פסח - ארבעה בנים

דף מקורות - פסח - ארבעה בנים

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליב' ניסן תשע"ה
לע"נ יעקב אבי בן עדנה ז"ל הי"ד
א. הגדה של פסח – ברוך המקום, ברוך הוא. ברוך שנתן תורה לעמו ישראל, ברוך הוא. כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול.. ברוך שומר הבטחתו לישראל, ברוך הוא.. והיא שעמדה..

ב. בראשית כח' – ויפגע במקום.. ויקח מאבני המקום.. וישכב במקום ההוא.. ויאמר אכן יש ד' במקום הזה.. ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה.. רש"י - ויפגע במקום, לא הזכיר הכתוב באיזה מקום אלא במקום הנזכר במקום אחר, הוא הר המוריה שנאמר בו, וירא את המקום מרחוק. ב"ר סח' - ויפגע במקום, ר"ה בשם ר' אמי אמר מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו מקום, שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו. ברכות כו: - יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר, ויפגע במקום וילן שם, ואין פגיעה אלא תפלה.. כלי יקר - ..קראו מקום סתם, לפי שהוא מקומו של עולם, הן מצד ששם אבן שתיה ומשם הושתת העולם, הן מצד שעדיין כל העולם מיוסד עליו כי ממנו יוצא השפע לכל העולם.. ר"י בן יקר – ברוך המקום ברוך הוא. וכה"ג מצינו ברכה, כגון: ברוך המקום שנתן חן מקום בעיני יושביו (ילקו"ש יחז' שנא').

ג. הגדה של פסח - חכם מה הוא אומר, מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ד' אלוקינו אתכם. ואף אתה אמור לו כהלכות הפסח, אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. דברים ו' – כי ישאלך בנך.. ואמרת לבנך.. ויצונו ד' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ד' אלוקינו לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה.. כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת..

ד. עולת ראי"ה ב' ערה' - החכם שואל על צורך הדינים הפרטיים והדקדוקים שבמצות, שהם בעיקר תורה שבע"פ.. כדחז"ל : המצוה זו משנה (ברכות ה.). אמנם באמת כל ההסתעפות וההתרחבות של המצוה פועלת היא התכלית והכונה כמו עצם המצוה, ועי"ז שמתעמלים ת"ח בדקדוקי מצותי' של תורה, ונושאים ונותנים בבירור כל פרטיהם, חודר ומורגש טעם המצות בפי האומה בכללה, וכן כל רבויי ההלכות ודקדוקי המצות מחזקים יותר ויותר את רושם המצות, כמו גוף המצוה.. ועל כן אמר לו: כהלכות הפסח העקריות, של כל סדר הקרבתו ואכילתו, כן מה שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, כדי שישאר טעם פסח בפיו, פועל הוא לקבוע את כל הרושם והטעם של המצוה. 

ה. ירושלמי פסחים פ"י ה"ד - תני ר' חייה כנגד ארבעה בנים דיברה תורה בן חכם בן רשע בן טיפש בן שאינו יודע לשאול. הגדה של פסח­ – ושאינו יודע לשאול, את פתח לו.. בעבור זה עשה ד' לי.. ארחות חיים - ..מי שאינו מדקדק לשם מי יעשה מעשיו, ומתנהג כבהמה, והוא "שאינו יודע לשאול", אין ספק ג"כ שאין ראוי שישנה ד' הטבעים להצלתו, וכיון שכן נופל גם כן בתשובתו בעבור זה עשה ד' לי וגו', ובא להעיר שצריך אדם לומר לבנו שיתחזק לעסוק בתורה יום ולילה, ושידקדק בשמירת המצוות בתמימות, ואז יהיה מאותם שד' יתברך משנה הטבעים להצלתם ולגאולתם..

ו. הגדה של פסח - רשע מה הוא אומר, מה העבודה הזאת לכם. לכם ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר. ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו, בעבור זה עשה ד' לי בצאתי ממצרים. לי ולא לו. אילו היה שם לא היה נגאל. שמות יב' – והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם..

