מדוע הוצב המשקוף הישראלי שהדלת חובטת בו במרכז ההתרחשות של גאולת ישראל ממצרים? על מנהיגים עם אומץ אידאולוגי
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לג' שבט תש"פ
א. שמות יב' – ויאמר ד'.. ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף.. ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם.. ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת.. רש"י - המזוזת - הם הזקופות אחת מכאן לפתח ואחת מכאן. המשקוף - הוא העליון שהדלת שוקף עליו כשסוגרין אותו.. ולשון שקיפה חבטה, כמו (ויקרא כו) קול עלה נדף, טרפא דשקיף, (שמות כא) חבורה משקופי.
ב. שמות רבה יז' ג' - ..והגעתם אל המשקוף, בזכות אברהם, ואל שתי המזוזות, בזכות יצחק ויעקב.. ש"ר א' לו' - ולקחתם אגודת אזוב כנגד שהשפילו עצמן לעשות תשובה כאזוב, וטבלתם בדם אשר בסף בזכות התורה שעתידין לקבל.. והגעתם אל המשקוף, שאברהם גדול בגרים, וכשם שהמשקוף גבוה כך היה גדול שבאבות.. המזוזות בזכות יצחק ויעקב.. שפת אמת בא תרנב' - והגעתם אל המשקוף כענין שכ' בתד"א לעולם יאמר אדם מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי.. דרשות ר"י אבן שועיב - ומשה הפך והקדים המשקוף.. כי כן כתיב וזכרתי את בריתי יעקב, כי המזוזות הם אברהם ויצחק ימין ושמאל, ויעקב המשקוף המכריע..
ג. פסחים צו. - תנא רב יוסף, שלשה מזבחות היו שם, על המשקוף ועל שתי המזוזות. שם משמואל סוכות תרעח' - ובאשר ארץ מצרים ארץ טמאה איננה ראוי' לגילוי שכינה.. וע"ז באה המצוה שתהי' ההזאה באגודת אזוב המבער את רוחא דמסאבא, ולעומת דחיית רוחא דמסאבא נעשה המקום מקום השראת השכינה.. ועי"ז הי' המשקוף ושתי המזוזות מעין שלשה מזבחות, ובאמצעות שלשת המזבחות היתה יכולה להיות התגלות אלקות בכל ארץ מצרים. של"ה בא - ונתינת דם על המשקוף ועל המזוזות, הוא דוגמת הקרבה למדה ההיא, (רצה לומר, למלכות שהיא נקראת 'פתח האהל')
ד. ויקרא כו' - ..קול עלה נדף.. רש"י - שהרוח דוחפו ומכהו על עלה אחר ומקשקש ומוציא קול, וכן תרגומו קל טרפא דשקיף, לשון חבטה.. לשון משקוף, מקום חבטת הדלת.. בראשית מא' - ..ושדופת קדים.. רש"י - ..ושקיפן קדום, חבוטות לשון משקוף החבוט תמיד על ידי הדלת המכה עליו.
ה. אורות התחיה כא' - אוהבי ד' ויראיו באמת וחושבי שמו הם הם העומדים בנסיון לסבול כל צער ועלבון מכל צד ועבר, ולעמד הכן נגד כל כחות עליונים ותחתונים החפצים לבלע נחלת ד' ולהפריד את האומה האחדיית, היחידה במלא עולמים, הם הם בנים דכנסת ישראל שהאם רובצת עליהם, "מחצדי חקלא" הבאים בסוד ד', תלמידי חכמים האמתיים המרבים שלום בעולם, ומשימים ומטילין שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, בהוציאם מן הכח אל הפועל את אור הקודש הגנוז בכל אישי האומה, בכל אשר בשם ישראל יכנה, ובפרט בכל אשר ישא את דגל תקות האומה וחפץ תחיתה, את חותם אהבת ארץ אשר עיני ד' בה, וחבת ציון וירושלים על לבו חקוקה, באיזו צורה, ואיזו הסברה שתהיה.
