מגל י"ה, גמל י"ה, לגימה, קורח, שאול, בלעם ועוד, כל אלה בדרשה הגאונית של הראי"ה קוק על מגילת אסתר. מיוחד לפורים
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לח' אדר תשפ"ג
א. עולת ראי"ה א' פורים – מגילה. סתם מגילה היא מגילת אסתר. מחצדי חקלא נקראים בעלי הסוד, ושורש הנסתרות לד' א-להינו הוא י"ה, ע"כ מגילה אותיות מגל י"ה, מגל הנצרך למחצד חקלא, של ההסתר דהסת"ר אסתי"ר, שמכאן אסתר מה"ת, ובשתי ההסתרות אי"ה כח"ב כלולים בהן. תיקוני זוהר הקדמה יז. - חכמה מוחא איהו מחשבה מלגו, בינה לבא ובה הלב מבין, ועל אלין תרין כתיב הנסתרות לד' אלקינ"ו. חולין קלט: - אסתר מן התורה מנין? ואנכי הסתר אסתיר. תיקוני זוהר תיקון ד' יט. - אבא בם אודה י-ה, אי"ה בחושבן אוד"ה י-ה, י-ה חכמה ובינה, א' כתר עלאה.
ב. עולת ראי"ה שם - וגמל, אעלך גם עלה, סימן טהרה הפנימי, שחזירתו לטהרה תלוי' בעליית כל הירודים, שהוא למעלה מחזיר, העתיד להחזר לטהרתו מצד עצמו לבדו, מצד סימן טהרה החיצוני שבו, גמל י"ה. בראשית כד' - ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים. בראשית רבה ס' - רבנן אמרי מה גמל זה יש בו סימן טומאה וסימן טהרה כך העמידה רבקה צדיק ורשע. ויקרא יא' - אך את זה לא תאכלו.. את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס.. ואת החזיר כי מפריס פרסה.. והוא גרה לא יגר. ישראל ותחיתו ה' - כמה אמלל הוא העולם, שהרשעה והחשכה הזאת מרימה בה ראש והיא מתאמרת למבחר מאוייו. כמה אוצרות רשע כלולים תחת שקר נורא ואיום זה, שיש לו טלפי חזיר המתפשטות לעין כל עובר לאמר: ראו שאני טהור. ילקו"ש שמיני תקלו' - דתנא דבי ר' ישמעאל.. שליט בעולמו יודע שאין לך דבר שהוא מעלה גרה וטמא אלא גמל. ויקרא רבה יג' - את הגמל זו בבל כי מעלה גרה היא שמקלסת להקב"ה.. ד"א את הגמל זו בבל כי מעלה גרה היא שמגדלת את דניאל. פסחים קיט: - דרש רב עוירא.. ויגדל הילד ויגמל, עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. בראשית כד' - ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל. בראשית לא' - ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל. תהלים יג' – אשירה לד' כי גמל עלי. ברכות נו. - הרואה גמל בחלום, מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה. אמר רבי חמא ברבי חנינא: מאי קראה, אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה. רב נחמן בר יצחק אמר מהכא, גם ה' העביר חטאתך לא תמות. רש"י - גם עלה - קרוב לנוטריקון של גמל.
ג. עולת ראי"ה שם - ומתתקנת בזה הלגימה, דעדת קרח, בחנפי לעגי מעוג, בשביל לגימה נפלו, סימן אחד דטהרה הנבלע בטומאה, העלאת גרה בלא הפרסת פרסה, ובלועי קרח יעלו, מוריד שאול ויעל, ע"י אכילה דקדושה, שפורים הוא לעומת יוה"כ שאין בו אכילה ושתיה, מרובה דוקא באכילה ושתיה, והשתיה יש בה מעין ריח ביסום, והריחו ביראת ד', מוריד שאול, שאול, ואסתר מדבית שאול קא אתיא. סנהדרין נב. - אמר ריש לקיש, מאי דכתיב (תהלים לה') בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו, בשביל חנופה שהחניפו לקרח על עסקי לגימה, חרק עליהן שר של גיהנם שניו. תנחומא קורח יא' - אמר רבה בר בר חנה.. בלועי דקרח.. שמעי דהוו קאמרי משה אמת ותורתו אמת.. ולעתיד לבא הקב"ה עתיד להוציאן ועליהן אמרה חנה.. ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל.
