כשהפייטן מכנה את החשמונאים בני בינה הוא מנסה להסביר לנו את הסוד הגדול שאיפשר לחשמונאים לנצח איפה שכל העולם נכשל
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, נר שביעי של חנוכה תשפ"ה
א. מעוז צור – יונים נקבצו עליי.. וטמאו כל השמנים... בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים.
ב. דברים א' - הבו לכם אנשים חכמים ונבנים. רש"י - נבונים - מבינים דבר מתוך דבר. משלי א' - ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה. רש"י - ונבון - מוסיף על ידיעת חכם שיודע להבין דבר מתוך דבר ומוסיף על שמועתו. משלי ד' - ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה. רש"י - תחלת חכמתך למוד מאחרים קנה לך שמועה מפי הרב, ואח"כ בכל קנינך קנה בינה, תתבונן בה מעצמך להשכיל הטעמים דבר מתוך דבר. ישעיהו יא' - ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה. מלבי"ם - החכמה היא המקובלת לו מרבותיו, והבינה היא הוצאת דבר מדבר ע"י היקשים.
ג. עין איה שבת א' פ"ב יג' – ההתפשטות הרוחנית, שנמשכה מתוך ההתפשטות המדינית של יון, שהטילה ארס בדעותיהם של הרבה נכשלים מישראל.. חדרה ללבבות רבים, ובחן החיצוני שלה, משכה לבבות רבים, עד שהמצב הרוחני של ישראל, היה עלול גם כן בתמידות להיות נפגע מכח היונות, שהתפשט על דעות רבות.
ד. ישעיהו ו' - השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו.
אדר היקר עמ' יט' - ואין תשובה באה כי אם אחר בינה, "ולבבו יבין ושב ורפא לו" , וא"א כלל שתהיה עולה בידינו תשובה לאומית כוללת, כי אם ע"י כח של בינה גדולה אדירה ופוריה, למי נעזבנה, הליושבי ארץ טמאה עם עקרבים או להשכחים את הר קדש א-להינו מרב שלוה דמיונית וטרדת שעשועים של צל קיקיון? לא, עלינו, רק עלינו החובה להתחיל להתאמץ במצוה כללית זאת, בפעולה הגדולה שאחריתה להשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם, שתגמר ע"י אליהו זכור לטוב, שרוחו חי בקרבנו. כמוהו נגער בחלושי הדעה והרוח שבקרבנו, אשר לא ידעו להתרומם עד מרום עזנו ומשגבנו, לאמר להם "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים אם ד' הא-להים לכו אחריו, ואם...", וכמהו יעננו הד קולה של כנסת ישראל בגאון הוד וקול הרמוני אדיר, נעים ונשגב "ד' הוא הא-להים ד' הוא הא-להים".
ה. אורות התשובה י' ג' - כל חטא הוא מונע את ישוב הדעת הנדרש להארת רזי עולם. התשובה היא פותחת פתחי בינה, כשם שהיא באה על ידי הבינה.
ו. שפת אמת ויגש תרל"א - ויגש אליו יהודה. מלשון הודאה והוא כל איש ישראל. שמעתי מאא"ז מו"ר זצלה"ה שנקראו יהודים על שם שמודין להשי"ת על כל דבר קטן וגדול שיודעין שהכל ממנו ית' כו'. ועי"ז יכולין ליגש. וזה עצה בכל שעה צר והסתרת פנים לכל איש ישראל. העצה להתבטל לרצון השי"ת ע"י שמברר האדם אצלו שגם בתוך ההסתר יש חיות מרצון השי"ת. וזהו ויגש אליו להשי"ת. וגם כי זה נק' הגשה ליוסף כי יוסף הוא הנקודה פנימיות שיש מהשי"ת כמ"ש במ"א. ובאמת הי' אז צר מאוד ליהודה כמ"ש מה נאמר כו'. והי' עצתו על ידי הגשה זו לפנימיות הדבר. כי לא הוסיף בבקשה זו רק שחזר כל הדברים לעצמו להיות מיושרין אצלו ולקבל רצון השי"ת בשמחה. וע"י שמבררין שהוא מהשי"ת נתגלה הפנימיות. וכתיב ולא יכול יוסף שהוא הפנימיות להתאפק ונתגלה הפנימיות. וממילא הוציאו כל איש כו'. שההסתרות וחיצוניות שהם מסתירין הפנימיות נתבטלו.
