לא לעמוד פעורי פה אובדי עצות יש לקום וליצור
מאמרי הראי"ה – תחית הקודש – [השורות בהן נעסוק בשיעור] –
גלי התחיה הלאומית הולכים וסוערים, הננו מרגישים את המית שאונם והננו גם נפעלים מהם גם פועלים עליהם. אי אפשר לנו לעמוד בפרק תולדותנו זה כנדהמים כאובדי עצות. כח גדול רוחני צפון הוא באחינו היקרים תופשי התורה אשר בארץ הצבי, והכח הזה מוכרח הוא שיבוא לידי גלוי בכל הודו והדרו, להראות את פעולתו על תחית עמנו בארצו הקדושה. אמנם לא בדרכים חדשים מקרוב באו אנחנו צריכים ללכת על מסילת תחיתנו, כי אם בדרך הקודש העתיקה. אבל המרץ של התחיה מוכרח הוא לעורר את כח החיים שבנו, לצעוד צעדים אמיצים, צעדי און, ואז ידע ישראל ונדע גם אנחנו מה אנו ומה כחנו. ידע העם ויכיר מה הוא לו כל החיל אשר תורת אלקיו בלבו.
לחיים של יצירה - זאת היא הנקודה העליונה שאנחנו חייבים לשאוף אליה. אנחנו מוכרחים להרים דגל של יצירת קודש, של מפעלים טובים הקרובים לנו בפינו ובלבבנו, חיים המביאים ברכה ותועלת לנו ולעולם כולו.
אמנם חשובה היא היצירה הרגילה שאנו עסוקים בה. חשוב הוא כל חדוש נכון כל הלכה שמתבררת, כל פלפול ישר, כל דרשנות הגיונית, כל ציץ ופרח שהננו יוצרים על שדותיה של תורתנו הקדושה, כח חיים לנו ולאומה כולה גנוז בכל אלה. אבל התקופה הזאת שאנו חיים בה, המון המעשים הרבים ההולכים ומתהוים בחיי עמנו הלאומיים והחברתיים, בחיי החול והבנין המעשי של האומה ושל הארץ, קוראים אותנו ג"כ למעשים כבירים של קודש, ליצירות כלליות שהן קרובות לנו ומותאמות ליכלתנו, יצירות של ספרות בתוכן של קודש לעדן ולקדש את יסודי התחיה החולוניים, כדי שיהיו ראויים לשאת עליהם את סבל תפקידם, להביא את נצני גאולתנו לידי מעמד איתן ופועל באומה ובעולם, עד שתהיה התחיה הלאומית שלנו ראויה לשמה, והשם של "אתחלתא דגאולה" יהיה הולמה באמת ובצדקה.
הצטרף לרשימת התפוצה שלנו וקבל את השיעור השבועי והחוברות החדשיות לדוא"ל