אחד מסממני הקטורת הוא הכרכום ששמו נקשר אצל חז"ל עם צבא וחומה המקיפה את העיר סביב. אז מה הקשר לקטורת?
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליט' אדר א' תשפ"ד
א. שמות ל' – ויאמר ה' אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה. ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש. כריתות ו. - ת"ר: פיטום הקטרת, הצרי והציפורן והחלבנה והלבונה משקל שבעי' של שבעים מנה, מור וקציעה שיבולת נרד וכרכום משקל ששה עשר של ששה עשר מנה, הקושט שנים עשר, קילופה שלשה, וקנמון תשעה.
ב. ירמיהו נב' - ויהי בשנה התשעית למלכו.. בא נבוכדראצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחנו עליה ויבנו עליה דיק סביב. יונתן - ובנו עלה כרכום סחור סחור. רש"י - דיק – כרכום. מצודת דוד - הוא מגדל הנבנה מול העיר ללכדה.
ג. כתובות כז. - מתני'. עיר שכבשוה כרכום, כל כהנות שנמצאו בתוכה – פסולות. רש"י - כרכום - מצור מתרגמינן כרכומא (דברים כ). יבמות קכב. - מעשה בששים בני אדם שהיו מהלכין לכרכום ביתר.
ד. משלי ז' - והנה אשה.. ונצרת לב. רש"י - כמו עיר נצורה (ישעי' א) המוקפת כרכום וכן לבה של זו מוקפת זימה אולת.
ה. שיר השירים ח' - אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז. אני חומה ושדי כמגדלות. רש"י - אם תחזק באמונתה וביראתה להיות כנגדם כחומת נחשת שלא יכנסו לתוכה רוצה לומר שלא תתחתן בם.. ולא תתפתה להם. נבנה עליה טירת כסף - נהיה לה לעיר מבצר ולכתר ולנוי ונבנה לה את עיר הקדש ובית הבחירה. ואם דלת היא - הסובבת על צירה ובהיקש עליה היא נפתחת אף היא אם תפתח להם להיות הם באים בה והיא בהם. נצור עליה לוח ארז - נשים בדלתה נסרים של עץ הנרקבים והתולעת גוררתן ואוכלתן. פסחים פז. - אמר רבי יוחנן אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות אלו ת"ח. ורבא אמר אני חומה זו כנסת ישראל, ושדי כמגדלות אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.
ו. תפארת שלמה סוכות - במס' סוכה דף ל"א מעשה בבני כרכום שהיו מורישים לולביהם לבני בניהן.. קדושת הלולב הורישו לבני בניהם ליסוד עולם. סוכה לא. - כמושין כשרין, יבשין פסולין. רבי יהודה אומר אף יבשין. ואמר רבי יהודה מעשה בבני כרכין שהיו מורישין את לולביהן לבני בניהן. רש"י - שאין דרין על מקום פרדסין, ואין דקלים מצוים שם.
ז. מגילה ב. - כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר. שפת אמת פורים תרנ"ח - ושמעתי ממו"ז ז"ל ענין המוקפין חומה הם אותן שדברי תורה כחומה אצלם כמ"ש אום אני חומה.
ח. שיר השירים ד' - נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים. אלשיך - ומה היתה שלמותם ובאיזה בחינה, הלא הוא נרד וכרכום. והוא כי בעבודת שמים לא המעשה הוא העיקר, כי אם השמחה ששמח בה ונעשה בה, כמאמרו יתברך תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה וכו' (דברים כח).. ונבא אל הענין, אמר כי הדור ההוא אשר קרבם הוא יתברך לסיני היו נרד וכרכם, שהיו בעלי ריח טוב שהוא מעשים טובים כנרד, ובשמחה ככרכם, שאין דבר משמח ככרכם כנודע, עד שמרוב השמחה מרדימים החושים.
ט. אוה"ק ג' מוסר הקודש קלד' - בארץ ישראל אפשר להמשיך שמחה דקדושה גם ממקום השמחה בעצמה, אבל בחוץ לארץ אי אפשר להמשיך שמחה.. כי אם על ידי שאיבה של שמחה ממקור העונג. פיוט – אום אני חומה.