ו. שמות כא' – ..חבורה תחת חבורה. רש"י - ..ולשון חבורה [טי"א] בלעז [כתם], כמו (ירמיה יג) ונמר חברברותיו ותרגומו משקופי, לשון חבטה.. וכן על המשקוף על שם שהדלת נושק עליו. תהלים פה' - חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו. אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. מצודת דוד - נשקו - פגשו זה בזה ונשקו יחד ר"ל תלוים המה זה בזה כשנעשה צדק תבוא השלום. יחזקאל ג' - וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה.. רש"י - נשיקה מקישות זו אל זו ושיר נשמע בהקשתן. מלבי"ם - משיקות. מתחברות כאילו נושקות זו לזו. בראשית טו' - ..ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר. הכתב והקבלה - מענין משיקות אשה אל אחותה שענינו התחברות ודבקות.. ורגיל במשנה משיקין מים במים.. וטעם משק ביתי המחובר אתי והמדובק באהבה עמדי. רש"י - שכל ביתי נזון על פיו, כמו ועל פיך ישק.. שיר השירים א' - ישקני מנשיקות פיהו.. שה"ש רבה א' - יטהרני כאדם שהוא משיק שני גבין זה אל זה והוא מדביקן..
ז. דברים כו' - כי תכלה לעשר.. ואמרת לפני ד'.. השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש. הכתב והקבלה - מלת השקפה תאמר על ראיית עצם הדבר ודקדוקו.. ולכן ארז"ל אין השקפה אלא לרעה חוץ מן השקיפה ממעון קדשך.. גור אריה בראשית יח' – השקפה.. לשון מכה, וכן המשקוף נקרא "משקוף" מפני שהדלת שוקף עליו.. ולפיכך כל לשון השקפה הוא לרעה מפני שהוא מכה בכח על הדבר, וזה הוא לרעה, חוץ מן מתנות עניים שהוא מהפך מדת הדין לטובה.
ח. מכילתא דרבי ישמעאל בשלח ה' - רפואת בשר ודם במה שהוא מכה אינו מרפא.. אבל הקב"ה אינו כן אלא במה שהוא מכה הוא מרפא.. וכשהוא מברך את ישראל אינו מברכן אלא בהשקפה.. וכשנפרע ממצרים לא נפרע מהם אלא בהשקפה שנ' וישקף ה' אל מחנה מצרים.. ישעיהו יא' - ..והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע. סוכה מד: - אמר אייבו, הוה קאימנא קמיה דרבי אלעזר בר צדוק, ואייתי ההוא גברא ערבה קמיה, שקיל, חביט חביט ולא בריך. תפלה – על ידי חבטת ה' בדי ערבה ה' פעמים בקרקע נגד חמש אותיות מנצפ"ך גבורות ד' אלוקים..
ט. אורות זרעונים ח' - וממעמקי הנפש עוד יקרא ישראל את אשר קרא צור מחצבו, מעמקי ההכרה של האור והאושר, ממעמקי החמלה לכל נשמה המתענה, לכל יצור המתפתל, לחיים הלאומיים החברתיים והמוסריים, ההולכים ארחות מלאות סירים סבוכים, מחוסר מעין חי בקרבם.. בנשמה לוהטת, מלאה חיים וגבורת עולמים, יתנער ויקרא: הנה האור, קול א-להים חיים הקורא לי מעמק חיי, הנה אור חפש עולמים לכל היקום, הבא ומבריק מאור ד' על ציון.. עוד ישמעו כל מורדי ארץ, עוד יאזינו כל כופרי תבל, ישובו כל אשר בהם ניצוץ של חיים, יתעלו נשמות מתחתיות ארץ, ירומו אומללים מירכתי בור, יבואו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לד' בהר הקדש בירושלים. ישתחוו וקמו מלאי אונים, יתמוגגו והתחדשו אמיצי אור וכח, גדודים גדודים כבירי לבב יקומו יקראו: הנה קם עם.. אשר יתן שטף לזרם חיי א-להים במלא עולמים.. מסלות עולם לעזוז החיים של הדבקות בא-להים הרעננה..