מה הסיבה שדוקא הלחם זכה לתוספת "פנים" ולא המנורה או המזבח? ומדוע שולחן של אוכל נמצא בתוך הקודש?
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכט' שבט תשע"ה
א. שמות כה' – ועשית שלחן.. ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד. רשב"ם - לפי פשוטו, לחם הראוי לפני שרים.. וכתיב וישא משאת מאת פניו אליהם. וכתיב ולחנה יתן מנה אחת אפים, חולק חד בחיר, מקערה של פני אלקנה, החשובה.. בראשית מג' לד' – וישא משאת מאת פניו.. יונתן – ונטל חולקין מעל פתוריה.. חזקוני - מביאין היו המנות לפניו תחלה, לראות שהן הגונות, ומאת פניו של יוסף היו נושאים אליהם.
ב. אסתר א' יד' – והקרוב אליו.. רואי פני המלך, היושבים ראשונה במלכות. תהלים כז' – לך אמר ליבי בקשו פני את פניך ד' אבקש. מלבי"ם - בקשו פני, שדבר אל פניו (הפנים מצייר פנים האדם וכוונתו העקרית), ואמר להם, אתם פני, בקשו פני ה'. דברים לא' – ואנוכי הסתר אסתיר פני.. אונקלוס - ואנא סלקא אסליק שכינתי מנהון.. חולין קלט: - אסתר מן התורה מנין? ואנכי הסתר אסתיר.. תהלים ל' ח' – ד' ברצונך העמדתה להררי עוז, הסתרת פניך הייתי נבהל.
ג. שמואל א' כ' –..על כן לא בא אל שלחן המלך. שמואל ב' ט' – ומפיבושת.. על שלחן המלך תמיד הוא אוכל. מלכים א' ה' – וכלכלו הנצבים.. כל הקרב אל שלחן המלך שלמה. מלכים א' יח' – ..נביאי הבעל.. אוכלי שלחן איזבל.
ד. שו"ע יו"ד קיג' - דבר שאינו נאכל כמו שהוא חי, וגם עולה על שלחן מלכים ללפת בו את הפת או לפרפרת, שבישלו עו"ג, אפילו בכלי ישראל ובבית ישראל, אסור משום בישולי עובדי כוכבים. רמב"ם הל' מאכלות אסורות יז' טו' - שעיקר הגזרה משום חתנות.. ודבר שאינו עולה על שולחן מלכים לאכול בו את הפת, אין אדם מזמן את חבירו עליו.
ה. מגילה טו: - יבא המלך והמן... אל המשתה. תנו רבנן: מה ראתה אסתר שזימנה את המן? ..רבי יהושע אומר: מבית אביה למדה, שנאמר (משלי כה') אם רעב שונאך האכילהו לחם וגו' (..כי גחלים אתה חותה על ראשו..).
ו. סנהדרין נב. - אמר ריש לקיש: מאי דכתיב (תהלים לה') בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו, בשביל חנופה שהחניפו לקרח על עסקי לגימה - חרק עליהן שר של גיהנם שניו.
ז. ויקרא כד' - ואפית.. שתים עשרה חלות.. ושמת אותם שתים המערכת.. ונתת על המערכת לבונה זכה, והיתה ללחם אזכרה.. שמות מ' – והבאת את השלחן וערכת את ערכו.. יונתן – ..בסטר צפונא.. דמתמן מתיהיב עותרא.. ותסדר ית סדרוי.. כל קבל שבטוי דיעקב, ותהנעל ית מנרתא בסטר דרומא.. דמתמן שבילי שמשא וסיהרא.. ותמן גנזי חכמתא.. ותדליק ית בוצינהא שובעא.. דמתילין לצדיקיא דמנהרין לעלמא בזכותהון. ויקרא א' – וערך הכהן, אונקלוס – ויסדר..