י. במדבר רבה יט' ד' - אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי על כל דבר ודבר שהיה אומר הקב"ה למשה אומר לו טומאתו וטהרתו כיון שהגיע לפרשת אמור אל הכהנים אמר לו משה רבש"ע אם נטמא זה במה תהא טהרתו לא השיבו באותה שעה נתכרכמו פניו של משה כיון שהגיע לפרשת פרה אדומה אמר לו הקב"ה.. זו טהרתו..
יא. ברכות ו: - רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום, שנאמר כרם זלת לבני אדם.. כי אתא רב דימי אמר עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו וכיון שחמה זורחת מתהפך לכמה גוונין.
יב. כתובות קי. - מתני'. אין מוציאין מעיר לעיר ומכרך לכרך, אבל באותה הארץ מוציאין מעיר לעיר ומכרך לכרך, אבל לא מעיר לכרך ולא מכרך לעיר. גמ. בשלמא מכרך לעיר דבכרך שכיחי כל מילי, בעיר לא שכיחי כל מילי, אלא מעיר לכרך מ"ט? מסייע ליה לרבי יוסי בר חנינא, דא"ר יוסי בר חנינא מנין שישיבת כרכים קשה שנאמר: ויברכו העם לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלים. רש"י - שהכל מתיישבין שם ודוחקין ומקרבים הבתים זו לזו ואין שם אויר אבל בעיר יש גנות ופרדסים סמוכים לבתים ואוירן יפה. סוכה נא: - ת"ר.. מי שלא ראה ירושלים בתפארתה לא ראה כרך נחמד מעולם. חולין נו: - תניא, היה רבי מאיר אומר: הוא עשך ויכוננך, כרכא דכולה ביה; ממנו כהניו, ממנו נביאיו, ממנו שריו ממנו מלכיו. קידושין מד. - ר' אבין הוא דעייל ואמר: חברותא כולה כר' יוחנן, וצווח ריש לקיש כי כרוכיא.. וליכא דאשגח ביה. רש"י - שחברו כל חבורות של בית המדרש ונמנו וגמרו כרבי יוחנן. כי כרוכיא - תרגום של עגור.
יג. אורות ישראל ותחיתו ל' - צריכים לעורר את תחית ישראל בכל הכחות המכונסים באומה, בכל תורתה, בכל אמונתה, בכל מדותיה, בכל טובה, בכל עשרה, בכל כחה, בכל הגיונותיה, בכל שירתה, בכל עצמה, בכל חום חייה, בכל שכלה והשכלתה, בכל מרצה ונצחון כשרונותיה. את כל האורות כולם שבקרבה צריכים להוציא מחביון הגניזה לאור החיים. החוש הרוחני רואה אבוקת ישראל עולה, מארץ ישראל פורח הכל. אוצר גרעיני הנשמות של כל ישראל שמה הוא, "מציון מכלל יופי".. ההכרזה הכללית תקח עמה את הכל, וביסוד החיים הכלליים אשר לישראל עמק התשובה גנוז.
יד. סידור הרש"ש – וכרכום.. גי' מנצפ"ך להעלות נצח דניצוצין..
טו. הגר"א אדרת אליהו משפטים –הלכה עוקרת את המקרא.. וכן בכמה פרשיות שבתורה, והן מגדולת תורתנו שבע"פ שהיא הלכה למשה מסיני, והיא מתהפכת כחומר חותם. חוץ המצוות שבאו במנצפ"ך שהם מישרים.
טז. ראש מילין מנצפ"ך - ..וטללי הילדות, שהם שבים להתגלות, ברביביהם הנוצצים, לעת זקנה, בפרט ובכלל, באיש ובאומה, בעולם ובעולמים, ובכל מרחבי היש, בגויות ובנשמות, הם מכפלים רבבות מונים את העושר הגדול של אוצר החיים, התחיה והדעה.