ז. אגרת תקט' – על דבר יחושו לבניו שיחיו, הנה את דעתי יודע כבודו מאז, שאני אחוז בזה במדת החסד מבלי שום נטיה אחרת.. לדעתי יש ניצוץ קדוש בכל נפש ישראלית, וכשמקרבים ומחבבים, מעירים את הניצוץ הטוב והיה לשלהבת קודש.. ובאופן התקרבות יש תקוה גם מהצעירים כולם, כי ככל אשר יראו שהרתוק שבין האבות לבנים אינו ניתק בשביל שגיאותיהם, שהם עושים בדרכי חייהם מפני החושך של הדור, ככה מוכרחים רגשי תשובה נסתרים להתנוצץ בלבבם, והרגש מביא לידי מעשה, ומעשה מביא לידי אמונה, עד שמצילין על ידי הדרכה זו נפשות ודורות בעה"י.

ח. בראשית לג' – ויבוא יעקב שלם עיר שכם.. ויחן את פני העיר. בראשית מב' – כולנו בני איש אחד נחנו.. שמות יט' – ויחן שם ישראל נגד ההר. רש"י – כאיש אחד בלב אחד.. מנחות קי. - שאחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין..

ט. ארחות חיים – אמר כאן ארבעה "ברוך".. כנגד ארבעה בנים דיבר תורה.. להורות כי השם ראוי לברך ולשבח על הטוב ועל הפכו, כמו שאמר דוד: "אברכה את ד' בכל עת", על מקרא "בשנותו את טעמו", ואמר במדרש: אפילו השטות טוב הוא.. שהרי הוצרך להינצל על ידי זה.. המהדיר – צ"ע.. בכפירה.. איך יתכן שתהא תועלת.. אורות זרעונים ה' - ..יש לכפירה זכות הקיום הארעי, מפני שהיא צריכה לעכל את הזוהמא שנתדבקה באמונה מאפס דעת ועבודה. זוהי כל תעודתה במציאות.. לעקירת הסיגים שהם רק חוצצים בין האדם ובין אור אלוקי אמת, ועל משואות החרבות שהכפירה מחרבת תבנה דעת אלוקים הנשגבה את היכלה.. מי שמכיר את התוך שבכפירה מצד זה מוצץ הוא את דבשה ומחזירה לשורש קדושתה.. ובכל פעם שחלק ידוע מההגשמה נופל - נדמה כאילו האמונה נופלת, ואחר כך מתגלה שלא נפלה האמונה כי אם נתבררה..

י. למהלך האידאות בישראל ב' - בראשית מטעו של העם הזה.. נתגלתה השאיפה להקים צבור אנושי גדול אשר "ישמור את דרך ד' לעשות צדקה ומשפט".. להוציא את האנושיות מתחת סבל נורא של צרות רוחניות וחמריות ולהביאנה לחיי חופש.. באור האידיאה האלוקית, ולהצליח בזה את כל האדם כלו. למלואה של שאיפה זו צריך דוקא, שצבור זה יהיה בעל מדינה פוליטית וסוציאלית וכסא ממלכה לאומית, ברום התרבות האנושית.. והאידיאה האלוקית המוחלטת מושלת שמה, ומחיה את העם ואת הארץ במאור חייה. למען דעת, שלא רק יחידים חכמים מצוינים, חסידים ונזירים ואנשי קדש, חיים באור האידיאה האלוקית, כי גם עמים שלמים, מתוקנים ומשוכללים בכל תקוני התרבות והישוב המדיני; עמים שלמים, הכוללים בתוכם את כל השדרות האנושיות השונות, מן רום האינטליגנציה האמנותית, הפרושית, המשכלת והקדושה, עד המערכות הרחבות, הסוציאליות, הפוליטיות והאקנומיות, ועד הפרולטריון לכל פלגותיו, אפילו היותר נמוך ומגושם.