מדינת ישראל זקוקה לתורה שערוכה למערכה הציבורית ופתרון בעיותיו של הדור מתוך מבט עמוק אמוני ואחראי אל מערכת הדורות
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא, חג הסוכות תשפ"ג
א. סוכה כז: - וחכמים אומרים: אף על פי שאמרו אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון בלולבו של חבירו, אבל יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו, דכתיב כל האזרח בישראל ישבו בסכת - מלמד שכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת.
ב. תפילת ראש השנה – שמחה לארצך, ששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך במהרה בימינו.
ג. ברכות כט. - מאי מעין שמנה עשרה? רב אמר: מעין כל ברכה וברכה, ושמואל אמר: הביננו.. וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך, טרם נקרא אתה תענה, ברוך אתה ה' שומע תפלה.
ד. שמות כז' - ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד. באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו.. רבינו בחיי - להעלות נר. שם הכלל כמו נרות, וכן: "ויהי לי שור וחמור".
ה. אבודרהם סדר תפלת ראש השנה - ועריכת נר לבן ישי משיחך ע"ש דכתיב בתריה (תה' קלב, יז) ערכתי נר למשיחי.
ו. תהלים קלב' - כי בחר ד' בציון אוה למושב לו.. צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם. וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו. שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי. אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו. מצודת דוד – שם - בציון אצמיח קרן ממשלה לדוד ר"ל שם יתרבה ויתגדל ממשלתו בכל עת. ערכתי נר - שם ערכתי נר ר"ל הארה וזריחה וממשל רב. רד"ק - כמו שאמר (מ"א יא, לו): למען היות ניר לדוד עבדי, כי המלך כמו הנר מאיר לעם.
ז. שבת כג: - אמר רב הונא: הרגיל בנר - הויין ליה בנים תלמידי חכמים. רש"י - בנים תלמידי חכמים - דכתיב (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור, על ידי נר מצוה דשבת וחנוכה - בא אור דתורה. שמואל א' יז' - ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמנה בנים והאיש בימי שאול זקן בא באנשים. ברכות נח.- והאיש בימי שאול זקן בא באנשים אמר רבא ואיתימא רב זביד ואיתימא רב אושעיא: זה ישי אבי דוד שיצא באוכלוסא, ונכנס באוכלוסא, ודרש באוכלוסא. אמר עולא: נקיטינן - אין אוכלוסא בבבל. תנא: אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא.
ח. בני יששכר כסלו - טבת מאמר ד' – הלל והודאה - והנה כבר הודעתיך דלבעבור זה סמכו את עצמם חכמי הדור (ברוח הקודש) בזמן הנס דחנוכה ליתן המלוכה לשעתה להחשמונאים, הואיל שנעשה הנס להם בפ"ך המורה [בגימט'] ימל"ך מלוכה לפי שעה, על כן מי שנמשח בפך לא נמשכה מלכותו, מה שאין כן מי שנמשח בקר"ן מורה [בגימט'] ימל"ך לעל"ם וע"ד, והנה בפך הזה ניתוסף נס הנר להשלים קרן, פ"ך נ"ר בגימטריא קר"ן, מזה ידעו כי הנס הזה הוא חינוך לגאולה האחרונה לרומם קרן בית דוד.. לכן אנו אומרים בתפלת ראש השנה.. ועריכת נר לבן ישי משיחך.
ט. יומא לג. - אביי מסדר מערכה משמיה דגמרא, ואליבא דאבא שאול. רש"י – מנה סדר עבודות של כל יום ויום. שמות לט' - את המנרה הטהרה את נרתיה נרת המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור. רבינו בחיי - שבע נרות הן כנגד שבעה כוכבי לכת שהם נרות ברקיעים, לכך הוסיף לומר "נרות המערכה" לבאר כי נרות המנורה הטהורה כנגד נרות המערכה העליונה. חזקוני - על שם יערוך אותו אהרן ובניו, אי נמי על שם שמאירות על מערכת לחם הפנים. שמות מ' - ויתן את השלחן באהל מועד ויערך עליו ערך לחם לפני ד'.. וישם את המנרה באהל מועד נכח השלחן.. ויקרא כד' - ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות.. ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני ד'. תהלים כג' - תערך לפני שלחן נגד צררי.. עמוס ח' - הנה ימים באים נאם א-דני ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי ד'. מהר"י קרא - שמשפסקה מלכות בית דוד, שוב לא נתנבאו נביאים לישראל כי אם חגי זכריה ומלאכי.
י. שמואל א' יז' – ויאמר הפלשתי אני חרפתי את מערכות ישראל היום הזה תנו לי איש ונלחמה יחד.. ותערך ישראל ופלשתים מערכה לקראת מערכה. ויטש דוד את הכלים מעליו על יד שומר הכלים וירץ המערכה.. והנה איש הבנים עולה גלית הפלשתי.. ממערות ממערכות פלשתים.. ויאמר דוד.. מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות א-להים חיים.. ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם ד' צ-באות א-להי מערכות ישראל אשר חרפת.
יא. מאמרי הראי"ה 264 - "וישלח ד' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל" (שמואל א יב יא) - שמואל הנביא מדבר על עצמו, כאילו היה מזכיר שמו של מישהו אחר.. ואמרו חז"ל: "דוד ושלמה שנמשחו בקרן - נמשכה מלכותן, שאול ויהוא שנמשחו בפך - לא נמשכה מלכותן" (מגילה יד.). מלכות הפך היתה ארעית, זמנית, ואילו מלכות הקרן היתה מלכות קבועה נצחית. שאול מסמל את תוכן הדאגות הזמניות של הכלל, ואילו "דוד מלך ישראל - חי וקיים", דוד מסמל את תוכן חייה וקיומה הנצחי של האומה. את שתי הבחינות בקשה חנה בשביל שמואל. אדם שיש בו שתי הבחינות הללו, אף הוא עצמו איננו מכיר את עצמו. זוהי נשמה עמוקה ביותר, שאנחנו רק יכולים להגיד עליה, שהקב"ה עשה אותה, כמו שאמר שם שמואל על משה ואהרן - "ד' אשר עשה את משה ואת אהרן", ושאחרת אין היא נתפסת בהכרה, אף לא בהכרת עצמה. אדם אשר כוונה עליונה מדריכה את פנימיותו, הוא לא רק פועל אלא גם נפעל, נפעל מעל להרגשתו ואפשר שהנפש עצמה איננה יכולה להקיף את גודל השליחות שלה. לבוא לעזרת אנשים ואפילו רבים הם, זוהי בבחינת מלכות זמנית ארעית, אבל לבוא לעזרת העם כולו, להחלץ לבנין הארץ, למעשים מקיפים ומפעלים גדולים שמתוכם ועל ידם תבוא גאולת העם כולו - זהו גילוי של בחינת המלכות הקבועה, של המלכות לדורות.
יב. עולת ראי"ה א' תל' – "דוד מלך ישראל חי וקיים". מלכות בית דוד היא יסוד לאומה הישראלית, בזה שהיא הולכת עם הנהגת מלכות שמים הדבוקה באומה בכללה לדורותיה, והיא נושאת עיניה למרחוק ליסודו של עולם, וגם את הליכות הצדק והמשרים היא דנה ע"פ מדת הנצח והאחרית הגדול שיש לכללות כנסת ישראל בעולם, לא ע"פ ההוה בלבדו, המרכך לפעמים את הלב מפני המראה של השעה, מפני שאינו יודע אחרית דבר. זאת היתה המעלה העליונה של דוד..