הפיוט עוקד והנעקד נאמר לפני תקיעת שופר ובסיומו אנו מבקשים מהקב"ה שיזכור לנו את הברית. מה משמעות הברית לגבינו?
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לטו' אלול תשפ"ד
א. פיוט עוקד והנעקד – לבריתך שוכן זבול ושבועה. זכרה לעדה סוערה ונגועה. ושמע תקיעה תוקעה ותרועה. ואמור לציון בא זמן הישועה. ינון ואליה אני שולח: ויקרא כג' - בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה.
ב. תפילת שחרית – א-לוהינו וא-לוהי אבותינו, זכרנו בזכרון טוב מלפניך, ופקדנו בפקודת ישועה ורחמים משמי שמי קדם, וזכור לנו ד' א-לוהינו אהבת הקדמונים, אברהם יצחק וישראל עבדיך, את הברית ואת החסד ואת השבועה שנשבעת לאברהם אבינו בהר המוריה ואת העקדה שעקד את יצחק בנו על גבי המזבח ככתוב בתורתך.
ג. ישעיהו סג' - הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו. מלבי"ם - והזבול מציין מקום שכינת עוזו והשגחתו. שפת אמת בראשית חנוכה תר"נ - יששכר התורה וזבולון ביהמ"ק בית זבול למצוא גם בעוה"ז מקום לה'. זוהר חדש בראשית יז: - היושבת בגנים כלומר נשמתא קדישא דאת יתבא בההוא עלמא בין גנותא וטנופא ואתעסקת באורייתא. עבודת ישראל ליקוטים לאבות ב' - פירוש שהיא יושבת בזה העולם שהוא מלא זבל ודברים גשמיים. ויקרא כו' - ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם. ויקרא טז' - ולקח מדם הפר והזה.. ושחט את שעיר החטאת אשר לעם.. ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר.. וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל.. וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם. רש"י – אף על פי שהם טמאים שכינה ביניהם.
ד. בראשית כב' - בי נשבעתי נאם ה' כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך. כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו. ב"ר וירא נו' - מה צורך לשבועה זו א"ל השבע לי שאין אתה מנסה אותי עוד מעתה ולא את יצחק בני. רמב"ן במדבר ל' ג' - רמזו החכמים טעם הדבר בספרי (מטות יד), אמרו מה הפרש בין נדרים לשבועות, בנדרים כנודר בחיי המלך בשבועות כנשבע במלך עצמו.. והסוד, כי השבועה מלשון שבעה, כי בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה, והנדר בתבונה ראשית דרכו קדם מפעליו מאז.
ה. שמות לב' - ויחל משה.. זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך.. וינחם ה' על הרעה.
ו. שבת נה. - מאימתי תמה זכות אבות? אמר רב: מימות הושע בן בארי.. ושמואל אמר מימי חזאל. תוספות ד"ה ושמואל - אומר רבינו תם דזכות אבות תמה, אבל ברית אבות לא תמה, דהא כתיב (ויקרא כו) וזכרתי את בריתי יעקוב אף לאחר גלות ואנן אין אנו מזכירין זכות אבות אלא הברית.
ז. שיחות הרצי"ה ויצא 274 – ברית אבות. נכון שבזמן הושע הגיעה האומה למצב כה מושחת ומייאש, עד שכבר לא הספיקה זכות אבות. אבל התוספות מזכירים, שברית אבות לא תמה, והיא קיימת לעד ולעולמי עולמים. זכות אבות זה זכות אבותינו, שהיו גדולים מאד, אבל היא בכל זאת זכות אנושית. לכן, יש לה גבול כמו כל דבר אנושי, לעומת זאת, ברית אבות אינה דבר אנושי, 'אתה הוא ד' האלוקים אשר בחרת באברם', כריתת ברית ד' עם אברהם, היא דבר עילאי, נצחי, קוסמולוגי. עובדה אלוקית עצמית נצחית זו, תישאר קיימת..
ח. ירמיהו לג' - כה אמר ה' אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה ולבלתי היות יומם ולילה בעתם. גם בריתי תפר את דוד עבדי.. כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. גם זרע יעקוב ודוד עבדי אמאס.
ט. פיוט לר' שמעון בר יצחק – שפרו מעשיכם וברית לא תופר. נאקתכם יאזין שחקים שפר. ותיטב לה' משור פר. קדוש.
י. דברים כז' - אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים.. ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל.. דברים כח' - אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב. רש"י - שיקבלו עליהם את התורה באלה ובשבועה. מלבד הברית - קללות שבתורת כהנים שנאמרו בסיני. דברים כט' - ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם למען תשכילו את כל אשר תעשון.
יא. דברים ז' - והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר ה' א-להיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך. ספורנו - ואת החסד. כאמרו אז ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך. דגל מחנה אפרים – ברית היינו מדת יסוד והיא מדריגה תחתונה והולך עד המוח ומן המוח הוא חוזר וממשיך חסדים.
יב. ישעיהו נד' - כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך. כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ה'.
יג. ישעיהו נד' - עניה סערה לא נחמה. רש"י - סוערה - שלבה סוער ברובי צרות.
יד. אורות התחיה מד' - מקובלים אנו, שמרידה רוחנית תהיה בארץ ישראל ובישראל, בפרק שהתחלת תחית האומה תתעורר לבוא. השלוה הגשמית שתבוא לחלק מהאומה, אשר ידמו שכבר באו למטרתם כולה, תקטין את הנשמה, ויבואו ימים אשר תאמר אין בהם חפץ. השאיפה לאידאלים נשאים וקדושים תחדל, וממילא ירד הרוח וישקע, עד אשר יבוא סער ויהפך מהפכה, ויראה אז בעליל כי חסן ישראל הוא בקדש עולמים, באור ד' ובתורתו, בחשק האורה הרוחנית, שהיא הגבורה הגמורה המנצחת את כל העולמים וכל כחותיהם.
טו. אורות התשובה יז' ד' - עקירת הטבע של קדושת היהדות היא היא הגורמת לכל בלבולי הדעות. באים להתחכם ולמצוא בסברות והגיונות דבר שצריך למצא בעצם ההויה הנפשית ובטבע הרוחני וגם הגופני, של הכלל כולו ושל כל אחד ואחד מישראל בפרט. הפרת ברית היא זו, הזנחת הטבע היהדותי במעשה, ברעיון, ברגש ובמחשבה, ברצון ובמציאות. אין תרופה למפיר ברית כי אם התשובה אל הברית, האחוזה בתכונת הקדש של ישראל בחזקה, "שובו אלי ואשובה אליכם".
טז. אגרות הראי"ה ד' רט' - כשאנו נגשים אל החוג הקרוב הפנימי, כשאנו מקשיבים את המית הנשמה של כנסת ישראל, הנה קול שופר שומעת נפשנו, קול שופר של גאולה.