הרצון החזק ביותר באדם, יותר מהרצון לחיות, הוא הרצון להחיות, לתת חיים
רגילים אנשים לחשוב, שהרצון לחיות הוא הרצון הכי חזק באדם. אבל באמת, הרצון הכי חזק באדם, הוא הרצון להחיות, לתת חיים. ישאל השואל, איך יתכן שהרצון לתת חיים, חזק יותר מהרצון לחיות?
בפרשתנו מצוה הקב"ה, 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'. אתם תעשו, תתרמו, תתנו מהחיים שלכם, תשקיעו, ואז אני אבוא ואשכון בתוככם, אתן בכם חיים עמוקים יותר, בריאים וחזקים יותר, בעלי משמעות גדולה יותר. כך זה עובד. כשאתה מחיה, נותן חיים, יולד ילדים, מחנך ומגדל, עוזר לסביבה, משקיע באידיאל, כביכול, אתה עסוק באידיאלים, בלתת, אבל בעצם, אתה לוקח, לוקח חיים. כי החיים של האדם במהותם העמוקה, הם חיים של להיות צינור חיים. מצד אחד, מחובר האדם לשמים, מקבל חיות לתוכו, ממקור שמימי נעלם מעיניו, ומצד שני, פתוח הוא אל המציאות המעשית העולמית, המבקשת ממנו חיים. אדם בריא, יונק משמים, ומשפיע בארץ, מזרים חיים מהאלוקים, אל בני האדם, החיות והצמחים. זוהי בריאותו הנורמלית של האדם. מי שרוצה להיות אדם בריא ושמח, צריך לטפל בשני צידי הצינור שלו. ביניקה מהקב"ה, ובהשפעה לעולם. סתימה ביניקה, או בהנקה, עלולה לגרום לתופעות לא נעימות באישיותו של האדם, לפתח תחושה שקשה לו, ולא טוב לו. כי אם הוא אינו יונק, הוא חש ריקנות נוראה ומכאיבה. הוא כאילו משפיע, אבל מרגיש כל הזמן, את הריק. ואם הוא יונק, אך אינו משפיע, הוא מרגיש כמו מתפוצץ, מרוב כוחות פנימיים, שאין להם לאן לזרום ולהאיר.
רק מי שיונק ומניק, מי שזוכה להחיות ולתת חיים, מהחיים הזורמים בתוכו, הוא האדם המאושר.
הצטרף לרשימת התפוצה שלנו וקבל את השיעור השבועי והחוברות החדשיות לדוא"ל