ד. עולת ראי"ה שם - מוריד שאול, שאול, ואסתר מדבית שאול קא אתיא, אך את דמכם לנפשותיכם אדרש, למעט כשאול שחמל על אגג, משום שהציץ בו שורש הניצוץ המוסתר הרבה, שהסתכל ממקום גבוה למקום נמוך עליו, וירום מאגג מלכו, שקיבל מלכותו על הגג, שדיבר עמו שמואל שם, ועשית מעקה לגגך, חסר כ"ה, דברכת ישראל כ"ה תברכו, ומעקה עם כ"ה עמלק, שמתברר לקדושה ע"י המחיה. משנת רבי אליעזר ט' - אף ההורג את עצמו, הרי זה שפך דמים, שנ' ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש. ולמה נא' בו מיעוט, יכול אם הקיפוהו השונאים, כשאול, והיו מבקשין לתעב בו, יהא חייב על הריגת עצמו, ת"ל אך, מיעוט לזה, שאינו חייב. ויקרא רבה אמור כו' - ת"ר על ה' חטאים נהרג אותו צדיק שנא' (ד"ה א' י') וימת שאול במעלו אשר מעל בה'.. ועל שחמל על אגג. קובץ א' תמד' - שאול היה יותר גדול מדוד, ולכן בעצם נשמתו האירה מדת הרחמים גם על עמלק. אבל זו היא מדה שהיא רק מכשרת מלוכה, מאירתה לתקופה ואינה יכולה להמשיכה, מפני חשכת העולם, ומתוך כך אינה יכולה להעלות את העולם. במדבר כד' - ..וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו. יונתן - ויתרומם על אגג מלכיהון ובגין דייחוס עלוי יתנטיל מניה מלכותיה. שמואל א' ט' - ..וידבר עם שאול על הגג. מלבי"ם - וידבר עם שאול. גלה לו סתרי תורה וענינים אלוקיים. פרדס רימונים שער כג' – גג החופה נקרא כתר עליון.
ה. עולת ראי"ה שם - ובכה תוכל להיות נפילה, וההבטחה היא בנבואת משה, שנתנבא ג"כ בזה הדבר, פה עמוד עמדי, ולא נופל כבלעם, מקור הקללה, שצ"ח קללות מיעטו את הק' של עמלק ממנו, והעמידוהו על ב', ונתבלע לגמרי במי"ם, דהיינו מיא דבליעי. אוה"ק א' הגיון הקודש קב' - ההתעלות של אספקלריא המאירה היא מגלה את האורות העליונים בצורה בהירה כזו, עד שכל הציורים העולמיים שבכל הערכים התחתונים הם מזהירים בכל מילואם, ואינם מתטשטשים כלל, ומזה באה המדה הנפשית, שאין החושים והכחות הגופניים מתעלפים על ידי הופעת האורה הנבואית העליונה הזאת.
ו. עולת ראי"ה שם - וישראל עושה מעמלק מעקה לכ"ה, ג' ברכות הכלולות בכ"ב אותיות דב"כ, ונעשה הכל שומר לפרי, ע"כ אין פחד מכל פגע, שתו ושכרו דודים, שכו"ר, במעלה עליונה, כ"ו שקיו דאילנא מלגאו, שנותן כח לש"ר, ת"ק דמהלך עץ החיים ת"ק שנה, ס"ת דראש בטן גויה, מה שיעשה הזמן, בחינת שנה, לא יעשה השכל, וגבר הפוך שורש הגבורה מתמתק בסופו ע"י כח הפנימי, אור ד' דפנימיות רב"ג גי' כ"ו, כל הקומה כולה, עושה שלום ובורא את הכל, דקרינן מהא דכתיב רע לישנא מעליא, וב' סתר דהסתר אסתיר אלף ש"ך, ש"ך נצוצין דגבורות מתמתקין באלף, הקטן יהיה לאלף. פרדס רימונים שער כא' פרק יד' - בשם בן כ"ב.. והוא יוצא מברכת כהנים. בראשית רבה טו' - א"ר יהודה בר אלעאי עץ חיים מהלך ת"ק שנה. ישעיהו סה' - כימי העץ ימי עמי. שפת אמת חיי שרה תר"נ - יודע ה' ימי תמימים כו'. כבר כתבנו פי' תמימים להיות מתאימים הימים שלמטה באורות המיוחדים להם למעלה. דאיתא כימי השמים על הארץ שימי האבות היו ת"ק שנה כמו מן השמים לארץ.. והאבות בימי חייהם המשיכו החיים מעץ החיים.. מהלך ת"ק שנה הוא ההארות שיכולין להשיג בחי' מהלכים שהוא האדם בעוה"ז. וע"ז נאמר כימי העץ ימי עמי היינו עץ החיים.