אהבת השם מתחילה באהבת ישראל שהיא אהבה עמוקה ומקצוע גדול בתורה והעיסוק בה הוא ההכנה הטובה ביותר ליום הכפורים
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לז' תשרי תשפ"ה
א. איש כי יפליא הרב הנזיר 212 – הרב חיים יעקב לוין - ופעם שאלתי אותו על המאמר של ר"ע, אשריכם ישראל, ששמעתי אותו חוזר עליו כמה פעמים ביום הכפורים בהתלהבות ושמחה כה עצומה. והוא אמר לי, שהמאמר הזה הוא סגולה להחדיר אהבת ישראל בלב האדם, ובפרט אם הוא נאמר מתוך שמחה, כי שמחה היא המפתח לאהבה.. ואמר לי בשם מרן הרב זצ"ל שכל עבודת יום הכפורים הוא בכדי להגיע להתרוממות עילאית של אהבת השם המתבטאת בקריאת "שמע ישראל", שהיא חתימת היום הקדוש, ובכדי להתרומם למדרגה זו, מוכרחים אנו להחדיר בלבנו אהבת ישראל, ולכן אנו מתחילים תפילת יום הקדוש בפסוק "אור זרוע".. שהוא סופי תיבות "ר' עקיבה", שהוא זכה..
ב. אורות ישראל ד' א' - אהבת ישראל והעבודה של הסניגוריא על הכלל ועל הפרטים איננה רק עבודה הרגשית לבדה, כיאם מקצע גדול בתורה, וחכמה עמוקה ורחבה, רבת הענפים, שכולם צומחים ויונקים מלשד טל אור תורת חסד.
ג. שיחות הרצי"ה ויקרא 30 - לא נאמר: אוהב את הבריות כדי לקרבן לתורה. זאת אהבה מזוייפת. לאהבת הבריות יש ערך עצמי, ומזה נמשך קירוב לתורה. באלו בריות מדובר? ודאי ברחוקות מן התורה שהרי אותן יש לקרב, וגם אותן יש מצוה לאהוב.. החסידות של אהרון הכהן אינה התנהגות חיצונית בעלמא, או סתם מידה טובה. אהבתו את כלל ישראל היא מציאות עובדתית מהותית נשמתית.. ובכך אנו חוזרים לדברי המהר"ל שאהבת ד' את עם ישראל היא "אהבה שאינה תלויה בדבר", שאינה תלויה במעשים טובים שישראל עושים. היא שייכת לעצם מציאות "עם זו יצרתי לי".
ד. אגרות הראי"ה ב' תקנה' – ומה שכתב מר לתמוה עלי במה שאני מקרב את הכל, גם את פושעי ישראל, כדי להחזירם בתשובה.. ידע הדר"ג, ששני דברים עקריים ישנם שהם יחד בונים קדושת ישראל וההתקשרות האלקית עמהם. הא' הוא סגולה.. הוא כח קדוש פנימי מונח בטבע הנפש ברצון ד'.. שאי אפשר לו להשתנות כלל.. והב' הוא ענין בחירה.. החלק של הסגולה הוא הרבה, באין ערוך כלל, יותר גדול וקדוש מהחלק התלוי בבחירה, אלא שברית כרותה היא, שהסגולה הפנימית לא תתגלה.. כי אם לפי אותה המידה שהבחירה מסייעה את גילויה, על כן הכל תלוי לפי רוב המעשה וקדושת האמונה ותלמוד תורה.. וכל עיקרה של ברית אבות, שאיננו פוסק אפילו כשתמה כבר זכות אבות, הוא בא מצד כח הסגולה, ובעקבא דמשיחא מתגבר ביותר כח הסגולה..
ה. אגרות הראי"ה א' שיא' - ע"י מה שנחזק את הישוב ההולך האור בע"ה, ויתרבו אחינו העולים לישב את אה"ק, יצמח אור גאולה וישועה. וסוף כל המורדים והפושעים לשוב בתשובה שלמה מתוך אהבה ושמחה, ע"י אור שפע קדושת אה"ק שתשפיע עליהם, ע"י סיוען של ת"ח עובדי ד' ואוהבי ישראל באמת, שיתהלכו עמהם בנחת ואהבה.
