"ה? סירס את הזכר, והרג הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא, שנאמר: והרג את התנין אשר בים (ישעיהו כז'). ואמר רב יהודה אמר רב: בשעה שביקש הקב"ה לבראות את העולם, אמר לו לשר של ים: פתח פיך ובלע כל מימות שבעולם. אמר לפניו: רבש"ע, די שאעמוד בשלי. מיד בעט בו והרגו, שנאמר: בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב (איוב כו'). אמר ר' יצחק, ש"מ: שרו של ים רהב שמו, ואלמלא מים מכסין אותו - אין כל בריה יכולה לעמוד בריחו, שנאמר: לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי וגו' כמים לים מכסים, אל תקרי לים מכסים אלא לשרה של ים מכסים (ישעיהו יא'). שם עה. - אמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן.. ואמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן..

ד.     ישעיהו נא' – עורי עורי לבשי עוז זרוע ד', עורי כימי קדם דורות עולמים, הלא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין. הלא את היא המחרבת ים מי תהום רבה, השמה מעמקי ים דרך לעבור גאולים. רש"י – רהב: מצרים.. תנין: פרעה.

ה.    שמות יד' כא' – ויט משה את ידו על הים.. ילקו"ש בשלח רלד' - ..בא משה ועמד על הים ואמר בשם הקב"ה ולא קבל עליו, הראהו את המטה ולא קבל עליו עד שנגלה עליו הקב"ה בכבודו.. התחיל הים בורח שנאמר הים ראה וינוס..

ו.      שמות ב' י' – ..ותקרא שמו משה, ותאמר כי מן המים משיתהו. שמות יד' – ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה, והמים להם חומה מימינם ומשמאלם. במדבר כ' – ..ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו.. ויך את הסלע.. ויאמר ד' אל משה ואל אהרון, יען לא האמנתם בי.. המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ד'.. איוב לח' כט' – מבטן מי יצא הקרח וכפור שמים מי ילדו. אלשיך - ..עליונים למטה ותחתונים למעלה.. הקרח הוא מט' כמו שכתבנו מס' התקונים, והוא יצא מבטן אשה.. ועכ"ז הוא למעלה.. וכפור שמים הוא המן שהיה ככפור על הארץ, שהיה עליון נורא, מי ילדו שיהיה גשמי.. אין זה רק השגחה, שמהגשמי עושה רוחני ומהרוחני גשמי, כי כל העולמות בידו לעשות בהם כרצונו.

ז.     גיטין נו: - עמד עליו נחשול שבים לטובעו, אמר: כמדומה אני שאלהיהם של אלו אין גבורתו אלא במים, בא פרעה טבעו במים, בא סיסרא טבעו במים, אף הוא עומד עלי לטובעני במים, אם גבור הוא יעלה ליבשה ויעשה עמי מלחמה! יצתה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע בן בנו של עשו הרשע, בריה קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה..

ח.    ישעיהו נה' – הוי כל צמא לכו למים.. ילקו"ש תפ' – ר' חנינא בר אידי אמר למה נמשלו דברי תורה למים, לומר לך מה המים מניחים מקום גבוה ויורדים למקום נמוך, אף ד"ת מניחים מי שדעתו גבוה עליו והולכים אצל מי שדעתו שפלה.

ט.    תענית כ: - נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז, ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות. דרך ארץ ז' - הוי רך כקנה.. שאין התורה מתקיימת אלא במי שרוחו נמוכה עליו. ולמה נמשלה התורה למים, לומר לך, מה דרכו של מים הללו, אין הולכין למקום גבוה..

י.      קובץ ב' שכה' - בנקודה הקטנותית של האדם, יש כל הטוב בצמצום, כמו שישנו בהרחבה במרחב ההתפשטות הנשמתית העליונה שלו. וכשהאדם מקטין עצמו, ומתמלא ענוה, הרי הוא מתקרב יותר לעצמיותו הנקודתית, ומרכז נשמתו מתגלה אליו בכל הוד תפארתו, ומתוך אספקלריתו יראה את כל ההוד העליון הנמצא בנשמתו בעצמיותה הגדולה לאין חקר. ומאן דאיהו זעיר איהו רב...

יא.   ראש  מילין מי"ם - מזיגת הענינים המצוירים זה בזה, שטפם הכללי אחר שהוכללו צורותיהם הפרטיות בשטף הכלל הגדול, העתיד לעשות מאמר שלם מהמון נקודות מחשביות, ומפעל ויצירה עולמית מהמון כחות כבירים בודדים אין חקר, כל אלה יגלה לנו המי"ם בביטויו המי"מי. 

יב.   איוב יד' יט' – אבנים שחקו מים.. נדרים פא. - שלחו מתם.. הזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה, שנאמר: יזל מים מדליו (במדבר כד'). יחזקאל א' כב' – ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא..

יג.    ירמיהו ב'  יג' – ..אותי עזבו מקור מים חיים, לחצוב להם בארות בארות נשברים אשר לא יכילו המים. ירמיהו יז'  יג' -מקוה ישראל ד'.. ישעיהו יב' ג' – ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. זכריה יד' ח' – והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים.. רש"י - הוא המעיין שניבא יואל (שם ד) ומעיין מבית ה' יצא הוא הנחל שניבא (יחזקאל מז) וימד אלף ויעבירני במים וגו'.