אלול, ראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום הכפורים, סוכות, הכל מכוון לאור הישראלי היחודי שמתגלה בשמיני עצרת, ודוקא אז מברכים את המלך?
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, ערב ראש השנה תשע"ד
א) ויקרא כג' – אך בחמשה עשר יום לחודש השביעי, באספכם את תבואת הארץ, תחוגו את חג ד' שבעת ימים, ביום הראשון שבתון, וביום השמיני שבתון.
ב) סוכה מז: - רב נחמן אמר: אומרים זמן בשמיני של חג, ורב ששת אמר: אין אומרים זמן בשמיני של חג. והלכתא: אומרים זמן בשמיני של חג. תניא כוותיה דרב נחמן: שמיני רגל בפני עצמו לענין פז"ר קש"ב: פייס בפני עצמו, זמן בפני עצמו, רגל בפני עצמו, קרבן בפני עצמו, שירה בפני עצמו, ברכה בפני עצמו. רש"י - ..ובתוספתא משמע שמברכין את המלך.. שנאמר (מלכים א' ח) ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך.
ג) במדבר כט' – ביום השמיני עצרת תהיה לכם. רש"י - לפי שכל ימות הרגל הקריבו כנגד שבעים אומות וכשבאין ללכת, אמר להם המקום, בבקשה מכם עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה מכם.
ד) עולת ראי"ה ב' שפד' – בחודש תשרי מתגדלת בנו הקדושה הטבעית.. ומזה מתפרנסים כל העמים כולם, פרנסתם הרוחנית, "שבעים פרים כנגד שבעים אומות". אמנם הננו מעבדים את הטבעיות הזאת על ידי הופעת הקדש הפנימי של אור המצוות.. עד שמיני עצרת שמופיע בו אור הישראלי המיוחד, שאין לזרים שום חלק בו, הכל למעלה מן הטבע. "עשי לי סעודה קטנה שאהנה ממך".
ה) סוכה נה: - אמר ר' אלעזר הני שבעים פרים כנגד מי - כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה - כנגד אומה יחידה. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו: עשה לי סעודה קטנה, כדי שאהנה ממך. אמר רבי יוחנן: אוי להם לגויים שאבדו ואין יודעין מה שאבדו, בזמן שבית המקדש קיים - מזבח מכפר עליהן, ועכשיו מי מכפר עליהן?
ו) דברים יא' – ארץ אשר ד' אלוקיך דורש אותה.. רש"י - והלא אף כל הארצות הוא דורש.. אלא כביכול אינו דורש אלא אותה, ועל ידי אותה דרישה שדורשה, דורש את כל הארצות עמה.
ז) אורות הקודש ג' עמ' שמט' – ישנם צדיקים כאלה, שהם גדולים ועצומים מאד, שאינם יכולים לצמצם עצמם בכנסת ישראל לבדה, והם תמיד דואגים ושוחרים את הטוב בעד כל העולם כולו. ומכל מקום גם הם קשורים בנקודתם הפנימית דוקא בכנסת ישראל, מפני שכנסת ישראל היא התמצית של הטוב והמעולה שבכל העולם כולו, ובאהבה וטובה שתבוא לכנסת ישראל חוזרת היא ומקפת את כל היצור. צדיקים הללו אינם יכולים להיות לאומיים על פי התוכן החיצוני של המילה, שהרי אינם יכולים לסבול שום שנאה ושום עולה, שום הצטמצמות ושום התכווצות של הטוב והחסד, והם טובים לכל, כמדותיו של הקדוש ברוך הוא, שהוא טוב לכל ורחמיו על כל מעשיו, והם בכל זאת צופי ישועה אדירים מאד, מפני שהם יודעים ברור ומאמינים בכל מלא נפשם הטהורה, שישועת ישראל ישועת ד' היא, ישועת העולם ומלואו, וכל אשר בו, ממרומי רום עד עמקי תחת.
ח) ויקרא כג' – ביום השמיני מקרא קודש.. עצרת היא.. רש"י - עצרתי אתכם אצלי. כמלך שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים, כיון שהגיע זמנן להפטר, אמר בני בבקשה מכם, עכבו עמי עוד יום אחד, קשה עלי פרידתכם.
ט) תהלים סח' – תנו עוז לאלוקים.. דרך עץ חיים לרמח"ל - ..שהקב"ה מקבל כח כביכול ממעשה בני האדם, לפעול טובה עימהם ועם כל הבריות. וזה סוד 'תנו עוז לאלוקים'.. כי מעשי ישראל מוסיפים כח בגבורתו שלמעלה. וזה סדר ההתעוררות לפי החוק אשר שם המאציל ית"ש: ישראל פועלים למטה בארץ, ומחזיקים כוחו של הקב"ה, ואז הכח שנתחזק מראה הודו במשרתים העומדים על פקודת המעשים לעשותם.. נמצא כי הזיו אשר בהם מהתעוררות המלך, והתעוררות המלך ממעשי ישראל, הרי ישראל עיקר הכל..
י) שמואל א' ט' – ושמואל ראה את שאול, וד' ענהו, הנה האיש אשר אמרתי אליך, זה יעצור בעמי. רש"י – ימשול.. כך דרך המושל לעצור העם במלחמה שלא יתפזרו ולא יתפשטו זה מזה ולעצור בכל אחד מעשות רעה..
יא) קול הנבואה עמ' רנב' הע' שמט' – מרן הרב זצ"ל היה רוקד בליל שמחת תורה ריקודים יפים, ושר שירי חיילים יהודיים מרוסיא של נקולי קיסר רוסיא, וכולם עומדים מסביב לו במעגל. ואחר כן היה עולה על הבימה של ארון הקודש, ודורש דרושים נשגבים בענין שמחת תורה.
יב) תנחומא פינחס טו' - .. והיתה ראויה להיות אחר החג חמשים יום, כשם שעצרת אחר הפסח חמשים יום, אלא אמר הקדוש ברוך הוא חורף הוא, ואינן יכולין להניח בתיהן לבא לכאן, אלא עד שהן אצלי יעשו עצרת..
יג) רמב"ן ויקרא כג' - ביום השמיני מקרא קודש.. עצרת היא.. - ועל דרך האמת, כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ.. ויום השביעי הוא שבת, ואין לו בן זוג, וכנסת ישראל היא בת זוגו.. היא שמינית. "עצרת היא", כי שם נעצר הכל. וצוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם כי כולם קדושים ובתוכם ה', ומנה ממנו תשעה וארבעים יום שבעה שבועות כימי עולם, וקדש יום שמיני כשמיני של חג, והימים הספורים בינתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג, והוא יום מתן תורה.. ולכך יקראו רבותינו ז"ל בכל מקום חג השבועות עצרת, כי הוא כיום שמיני של חג שקראו הכתוב כן..
יד) אג' הראי"ה תשמג' - ..שיעקב תיקן מטבע שוקים ומרחצאות בשכם דוקא, שצפה ברוח הקודש שהוא מקום המוכן לפורענויות של חלוקת מלכות בית דוד, ויסוד מאסן במלכות בית דוד.. הוא מפני שנחסרה האמונה שמלך עוסק בתורה וחכמה כדוד ושלמה, יוכל לעסוק יפה בעסקי העולם של הנהגת המלכות, ובא יעקב איש יושב אהלים, ונתן סימן שהוא מתקן גם מטבע שוקים ומרחצאות, וה"ה רשב"י הצווח כל כך על הנחת חיי עולם בשביל חיי שעה, חתר לתקן תיקון חומרי להסיר הטורח מרבים דלא ליקפו..