2173. לשני בתי ישראל5 – סתירות

הספרדים קיבלו שסוגיות חולקות האשכנזים יישבו

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - 2173. לשני בתי ישראל5 – סתירות

מאמרי הראי"ה – לשני בתי ישראל – [השורות בהן נעסוק בשיעור] –

כח הבקרת איננו נזקק כל כך לישב סתירות שבין מקום למקום, ספר כהתלמוד המכיל בתוכו כל כך הרבה דעות שונות במה שהוא מפורש, אין הבקרת מצטערת אם אחרי העיון ימצאו עוד איזו שנויי דעות ושיטות שאינן כל כך מפורשות במקומן, העיקר הוא להכריע איזו השקפה ואיזו שטה בהלכה או באגדה היא היותר יסודית. וזה מתברר בכח הבקרת הנקנה מתוך הבקיאות על ידי כללים קבועים, למשל לדחות ענין בודד הנאמר רק פעם אחת בפני ענין מתמיד ההולך ונשנה כמה פעמים, או לדחות מאמר הנאמר אגב גררא ובדרך משא ומתן, מפני מאמר מחלט הנאמר בתור פסק והלכה קבועה וכיוצא בזה. 

אמנם לא בכל פעם תצדק הבקרת במשפטה. לא כל מה שנראה לעין שהיא סתירה, היא באמת סתירה, ויש מקום להשויתן של דעות על ידי התעמקות בתוכן הענין בטעמו והגיונו. ומזה כבר נולדת היא השטה הפלפולית. הפלפול בעומק הגיונו איננו נלחץ כל כך מלחץ הסתירות, הוא משיב ידו להשוות את הסתירות הנראות לכאורה בכח הבנתו ובהופעת כח חדושו, ומתוך כך הוא משתמש בעומק הסברא ובחריפות ההרכבה השכלית יותר ממה שהבקרת משתמשת בו. ולעומת זה איננו זקוק כל כך להבקיאות הסדרנית שהיא עקר כלי שמושה של הבקרת.