1848. למהלך האידיאות ד'4 – צער השכינה

העולם יעשה שמח כשהשכינה תשמח

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - 1848. למהלך האידיאות ד'4 – צער השכינה

למהלך האידיאות בישראל פרק ד' [השורות בהן נעסוק בשיעורים הקרובים] –

רק טהורי נשמה משערים את עומק המכאוב והיגון הזה, הצער העולמי המקיף והכולל והחודר בפרטי פרטי החיים האומללים המלאים חמת ד' - של פרוד הדבקים והקטנת המאורות. אמנם האידיאה האלהית, מאין לה מקום איתן בהרחבתה של האידיאה הלאומית הישדאלית, אחרי גלות העם וחרבן המקדש, התנשאה במשך זמן הגלות מעל לגבול כל גוי מיוחד, אל מרומי שאיפת הצדק המוסרית, המדע העיוני והשכל הנקי, החכמה הנאצלת והמופשטת, ומשם תשלח קרני אורה מעטים, שרובם האיכותי חודר באהלי יעקב על ידי אור שרידי קדומים, על ידי פלטת מורשת התורה ושיורי השפעת הנבואה ורוח הקדש, ואורות פזורים תפיץ פה ושם בין שרידים יחידים דורשי אלהים, מהירי אמת וצדק, שבכל עם ולשון.