ו. אגרות הראי"ה א' שלב' - בזמן הקרוב לגאולה אין כח לקליפה להמציא אמונות רעות, כ"א להקליש ח"ו את אור האמונה בלב החלשים.. וחלישות זו, אין לה שום ערך של מציאות כלל כ"א חסרון הסברה והארת השכל והרגש.. כי הרע שבהם איננו כ"א חיצוני ובתוכיות הנשמה הכל טוב וקדוש.. הרבה מהם דבקים באומה בכללה ומתפארים בשם ישראל, אע"פ שאינם יודעים בעצמם מפני מה ולמה.. וזהו סוד "עני ורוכב על החמור" שאמרו בתק"ז שהוא דרא דעקבא דמשיחא, דהוא "טב מלגאו וביש מלבר".. עכ"פ הנני על משמרתי אעמודה לקרב ולא לרחק.. וזאת תהי' כל מגמת תפלת כשרי ישראל, לקשר את כל נשמות עם ד' למקור החיים ולגלות את אור הקדושה הטמון בהם, ואין ערוך ושיעור לשמחת עולמים וחדות ד' הבאה מאתהפכא חשוכא לנהורא, וזאת היא עיקר התורה שנאמרת בהיכל משיח.
ז. אגרות הראי"ה ב' תקנה' – ונשמות כאלו, אם יזדקק לקרב אותם מי שאין בו דעה עמוקה של טביעת-עין לדעת לחלק בין הצד הסגולי הפנימי הקדוש, שבהם, ובין הצד הבחירי המקולקל שבהם, שהוא מקיף את נפשם כחוחים וקוצים הסובבים שושנה, הוא יוכל להתקלקל הרבה ח"ו, וללמוד ממעשיהם, ולהדבק בצד הרע שבהם והוא מחוייב להתרחק מהם, והשי"ת נותן בלבבו רצון זה ומחשבה זו של שנאה ושל התרחקות, כדי שלא יבולע לו.
ח. אורות הראי"ה - שמעו אלי עמי, מתוך נשמתי אני מדבר עמכם, מתוך נשמת נשמתי, מתוך קשר החיים שאני קשור בכולכם, ואתם כולכם קשורים בי, מתוך אותה ההרגשה שאני חש אותה עמוק יותר מכל הרגשות החיים שלי, שאתם רק אתם, רק כולכם, כולכם, כל נשמותיכם, כל דורותיכם, רק אתם הנכם תוכן חיי, בכם אני חי, בכם, בחטיבה הכוללת של כולכם יש לחיי אותו התוכן, שהוא קרוי חיים, מבלעדכם אין לי כלום, כל התקוות, כל השאיפות, כל הערך של שיווי החיים, הכל אני מוצא בקרבי רק עמכם, ואני זקוק להתקשר עם נשמותיכם כולכם, אני מוכרח לאהבה אתכם אהבה אין קץ, אי אפשר לי להרגיש שום הרגשה אחרת.
ט. אוה"ק א' חכמת הקודש קיט' - שגם הריקנים שבישראל כל העולם משותת עליהם. ויש להתרעד ביראה קדושה, מקדושת הנשמה הא-להית העליונה של כל נפש מישראל, ולהיות מלא שוקקות וחמדת עולמים לקדושת רוממות קרן ישראל בכלל, ולהצלחתו של כל יחיד מישראל בכל מעשי ידיו, בחומריות וברוחניות, ובכל טוב. ומתוך מעמקי נשמתו ירנן ויקרא. אשריכם ישראל, אשריך ישראל, מי כמוך עם נושע בד'. אהבתיך עמי, ולאומי, איויתיך בכל לבי, ובכל נפשי, אחמדך בכל חום לב, בכל אש עצמותי, אשתוקק לראות כבודך, יפיך, והדרך, עת תרומם ותנשא, עת תגדל ביפי צביוניך, ויצאו כל סגולותיך, והנפלאות הכמוסות בך, מן הכח אל הפועל, עת תנטע ותתאזרח בארץ צביונך, בארץ פארך, ויגלו לצפון ולים, לקדם ולמערב, תפארת עוזך, וגובה קרנך. וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך, וקרא לך שם חדש אשר פי ד' יקבנו, והיית עטרת תפארת ביד ד', וצניף מלוכה בכף א-להיך.
י. ישעיהו יא' - והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו. רש"י – במישור - לשון נוח ורך.