ז. אורות הקודש ב' התעלות העולם מ' - בינה הוא האידיאל העליון איך שהעולם צריך להיות, בתכלית הטוב, הנועם והאושר, לא כמו שהוא עם גבוליו ומצריו, וזעירותו, כי אם ברעיון הדרור, המוחלט מכל מועקה שבעולם, עולם מלא, עולם עליון. וממעל לבינה היא החכמה, מה שעולם זה עומד להכיר ממה שיותר עליון ממנו. ומה שהוא יותר עליון מכל אידיאל עולמי בהכרה, ואידיאל עולמי מלא בעתיד, הם תמיד מקושרים זה אל זה. וחיי כל העולמים וקיומם באים על ידי הצפיה הנסתרה שיש אל הכל להאושר העליוני הלזה, שהוא נותן בלא הרף את דחיפת ההויה מכלליות כלליותה עד פרטיות פרטיותה, ומהאצילות היותר טהורה ומאירה, עד החמריות היותר טמאה וחשוכה, הכל עומד להתעלות, להאיר, ולהתאחד. ורעיון אחדותי זה, כללי ועליון, ממלא לבם של צדיקים גדולה שמחה, ומחזק ומחיה את רוחם לעבודה שלמה תמידית, ונותן להם כח רוחני, של שלום וכבוד, להשלים עם כל נטיות החיים ולהעלותם, לדעת איך לכבד את הבריות כולם, ולהסתכל מתוך מעמדם איך הכל עושה רצון קונו. ומתוך עליוניותה של מחשבה זו יודעים הם לברר מכל דבור ומכל תנועה, מכל ידיעה ומכל מאורע דברי א-להים חיים. ואור תורה וחכמת א-להים מאירה את כל הוייתם מכל העברים, ובקרבם יכבדו את א-להי הכבוד, והדר כבודו מלא עולם, וסובב עולם, ומעולם עד עולם אתה
א-ל, וחסד א-ל כל היום.
ח. אורות הקודש א' חכמת הקודש סד' - אם תרצה, בן אדם, הסתכל באור השכינה בכל היקום, הסתכל בעדן החיים השמימיים, איך הם מתפלשים בכל פנה וזוית שבחיים הרוחניים והחמריים, שנגד עיני בשרך, ונגד עיני רוחך. התבונן בפלאי היצירה, בחיי האלהות שלהם, לא בתור איזה תכנית כהה, שממרחקים מציגים נגד עיניך, כי אם דע את המציאות שאתה חי בה. דע את עצמך, ואת עולמך, דע את הגיוני הלב שלך, ושל כל הוגה וחושב. מצא את מקור החיים שבקרבך, ושממעל לך, שמסביבך.. הבט על האורות, בתוכיותם. אל יבלעו נשמתך השמות, הניבים והאותיות, הם מסורים בידך, ואי אתה מסור בידיהם. עלה למעלה עלה, כי כח עז לך, יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. אל תכחש בם, פן יכחשו לך, דרש אותם, וימצאו לך מיד.
יקרים וקדושים הם לנו לבושי הציורים, מוכרחים הם לנו, ולכל בעלי גבול במבטיהם הרוחניים ביחוד. אבל תמיד בעת שאנו באים לחיים מדעיים, אסור לנו לזוז מהנקודה העליונה, שרק מהבלתי נתפס אור מתפלש בהנתפס, במהלך האצילות, מאור אין סוף. ואנו קרואים להיות מתעדנים בעדנים שמימיים, בכל פרטי ההכרות, שבכלל הגדול הזה, שממנו תוצאות כל החיים.