פרשת שמות - אנשי מעשה

דף מקורות - פרשת שמות - אנשי מעשה

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק אור לכ' טבת תשע"ג
א) שמות ג' – ויאמר ד', ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים.. ועתה לכה ואשלחך.. והוצא את עמי בני ישראל ממצרים.. ויאמר משה מי אנוכי.. ויאמר כי אהיה עימך וזה לך האות.. ויאמר משה.. ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם. ויאמר אלוקים.. אהי-ה אשר אהי-ה.. ויאמר עוד אלוקים אל משה, כה תאמר אל בני ישראל, ד' אלוקי אבותיכם, אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב שלחני אליכם, זה שמי לעלם, וזה זכרי לדור דור..  ויען משה.. והן לא יאמינו לי.. ויאמר אליו ד' מה זה בידך.. ויאמר משה.. לא איש דברים אנוכי.. ויאמר ד'.. ואנוכי אהיה עם פיך.. ויאמר.. שלח נא ביד תשלח.. ויחר אף ד' במשה..

ב) מלאכים כבני אדם 429 – וביום הזכרון לפטירתו של מרן הרב.. פתח הרב הרצוג בדברים.. וכי יודעים אתם רבותי, מי היה הרב קוק? - הוא היה ה'עזרא' של הדור, אולם לא היה לו 'נחמיה'.

ג) אורות התשובה יב' יב' - יש שמחשבה יורדת ממרומי גדולתה וממקור טהרתה, מפני שאחרי אשר נתגשמה במעשה ובחיים, טפלו בה אנשים שאינם הגונים.. הירידה הזאת איננה ירידת עולם, כי אי אפשר שהטוב הרוחני המחשבי יהפך לרע, כי אם ירידת שעה, והיא גם כן לצורך עליה. אותם האנשים, שהם קטנים באיכות, יש להם גודל כמותי.. ולאו דוקא הכמות המספרית, כי אם גם הכמות הכוחנית, המרץ והחפץ לרדוף ולהשיג, לכונן את המבוקש על ידי דרכים מעשיים והתגלות הכח. כל זה מתגלה יותר אצל אנשים בעלי חומר חזק וגס, וחסרי רוח אצילי המתיש על פי רוב את הכח ביחושו להחומר.

ד) אגרת תרסו' – ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך"ח שבט תרע"ד. חביבי לבבי היקרים, צעירי עיר עז לנו, אשר אור חיים נגה בלבם לעסוק בבנין ארץ ד' הנשמה.. הנני מוצא לנכון לפני לחזק את ידכם, בשם ד' אל תסוגו אחור ממחשבתכם הגדולה, אדירת התוצאות לכל ערכי תחייתנו..

אין ספק אצלי, כי ביום אשר תלמידי חכמים יקרים שכמותכם, אמוני הישיבות הקדושות.. תשאו את ידיכם קודש לשוב ולהתקרב אל אדמתנו, אשר רוחקנו ממנה בעונינו עדנים ותקופות, - ביום ההוא אור חדש יחל להופיע על ציון ועל כל מקראיה , על התחיה הנשואה על כל פה ולשון..

והצורה הרוחנית הנאדרה בקודש.. הולכת היא ומתטשטשת, מאפס חומר מוצק לרגליה, הנותן לה מהלכים בחיים עלי אדמות, ומתוך כך רואים בעלי החומר, עסקני התחיה בצדדיה החיצונים, בבעלי הצורה, ובאור הקודש כולו, רק חולשה ורפיון, והנה הם הולכים ומתרחקים, הולכים ועוזבים ועם זה נעזבים ממקור-החיים, אשר רק הוא יחיינו לעולמים. ואין עצה ואין תחבולה בזה, אחי החביבים, להציל אותנו ואת דורותינו, להציל את זיו העליון ההולך ומאיר בהר-קודש שלא יועם אורו, כי אם כשנצרף אל כל עבודתנו בקודש, את עצת ד' המפעמת ברוחכם הטהור והער, שיחלצו חלק מבני-תורה הגונים וחשובים, בעלי מדות טובות וצנועים, ברוח גבורה וקנאה, לעסוק בעבודת התחיה המעשית.

..ואתם ובניכם תעמדו לנס עולם.. ולמופת תהיו לרבים. גבורי כח וגדולי נשמה.. חזקו ואמצו, והיו לבני חיל..

ה) אורות התשובה שם - הדברים הולכים כך עד בוא התור, שמתעוררים עדיני לב חמושים בכח צדקת ד', והם עולים עד ראש הפסגה של מקור טהרת המחשבה, ומתעמקים בתוכיותה, מכניסים בה את הטוהר שבנשמתם, את כונותיהם העדינות ומחשבותיהם הזכות.

ו) משנה אבות ה' יח'- משה זכה וזיכה את הרבים, זכות הרבים תלוי בו שנאמר (דברים ל"ג) צדקת ד' עשה ומשפטיו עם ישראל.

ז) אוה"ק ג' מוסר הקודש מז' – הכניסה אל אושר החיים.. לא תהיה נגמרת בחפץ עדין לב, להשתמש עם הכוחות המרוכשים כבר.. כי אם כשהרצון הטוב יתעמק.. עד כדי התגברות כח החיים לרכוש עוד הרבה אמצעיים וכוחות, כדי להוציא על ידם אל הפועל, את אותו אור החיים המבוקש, של חפץ הטוב העדין והקדוש. איש חיל, זהו מובן הצדק החי, שמתהפך אז לכח פועל ומהוה. אין שום ישועה שלמה באמת, כי אם אותה שהנושע פעל להופעתה בפועל ידיו. וזהו יסוד הצדק שבעבודת האדם, רכישת כוחות וסידורם, למטרת החיים היותר עליונים ומקודשים.

..וכל יסוד צפית הישועה, הבאה מתוך.. חכמת הרזים.. יוצרת את הערכים של החיל..

ח) אורות התורה יג' ח' – אמנם זאת היא מידת כל נדיבי לבב, כל גדולי עולם, שהושיעו את כל העולמים בהשפעתם, להיות שפלים ונמוגים, וגם פחדנים וענוותנים יותר מדאי, קודם שמתבררת להם חובתם, המעטרתם עוז, ומשימה בידם גבורה וקוממות..

ט) ויקרא ט' – ויאמר משה אל אהרון, קרב אל המזבח.. רש"י - שהיה אהרן בוש וירא לגשת. אמר לו משה למה אתה בוש, לכך נבחרת.

י) אורות התשובה שם - ומתוך כך, זו המחשבה הכללית בעצמה, שמפני מכאוביה הרוחנים, מדקירת הקוצים הסובבים אותה, היא מוטלת עייפה בחולשת כח, בתרדמת מות, וכמעט באין רוח חיים, מתעוררת היא ומתחלת להשפיע על כל הניגשים אליה, טל חיים בהוד גבורה מפנימיותה, ואז מתעלים בעילויה כל הדבקים בה.