ח. עמוס ח' – ..והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ד'. מהר"י קרא – שמשפסקה מלכות בית דוד, שוב לא נתנבאו נביאים לישראל כי אם חגי זכריה ומלאכי.
ט. ישעיהו ח' – יען כי מאס העם הזה את מי השילוח ההולכים לאט.. רש"י - במלכותא דבית דוד דמדבר להון בניח.. ניבא על שבנא וסיעתו שרצו למרוד בחזקיהו שמאסו בו על שראוהו שלא היה בוחר בשולחן מלכים אלא אוכל ליטר' ירק ועוסק בתורה.. וראו את פקח בן רמליה אוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה והיו מליזין על חזקיהו ואומרין זה הגון להיות מלך, אין זה מלך אלא רצין בן רמליהו..אמר להם הקב"ה אוכלין אתם מתאוים אני מביא עליכם אוכלין הרבה הנה ה' מעלה עליכם וגו' את מי הנהר העצומים תחת מי השילוח חלשים והנוחים.
י. יונתן שמות כה' ל' – ותסדר על פתורא לחמא גוואה.. יונתן שמות לה' יג' – ..לחם דאפיא.. ויקרא כד' – ללחם אזכרה.. רש"י – שאין מן הלחם לגבוה כלום, אלא הלבונה נקטרת כשמסלקין אותו בכל שבת ושבת. והיא לזכרון ללחם, שעל ידה הוא נזכר למעלה, כקומץ שהוא אזכרה למנחה. רבינו בחיי - מתוך שמקטירים הלבונה.. והברכה תחול בו ממנו למזונות העולם. רמב"ם תמידין ומוספין ב' - ומסדר מערכה שניה של קטורת.. כמו חמש סאין גחלים, ובשבת עושין.. כמו שמונה סאין.. מפני שעליה מקטירין בכל שבת שני בזיכי לבונה של לחם הפנים.
יא. סנהדרין קג: - אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן קסמא: גדולה לגימה (רש"י - אכילה שמאכילין אורחים), שהרחיקה שתי משפחות מישראל, שנאמר, על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים. ורבי יוחנן דידיה אמר: מרחקת את הקרובים, ומקרבת את הרחוקים, ומעלמת עינים מן הרשעים, ומשרה שכינה על נביאי הבעל, ושגגתו עולה זדון. שבת קכז. - אמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה..
יב. ברכות לה: - אמר רבי ינאי: אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית.. רש"י - פני הבית - פתח כניסה ויציאה.
יג. שמות כו' – המנורה נוכח השולחן.. חזקוני - להאיר עליו וכן.. אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, פי' אל השלחן.. מלכים ב' ד' – ונשים לו שם מיטה ושולחן וכסא ומנורה..מלבי"ם – שהם ד' תיקוני שכינתא. ספרונו שמות כו' - ..אחר שסדר את הכסא בפנים סדר לפניו חוץ לפרוכת שלחן ומנורה..
יד. יחזקאל מא' המזבח.. וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ד'. חגיגה כז. – פתח במזבח וסיים בשלחן. רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו: בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר על אדם, עכשיו - שלחנו של אדם מכפר עליו. מלבי"ם שם - ולא הראהו השולחן והמנורה מפני שלא הראהו רק דבר שבטל בימי החרבן ויחזור לעתיד שהוא המזבח.. אבל המנורה שמורה על אור ה', והשולחן שמורה על שפע המזון שיוצא מאתו לא בטלו גם בזה"ז..
טו. קובץ ח' קנז' - מצד גדולת ערכה של נשמת משיח הכוללת את עצמיות שרשן של ישראל, אין שום חוצפא יכולה לפגוע בקדושתו.. המנורה כוללת קדושת נשמת ישראל מצד עצמה, שנראית לכאורה חיצונה לגבי התורה שבקודש הקדשים, ובאמת היא מאירה לכל, והיא סוד עדות לישראל, אלא שהיא יכולה להאיר בחוץ ג"כ.