אסתר ב' - החלום הציוני

דף מקורות - אסתר ב' - החלום הציוני

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכז' שבט תשע"ב
א) מגילה יב. - שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי: מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? אמר להם: אמרו אתם! - אמרו לו: מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע.

ב) אסתר א' ז' – והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים.. מגילה יא: - בימים ההם כשבת המלך... אמר: בלשצר חשב וטעה, אנא חשיבנא ולא טעינא. מאי היא? דכתיב: (ירמיהו כ"ט) כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם, וכתיב (דניאל ט') למלאות לחרבות ירושלים שבעים שנה. חשוב ארבעין וחמש דנבוכדנצר, ועשרים ותלת דאויל מרודך, ותרתי דידיה - הא שבעים.. אמר (בלשצר): השתא ודאי תו לא מיפרקי, אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו. היינו דקאמר ליה דניאל: (דניאל ה') ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה הייתיו קדמך, וכתיב: בה בליליא קטיל בלשאצר מלכא [כשדאי] וכתיב (דניאל ו') ודריוש מדאה קבל מלכותא.. אמר (אחשורוש): איהו מיטעא טעי, אנא חשיבנא ולא טעינא.. כיון דחזי דמלו שבעין ולא איפרוק, אמר: השתא ודאי תו לא מיפרקי, אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו..

ג) עזרא א' א' – ובשנת אחת לכורש מלך פרס, לכלות דבר ד' מפי ירמיה, העיר ד' את רוח כורש מלך פרס..

רש"י - ותחילת סדר ספר זה כך הוא שלאחר שנהרג בלשצר מלך דריוש המדי.. ולאחר מיתת דריוש, מלך כורש זה מלך פרס. ובשנת אחת למלכו, הושלמו שבעים שנה לפקידת גלות בבל מיום שגלה יהויקים שנאמר (ירמיה כט) לפי מלאת לבבל ע' שנה אפקוד אתכם.. ובאות' שנה.. יסדו ישראל יסוד בית המקדש. וצרי יהודה ובנימין הלשינו עליהם לכורש מלך פרס, וצוה לבטל המלאכה שלא לבנות עוד בנין בית המקדש. והיו ישראל בטלים שלא בנו הבית כל מלכות כורש, ואחשורוש שמלך אחריו, עד שנת שתים למלכות דריוש בן אחשורוש מלך פרס שהוא דריוש בן אסתר. ובשנת שתים למלכותו, התחילו לבנות בית המקדש, עד אשר הושלם הבנין. ומשנת אחת לכורש עד שנת שתים לדריוש בן אחשורוש מלך פרס שנבנה הבית בימיו, היו י"ח שנה..

ד) חולין קלט: - מרדכי מן התורה מנין? דכתיב (שמות ל'): מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא.

רמב"ם כלי המקדש פ"א - כל כלי המקדש שעשה משה במדבר לא נתקדשו אלא במשיחתן בשמן המשחה.. 

ה) שמות יג' ח' – וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים. רש"י - אחד מחמשה יצאו, וארבעה חלקים מתו בשלשת ימי אפילה. רש"י שמות י' כב' -  ולמה הביא עליהם חשך, שהיו בישראל באותו הדור רשעים, ולא היו רוצים לצאת, ומתו בשלשת ימי אפלה כדי שלא יראו מצרים במפלתם ויאמרו אף הן לוקין כמונו. 

ו) דברים א' – ולא אביתם לעלות.. וישמע ד' את קול דבריכם, ויקצוף וישבע לאמר: אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה.. וטפכם.. המה יבואו שמה ולהם אתננה והם יירשוה.

ז) רמב"ם ספר המצוות עשה קנג'- אילו איפשר דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל.. חתם סופר יו"ד רלד' – וס"ל לרמב"ם דמה שחשבו הראשונים שנים וחדשים וקדשום, זה לא יועיל, אלא כשעכ"פ נשארו בא"י אפי' כורמים ויוגבים ישראל, אשר בהגיע זמן ועידן ההוא, ואז הכורמים יקבעו מועדים עפ"י חשבון הקדמונים ההמה, לפי מה שרואה בלוח ההיא ובסדר העיבור של כל שנה, ועי"ז מתקדשים המועדים בכל העולם, ואי לאו, לא יועיל חשבון וקידש הקדמונים, ושבטלה כל התורה חלילה, ואין כאן אומה ישראלית ח"ו, והיינו כליון אומה ח"ו, אלא שהבטחנו יוצרנו שלא יהי' זה.. 

ח) ריה"ל כוזרי ב' ט' – אמר הכוזרי: מה שאמרת עם האלוק כבר נתברר לי, אולם מה שאמרת בארץ האלוק קשה לי לקבל זאת. שפת אמת שלח תרמה' – בני ישראל נבראו בעולם, להעיד על הבורא ית' ולתקן כל הבריאה.. אכן, עיקר המכוון להעלות הכל בכח הראשית, וזה בחינת ארץ ישראל.

ט) אסתר ג' ח' – ויאמר המן.. ישנו עם אחד מפוזר ומפורד..  שם ד' טז' – לך כנוס את כל היהודים..

י) זוהר ויקרא צג: - וקודשא בריך הוא וכנסת ישראל אקרי אחד, ודא בלא דא לא אקרי אחד, ת"ח בגין דכנסת ישראל השתא בגלותא כביכול לא אקרי אחד, ואימתי אקרי אחד, בשעתא דיפקון ישראל מן גלותא וכנסת ישראל אהדרת לאתרהא לאזדווגא ביה בקודשא בריך הוא.. בירושלם דלתתא יקרון ישראל אחד, מנא לן דכתיב (שמואל ב ז) גוי אחד בארץ, ודאי בארץ הם גוי אחד, עמה אקרון אחד ולא אינון בלחודייהו, דהא ומי כעמך ישראל גוי אחד סגי ליה, אבל לא אקרון אחד אלא בארץ בזווגא דהאי ארץ..

אורות ארץ ישראל א' – ארץ ישראל איננה דבר חיצוני קנין חיצוני לאומה, רק בתור אמצעי למטרה של ההתאגדות הכללית והחזקת קיומה החמרי או אפילו הרוחני. ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה, חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה.