כשם שהכנעת פרעה היתה הכנעת התרבות המצרית כך גם היום הכנעת אויבינו היא הכאת תרבות הרשע האנטישמית
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכב' טבת תשפ"ה
א. שמות ט' - עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם. הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה. ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו. הירא את דבר ה' מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים. ואשר לא שם לבו אל דבר ה' ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה.. ויט משה את מטהו על השמים וה' נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר ה' ברד על ארץ מצרים. ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד.. וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים. העתירו אל ה' ורב מהית קלת א-להים וברד.. ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל ה' הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי לה' הארץ. ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני ה' א-להים. רש"י - מתלקחת בתוך הברד - נס בתוך נס, האש והברד מעורבין, והברד מים הוא, ולעשות רצון קונם עשו שלום ביניהם.
ב. רש"י – עודך מסתולל בעמי. כתרגומו.. מגזרת (ישעיהו יא) מסלה, דמתרגמינן אורח כבישא. אונקלוס - עד כען כבישת ליה בעמי. יונתן - עד כדון אנת מתרברב בעמי. אבן עזרא - מסתולל - יש אומרים מגזרת מתחזק, ויפרש מסלות לבית ה' (דהי"ב ט). כמו מסעד. ויש או' שהוא מגזרת 'מסילה' והטעם רומם (נ"א: רומס). והקרוב אלי, שהוא מגזרת סלסלה ותרוממך (משלי ד). סלו לרוכב בערבות (תהלים סח). וטעמו עודך משתבח, שלבך אמיץ והשם לא ינצחך לשלח עמו.
ג. אונקלוס - וכען שלח כנוש ית בעירך. אור החיים - ואם תאמר אם כן מה מכה זו עושה. הרי שלך לפניך מה שהקדים ה' לומר לו שאין תכלית הכוונה במכות להרע אלא בעבור הראותו כחו הגדול וידו החזקה, ולזה הודיעו שיאסוף אדם ובהמה מן השדה, ועל כל פנים תעשה המכה רושם בהשחתה מה שהוא מחובר לארץ. ספורנו - כדי שימלטו העבדים אשר עם המקנה, כאמרם ז"ל חביב אדם שנברא בצלם.
ד. פרי עץ חיים קכ' ע"ד - ברד. מחסד דנוק' בת"ת זכר דקליפה.. מן חסד שבמלכות, שכן ברד סוד מים מצד חסד אלא שהאש מתלקחת בתוכה מצד הגבורה והכה לת"ת זכר שבקליפה.
ה. משלי ד' - ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה. סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה. אבן עזרא - הגביהה ורוממה מן סולו לרוכב, תכבדך תשימך במעלת הכבוד. כי תחבקנה - ללמוד אותה תמיד.
ו. יחזקאל כו' - בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלם האח נשברה דלתות העמים נסבה אלי אמלאה החרבה.
כוזרי א' ד' – אמר הכוזרי בלבו: אשאל את הנוצרים ואת המוסלמים.. אשר ליהודים, די לי במה שנראה לעין כל מהיותם נתונים בשפל.. אז קרא לאחד מחכמי הנוצרים.. ויענהו הלז.. אחרי אשר מרו המוניהם במשיח זה, וצלבוהו, התחיל הקצף האלהי ניתך על המונם.. ראויים אנו יותר מהם להיקרא בני ישראל.
ז. שופטים ה' - אז ירד שריד לאדירים עם, ה' ירד לי בגבורים. רש"י - ירד ירדה כמו לרד לפניו גוים (ישעיהו מה') שרידי ישר' רדו באדירי העובדי גלולים. ה' ירד לי בגבורים - ירדה לי את גבורי העובדי גלולים.
ח. בראשית מה' - מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני א-להים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד. בעל הטורים - רדה. ב' במסורת. הכא רדה אלי אל תעמוד. ואידך רדה והשכבה את ערלים (יחזקאל לב) גבי נבוכדנצר כשירד לגיהנם. לומר לך ששקול הגלות כנגד גיהנם.
ט. ספירת העומר – ה' אייר – היום עשרים יום לעומר שהם שני שבועות וששה ימים – יסוד שבתפארת.
י. אגרות הראי"ה ג' תתקה' - אל יאמרו שכורי הנכריות הנה המוהיקנים האחרונים, נגררים הם אחרינו, ירעו עד שיסתאבו, ודור חי יקום ויאמר בגאון: השלכתי את כל סבל הירושה ולאום אירופאי חדש נוצרתי.. נרומם את דגל ציון על ידי הוד דגל ירושלים, אשר יתנוסס עמו יחד, נלך קוממיות נאמר לציון מלך אלוקיך..
יא. אגרות הראי"ה ג' תתקמז' - ..נכבדה היא ההכרחיות של הכנתנו לקראת מערכה פוליטית נובעת ממקור הקודש. סוכת דוד נופלת היא במעמד הפוליטי כעת, מפני שאין קורא בשם ד', ואין מדבר בחזקה, באומץ לב ורוח, נגד כל העמים, כי את מעמדם הם מהרסים, אם הם מעכבים את גאולתנו..
יב. ספירת העומר – כ"ח אייר – היום שלושה וארבעים יום לעומר שהם ששה שבועות ויום אחד – חסד שבמלכות.
יג. אורות הקודש ד' – העלאת העולם יא' - מהרה יתקיים בנו, שמעו עמים ירגזון, מהרה יוסר המסוה מהעולם, וידעו כי עם ד' אנחנו, כי יד ד' עלינו לטובה. כי מרכז העולם ומרכז האנושיות אנחנו, כי אמת גלויה ובהירה היא כל התכונה של הנבואה, המספרת כל כך בשבח הנצחי של ישראל. יפלו כל מגדלי התוהו אשר הוקמו על יסוד המארה של עזיבת ד' את ישראל, ינפצו עלי סלע כל סלעי המגור של המאיימים עלינו לאמר, עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה. ידעו כל באי עולם, כי אהבת עולם היא אהבתנו, ידע כל התבל הנאור עם כל חכמותיו, עם כל המודרניות שלו, עם כל ספיקותיו, עם כל שקועו החמרי, עם כל מסותיו הנסיוניות, עם כל חופש דעותיו, שאכן אחת היא האמת העומדת לעד, ואמת זו חקוקה היא במצחה של החיה השמימית, המתהלכת על הארץ, בתבנית גוי ששמה ישראל. ידע כל העולם, כי אנחנו הננו שורק כלה זרע אמת, וכל יד עמל ותלאה תקצר מלהפריע את תחייתנו וגאולתנו, וידעו ויכירו כי צור ישראל מושיענו וגואלנו אביר יעקב.