הושענא והושיעה נא

דף מקורות - הושענא והושיעה נא

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, ערב חג הסוכות תשע"ד
א) שו"ע לולב תרס' - נוהגים להעלות ספר תורה על (הבימה) ולהקיפה פעם אחד בכל יום, ובשביעי מקיפים אותה שבעה פעמים, זכר למקדש, שהיו מקיפים את המזבח, וההקפות לצד ימין. 

ב) סוכה מה' ע"א - מצות ערבה כיצד? מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא. יורדין לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה, ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח, וראשיהן כפופין על גבי המזבח. תקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרים אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא. רבי יהודה אומר: אני והו הושיעה נא. ואותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים. בשעת פטירתן מה הן אומרים יופי לך מזבח, יופי לך מזבח. רבי אלעזר אומר: ליה ולך מזבח, ליה ולך מזבח.

ג) סוכה מד. - דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן: עשר נטיעות, ערבה, וניסוך המים - הלכה למשה מסיני.

ד) משנה ברורה תרסד', שעה"צ ו' – לרמב"ם.. הקפה היתה בלולב לבד.. ודעת רש"י דלא היתה הקפה בלולב כלל אלא.. כשהיו שלוחי בית דין מביאין הערבות היו העם נוטלין אותה ביד ומנענעים ואחר כך מקיפין בם הכהנים את המזבח ברגליהם ואחר כך זוקפין אותן בצידי המזבח..

ה) ויקרא רבה ל' - וערבי נחל, אילו ישראל, מה ערבה זו אין בה לא טעם ולא ריח כך הן ישראל יש בהן בני אדם שאין בהן לא תורה ולא מעשים טובים, ומה הקב"ה עושה להן, לאבדן אי אפשר, אלא אמ' הקב"ה יוקשרו כולן אגודה אחת והן מכפרים אילו על אילו, ואם עשיתם כך אותה שעה אני מתעלה..

ו) שפת אמת סוכות תרמו' - ביום הושע"ר שבחרו חז"ל במצות הערבה שנק' מנהג נביאים. כי הערבה היא עיקר החביבות, שניכר שהקב"ה בוחר בבנ"י שיש בהם התקרבות בעצם, הגם שאין בהם טעם וריח, עכ"ז ערבים הם לפניו. והוא מדת דוד המע"ה דלית לי' מגרמי' כלום, רק מה שהוא כלי מוכן לקבל ולשמור כל הניתן בו מלמעלה.

ז) ירושלמי סוכה ד - אותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים. א"ר אחא זכר ליריחו.

ח) רש"י שם - אני והו - בגימטריא: אנא ה', ועוד: משבעים ושתים שמות הן, הנקובים בשלש מקראות הסמוכין בפרשת ויהי בשלח: ויסע וגו' ויבא בין מחנה ויט משה את ידו, ושלשתן בני שבעים ושתים אותיות..

ט) סוכה מו: - אמר רבי זירא: לא ליקני איניש הושענא לינוקא ביומא טבא קמא. מאי טעמא? דינוקא מקנא - קני, אקנויי - לא מקני, ואשתכח דקא נפיק בלולב שאינו שלו.

י) פרי צדיק סוכות - על דרך מה שאמרו (ויקרא רבה כ"א) ישעי ביום הכפורים, ישועה מחילת עוונות והיינו ישועה מקטרוג היצר הרע. ומכל מקום צועקים כל ימי החג הושענא והושיעה נא עד הושענא רבה..

יא) ר"ה טז. – בחג נידונין על המים.. סוכה לז: - אמר רבי יוחנן: מוליך ומביא - למי שהארבע רוחות שלו, מעלה ומוריד - למי שהשמים והארץ שלו. במערבא מתנו הכי, אמר רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מוליך ומביא - כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד - כדי לעצור טללים רעים.. ואמר רבא: וכן בלולב.

יב) פרדס רימונים כג' י' – ישועה – כל לשון ישועה הושיעה ויושע וכו' כולם מצד החסד וכן פירש הזוהר תרומה. זוהר תרומה קסט. - כתיב (תהלים קטז) כוס ישועות אשא, מאן ישועות? דא ימינא, דאיהו מושיע מכל מקטרגין דעלמא, דכתיב.. (שם ס) הושיעה ימינך וענני..

יג) תהלים קיח' – אנא ד' הושיעה נא.. מצודת דוד - אנא ה' - אבקש את ה', הושיעה עתה והצליחה עתה. בראשית מ' – ..ועשית נא עמדי חסד, והזכרתני אל פרעה.. רמב"ן - תעשה עתה עמדי חסד ואמת.. ואם יהיה נא לשון בקשה, כי אם זכרתני ועשית כחסדך חסד עמדי..

יד) תנחומא אחרי מות יב' - אמר רבי אבהו כל ישועה שבאה לישראל היא של הקב"ה שנאמר (תהלים צא') עמו אנכי בצרה וגו' ואראהו בישועתי, אמרו ישראל רבש"ע הואיל ואמרת עמו אנכי בצרה, הושיעה ימינך וענני (תהלים ס') שאם אתה עונה אותנו הישועה שלך היא.. א"ר מאיר ויושע ה' ביום ההוא את ישראל (שמות יד) ויושע כתיב כאן כביכול עם ישראל הוא נגאל, וכל זמן שישראל נגאלין כאלו הוא נגאל.

ילקו"ש תהלים תשעח' - למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני אמר הקדוש ברוך הוא קץ נתתי לימיני, כל זמן שבני משועבדים תהא ימיני משועבדת, גאלתי בני גאלתי ימיני.

טו) בהעלותך יב'- א-ל נא רפא נא לה. תהלים קיח' – קול רינה וישועה באהלי צדיקים, ימין ד' עושה חיל, ימין ד' רוממה..

טז) דברים לג' - מימינו אש דת למו.. משלי לא' – ..ותורת חסד על לשונה. רמב"ן - ועל דרך האמת יגיד גם כן שהאש שהוא הדת, היא מימינו, כי מדת הדין כלולה ברחמים. חזקוני - מימינו אש דת למו לפי שהוא דרך חבה כדכתיב וימינו תחבקני.

יז) עולת ראי"ה א' קנז' – ימין ד' הרוממה, מעוז החסד ההולך ומתגלגל בעולם, ויסוד המגמה של כל ההויה כולה כי עולם חסד יבנה.

יח) אורות הקודש ג' עמ' שמט' – ישנם צדיקים כאלה, שהם גדולים ועצומים מאד, שאינם יכולים לצמצם עצמם בכנסת ישראל לבדה, והם תמיד דואגים ושוחרים את הטוב בעד כל העולם כולו.. והם בכל זאת צופי ישועה אדירים מאד, מפני שהם יודעים ברור ומאמינים בכל מלא נפשם הטהורה, שישועת ישראל ישועת ד' היא, ישועת העולם ומלואו, וכל אשר בו..