אסתר א' - קדושת הבית היהודי

דף מקורות - אסתר א' - קדושת הבית היהודי

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכ' שבט תשע"ב
א) אסתר ב' ז' – ויהי אומן את הדסה היא אסתר.. ובמות אביה ואמה, לקחה מרדכי לו לבת. מגילה יג. - תנא משום רבי מאיר: אל תקרי לבת אלא לבית.. אסתר רבה ו' יא' - ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד וגו', ר' חלבו אמר מלמד שאף הנשואות הביאו לפניו לכך נאמר מכל הנשים ומכל הבתולות.

ב) אסתר א' – בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום.. כטוב לב המלך ביין אמר.. להביא את ושתי המלכה.. להראות העמים והשרים את יופיה.. ותמאן המלכה ושתי לבוא..  ויקצוף המלך מאד.. ויאמר ממוכן לפני המלך והשרים, לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה, כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשוורוש, כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן.. אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו.. וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן.. וייטב הדבר בעיני המלך והשרים.. וישלח ספרים אל כל מדינות המלך, אל מדינה ומדינה ככתבה ואל עם ועם כלשונו, להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו.

אסתר ב' - ..כי כן ימלאו ימי מרוקיהן, ששה חדשים בשמן המור, וששה חדשים בבשמים.. ובזה הנערה באה אל המלך.. בערב היא באה ובבוקר היא שבה.. לא תבוא עוד אל המלך, כי אם חפץ בה המלך..

ג) מגילה י: - ר' שמואל בר נחמני פתח.. 'תחת הנעצוץ': תחת המן הרשע שעשה עצמו ע"ז.. 'יעלה ברוש': זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים, שנאמר: ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור, ומתרגמינן: מרי דכי.

ד) רמב"ם פ"א כלי המקדש ה"ג – המור הוא הדם הצרור בחיה שבהודו, הידוע לכל, שמתבשמין בה בני אדם בכל מקום. כסף משנה – זה פשוט בפי העולם לומר שמור הוא מוסק.

ה) רמב"ן­ שמות ל' כג' - ויתכן שיאמר "אריתי מורי" בעבור כי הוא דם נצרר בבטן החיה הדומה לצבי, הידועה בארץ הודו, ובלכתה בין השיחים בימי החום הגדול מגרדת בנפח ההוא, והדם יוצא צרור ולוקטים אותו מן האחו.. דרור מלשון וקראתם דרור (ויקרא כה י), שיהיה חפשי מן הזיוף והתערובת. ואולי נאמר שהצריך הכתוב להיותו חפשי, לומר שיוקח מן הצבי ההוא בהיותו חפשי מתהלך בין ערוגות הבשמים ומתענג כרצונו, כי כאשר ילכד ויעמוד ברשות אדם לא יעשה מור כי אם מעט ואיננו מבושם.

ו) שיחות הרצי"ה הבית היהודי 2 – בגמ' ב"ק נמצאת הגדרה יסודית: השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה. כל הטענות וכל הבלבולים נובעים מכך שתופסים את התורה בצורה מסולפת לאור מאמרים בודדים. יש לראות את התורה בתמימותה ושלמותה.. הנקודה היסודית היא השוויון. זה האלף שבאלף.. יחד עם זה, יש גוונים.. רק מתוך הכלל הגדול הכלל-כללי של השוה הכתוב יש מקום לבירורי הבחינות.

ז) אסתר ב' י' – לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה, כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד. שם ב' יז'-כ' – וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי.. אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה כאשר צוה עליה מרדכי, ואת מאמר מרדכי אסתר עושה, כאשר היתה באמנה איתו.

ח) אסתר ד' טו' –יז' – ותאמר אסתר.. לך כנוס את כל היהודים.. וצומו עלי.. שלושת ימים.. ויעבור מרדכי, ויעש ככל אשר ציותה עליו אסתר. רש"י – ויעבור מרדכי על דת להתענות ביו"ט ראשון של פסח..

ט) בראשית כא' י'-יב' – ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה.. וירע הדבר מאד בעיני אברהם.. ויאמר אלוקים אל אברהם.. כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה.

י) מגילה טו. – אמר ר' אבא 'שלא כדת'.. עד עכשיו באונס, ועכשיו ברצון. 'וכאשר אבדתי אבדתי', כשם שאבדתי מבית אבא כך אובד ממך. רש"י – אבדתי ממך, ואסורה אני לך, דאשת ישראל שנאנסה, מותרת לבעלה, וברצון, אסורה לבעלה.

יא) בראשית יח' ט' – ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באוהל. רש"י – נקוד על איו שבאליו..

יב) שיחות הרצי"ה הבית היהודי עמ' 5-10 – אצל חז"ל נמצאת מחמאה מיוחדת קומפלימנט לנשים.. בינה יתירה באשה יותר מבאיש.. הצד הרוחני הנשמתי של האשה עליון יותר משל האיש.. באשה מופיעה שלמות צורת האדם. היא יותר אלוקית  מהאיש.. אפשר להבין שהביטויים הנראים כהמעטת האשה, באמת אינם כן. נוסח הברכה 'שעשני כרצונו' אינו צמצום אלא אדרבה גדלות. האשה יותר כרצונו, כרצון ד'.. הגבר יותר אנושי, יותר שכלי-פרקטי.. מתוך ההבדל הפסיכולוגי שהזכרנו בין האיש לאשה, אפשר להבין את החילוק בין תפקידיהם השונים בחיים.