ראש השנה למלכי ישראל, בו קובעים מי ינהיג ומי יהיו בעלי הסמכות בישראל, בו נולד יצחק אבינו, ובו הוקם המשכן. מה יש ביום הזה?
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכ' אדר תשע"ה
א. שמות מ' – וידבר ד' אל משה לאמר, ביום החודש הראשון באחד לחודש תקים את המשכן.. ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן. ויקם משה את המשכן.. שמות לט' לג' – ויביאו את המשכן אל משה.. רש"י - ..שלא היה יכול להקימו שום אדם מחמת כובד הקרשים.. ומשה העמידו. אמר משה לפני הקב"ה, איך אפשר הקמתו על ידי אדם, אמר לו עסוק אתה בידך נראה כמקימו, והוא נזקף וקם מאליו, וזהו שנאמר, הוקם המשכן, הוקם מאליו.
ב. שמות יב' – החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא.. אור החיים - ראש פירוש מובחר שבחדשים.. ודקדק לומר לכם כי אינו משובח ומעולה שבחדשים אלא לישראל.. עוד ירמוז כי.. ראש פירוש שיהיה לישראל כינוי בחינת הראש שלא יהיו עוד נבזים ושפלים. ר' חיים פלטיאל - לכם. אותיות מלך, לומר שהוא ראש השנה למלכים שלכם.
ג. שמות רבה טו' - וכשבחר ביעקב ובניו קבע בו ר"ח של גאולה שבו נגאלו ישראל ממצרים ובו עתידין ליגאל.. ובו נולד יצחק ובו נעקד, ובו קבל יעקב את הברכות ובו רמז להם לישראל שהוא ראש להם לתשועה.. משל למלך שהוציא את בנו מבית האסורין אמר עשו אותו יום טוב כל הימים שבו יצא בני מחשך לאור מעול ברזל לחיים מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה.. סדר עולם רבה ז' - ויהי ביום השמיני, אחר ז' ימי המלואים, ואחד בשבת היה, ור"ח ניסן היה, ובו ביום עמדו אהרן ובניו ורחצו את ידיהם ואת רגליהם מן הכיור, ועבדו את כל העבודות.. ובו ביום התחילו הנשיאים להקריב.. ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים, ראשון לשכון שכינה בישראל.. ראשון לאיסור במה, ראשון לכהונה, ראשון לברכה, ראשון לעבודה, ראשון לחדשים, ראשון לשחיטת צפון, ראשון לאכילת קדשים, ראשון לירידת האש.. בו ביום הקריבו ישראל תמידין נדרים ונדבות חטאות ואשמות בכורות ומעשרות..
ד. תנחומא פקודי יא' – רבי שמואל בר נחמן אמר בשלשה חדשים נגמרה מלאכת המשכן תשרי מרחשון כסליו, והיה מונח ומפורק טבת ושבט ואדר והעמידוהו באחד בניסן שנאמר ביום החדש הראשון בא' לחדש תקים את משכן אהל מועד.. למה לא עמד מיד אלא מפני שחשב הקב"ה לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו.. והיו ליצני הדור מרננין ומהרהרין ואומרין להם נגמרה מלאכת המשכן ואינו עומד מיד, ולא היו יודעים מחשבתו ועצתו של הקב"ה, ועל זה אמר דוד המלך כי שמחתני ה' בפעלך.. זה אהל מועד.. מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך.. תנחומא תולדות ב' - אלה תולדות יצחק, זשה"כ גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו (משלי כג) כנגד מי אמרו שלמה לא אמרו אלא כנגד יצחק שבשעה שנולד יצחק היו הכל שמחים, שמים וארץ חמה ולבנה כוכבים ומזלות, ומפני מה היו שמחים שאלמלא לא נברא יצחק לא היה העולם מתקיים שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי (ירמיה לג) ואין בריתי אלא יצחק שנאמר ואת בריתי אקים את יצחק (בראשית יז).
ה. דברי הימים ב' כט' – יחזקיהו מלך בן עשרים וחמש שנה.. הוא בשנה הראשונה למלכו בחודש הראשון, פתח את דלתות בית ד' ויחזקם. ויבא את הכהנים ואת הלוים.. ויאמר.. עתה עם לבבי לכרות ברית לד' אלוקי ישראל.. ויחלו באחד לחודש הראשון לקדש.. וישמח יחזקיהו וכל העם על ההכין האלוקים לעם, כי בפתאום היה הדבר.
ו. עזרא ז' – כי באחד לחודש הראשון, הוא יסוד המעלה מבבל, ובאחד לחודש החמישי בא אל ירושלים, כיד אלוקיו הטובה עליו. כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ד' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט. רש"י – יסוד תחלת העליה. בחדש החמישי - הוא חדש אב, כי באחד לחודש ניסן, אותו היום היתה תחלת עלייתם מבבל, ובאחד לחדש אב באו לירושלים. אבן עזרא - המעלה - שם דבר על משקל מקנה משרה, וכן הפירוש, הוא עזרא היה עצת העולים לירושלם והטעם הוא יעצם לעלות באחד בניסן ובא באחד באב ומלת יסד כמו נוסדו שטעמו נועצו.
ז. ראש השנה ב. - ארבעה ראשי שנים הם באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים.. ת"ר מלך שעמד בעשרים ותשעה באדר, כיון שהגיע אחד בניסן, עלתה לו שנה. ר"ה ח. - באחד בתשרי ר"ה לשנים, למאי הלכתא? אמר רב פפא: לשטרות.. והתנן: באחד בניסן ר"ה למלכים.. לא קשיא, כאן למלכי ישראל, כאן למלכי אומות העולם.
ח. יומא סה: - אמר ר' טבי אמר ר' יאשיה, ..זאת עלת חדש בחדשו, אמרה תורה חדש והבא לי קרבן מתרומה חדשה.. ברכות מג: - אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם.
ט. אבות ב' ב' - רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר.. וכל העמלים עם הצבור יהיו עמלים עמהם לשם שמים שזכות אבותם מסייעתן וצדקתם עומדת לעד ואתם מעלה אני עליכם שכר הרבה כאילו עשיתם.
י. קובץ ה' קסד' - ראשית המחשבה של מציאות עולמים צריכה להיות בגבורה, במדת הדין. אין שום רעיון מושכל להמציא ברואים והמון עולמים שאחר כך יצטרכו לחסד. החסד אינו אידיאל כי אם לאחר ההתהוות, לאחר שכבר המציאות מופעה ועומדת, לאחר שכח החיים דוחק את היש להיות יש, ולעמדתו הוא צריך לחסד, שאף על פי שאינו כדאי והגון לכך, מאוצר מתנת חנם מחונן אותו אל רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד. אבל להמצא לכתחילה הוא דבר מאושר רק כשהוא ממלא תפקיד כל כך נחמד, כל כך יפה ומאושר, עד שהוא ראוי להיות על פי הדין, על פי עומק הדין, על פי הדקדוק היותר מכוון שבדין, למציאותו ולכל שפעת טובתו. לזאת עולם חסד יבנה, אחר שאשיותו הונחו בגבורה. ותורה, שהיא ראשית מחשבת יצירת כל עולמים, מפי הגבורה נתנה.. וכנסת ישראל, שושנה העליונה, יתבא היא על עלין תקיפין, והיא נאצלת מגבורה שלמעלה, שעומק חסד עולמי עולמים, חסדי דוד הנאמנים, החסדים המהוים את הגבורות היותר אידיאליות, היא המנצחת בכל מלחמות ההויה. עורי עורי לבשי עוז זרוע ד', הלא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין.