ראש השנה – יום תרועה

דף מקורות - ראש השנה – יום תרועה

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לח' אלול תשע"ג
א) במדבר כט' – ובחודש השביעי באחד לחודש, מקרא קודש יהיה לכם.. יום תרועה יהיה לכם.

ב) תהלים פט' – אשרי העם יודעי תרועה, ד' באור פניך יהלכון. ויקרא רבה כט' – א"ר יאשיה כתיב אשרי העם יודעי תרועה וכי אין אומות העולם יודעים להריע כמה קרנות יש להן.. אלא שהן מכירין לפתות את בוראן בתרועה והוא עומד מכסא הדין לכסא רחמים.. רש"י - שיודעין לרצות את בוראם בראש השנה, בתרועה, שמסדרים עליה, מלכויות זכרונות ושופרות. ר"ה לד: - ת"ר.. תקיעות וברכות של ראש השנה ושל יום הכפורים מעכבות. מאי טעמא? - אמר רבה, אמר הקב"ה: אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות - כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות - כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה, ובמה - בשופר.

ג) במדבר כג' כא' – ד' אלוקיו עימו ותרועת מלך בו. תרגום יונתן – ויבבות מלכא משיחא, מייבבא ביניהון. אונקלוס – ושכינת מלכהון ביניהון. רש"י - לשון חבה ורעות, כמו רעה דוד (שמואל ב' טו לז) אוהב דוד, ויתנה למרעהו (שופטים טו, ו) וכן תרגם אונקלוס ושכינת מלכהון ביניהון. ר' בחיי – מלשון רעיא, והיא הכלה שבשה"ש.

ד) זוהר נח סט: - דההוא יומא יו"ט דר"ה הוה, וקוב"ה דאין עלמא, וכדין אמר לה אלישע (מלכים ב' ד) היש לדבר לך אל המלך? דא קב"ה, דכדין אקרי מלך, מלך הקדוש מלך המשפט, ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת, לא בעינא דידכרון לי וישגחון בי אלא בתוך עמי, מאן דעייל רישיה בין עמא.. לא ישגחון עליה למידן ליה לביש..

ה) ישעיהו כז' – והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים, והשתחוו לד' בהר הקודש בירושלים. רד"ק – כך יתקבצו..

ו) ר"ה לג:- שיעור תרועה כשלש יבבות. והתניא: שיעור תרועה כשלשה שברים! - אמר אביי: בהא ודאי פליגי, דכתיב: יום תרועה יהיה לכם, ומתרגמינן: יום יבבא יהא לכון. וכתיב באימיה דסיסרא (שופטים ה) בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא. מר סבר: גנוחי גנח, ומר סבר: ילולי יליל.

ז) רש"י שופטים ה' - ותיבב - לשון דבור כמו ניב שפתים. ורבותינו פי' לשון גניחה כתרועה דמתרגמינן יבבא, ואני אומר לשון ראייה כמו בבת עיני.. רד"ק- ויונתן תרגם: ואודיקה לשון הבטה. זכריה ב' – כי הנוגע בכם כנוגע בבבת עינו. מצודת דוד - כל הנוגע בכם לרעה, הרי הוא כאלו נוגע בבבת עינו של המקום ב"ה כביכול. תהלים יז' – שמרני כאישון בת עין.. רד"ק – בת.. שם עצם, גלגל העין שממנו האור, ואישון.. שם התואר.. שנראית בו צורת איש..

ח) תהלים כז' – לדוד ד' אורי וישעי, ממי אירא.. ויקרא רבה כא' – אורי בראש השנה, וישעי ביום הכפורים..

ט) שמות כ' – וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן, וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק, ויאמרו אל משה, דבר אתה עמנו ונשמעה.. רש"י - רואין את הנשמע, שאי אפשר לראות במקום אחר.

אבן עזרא – ..כי כל ההרגשות מתחברות אל מקום אחד.

י) במדבר יד' – אם חפץ בנו ד'.. אונקלוס – אם רעוא בנא קודם ד'..

יא) אוה"ק ג' מוסר הקודש נז' – מדת הקדושה העליונה.. באה אחרי שהשכל מתמזג עם הרצון, עד שאין להם כלל אותו הטבע ואותה התכונה שיש לכל יסוד מהם בפני עצמו, אלא אור של איזה מה חדש יוצא ממיזוגם..

יב) שם סג – אצל הצדיקים הגדולים, שכבר קדשו את כל כוחותיהם, יכולה היא המחשבה להיות נובעת מהרצון..

יג) רש"ר הירש במדבר כג' כא' - "תרועה": קול הצליל המזעזע הוא גם הֲלוֹך הנפש המזועזעת שנתעוררה בחיל ורעדה, שהרי צליל התרועה מבטא את המיית הנפש והוא המעורר אותה.. זו היא הכניעה הגמורה של הנפש המקלסת את ה' ומשתעבדת לו, ומידה זו מצויה באדם שהרעיון של גדולת ה' כבש את ליבו.

יד) עולת ראי"ה ב' שכח' – גנוחי גנח בא על ידי חשבון, שנעצב על איזה דבר, אף על פי שאין הכאב דוחקו כל כך, וזהו לעומת תשובה שמצד הדעת, אמנם כשהכאב דוחק באופן איום ונורא אז צועק מכאב הלב בילולי יליל, והוא נגד הרגש. והמעלה היותר שלמה היא שתבוא התשובה מב' הענינים: מדעת, ותתגבר כל כך עד ההרגש.

טו) ראש השנה טז. - אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? - אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני.

טז) דברים יא' – ארץ אשר ד' אלוקיך דורש אותה תמיד, עיני ד' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה.