מגילת רות פותחת בכינוי מחלון וכליון אפרתים ומסיימת בברכה לבועז שיעשה חיל באפרתה, מה פשר הכינוי הזה השמור לגדולי ישראל?
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לד' סיון תשפ"ג
א. רות א' – ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו. ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים מבית לחם יהודה ויבאו שדי מואב ויהיו שם. רות ד' - ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן ד' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם. ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה מן הזרע אשר יתן ד' לך מן הנערה הזאת. אלשיך - תרגם המתרגם על פסוק ושלמון הוליד את בועז ושלמון אוליד ית אבצן נגידא הוא בועז צדיקא די על זכותיה אשתזיבו עמא דישראל מבעלי דבביהון ובגין זכותיה וצלותיה עדא כפנא מארעא דישראל, עכ"ל. ויתכן כי שתי הטבותיו רמוזים בשני שמות הארץ, והוא כי הטוב הראשון שהוא שהציל את חיל ישראל מחרב אויב רמוז באפרת, שהוא על פרי בטן ורבוי, הפך כליה על ידי חרב אויב, והטוב השני שהוא הצלה מרעב ללחם רמוז בבית לחם.
ב. שופטים יב' - וישפט אחריו את ישראל אבצן מבית לחם. ויהי לו שלשים בנים ושלשים בנות שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ. רד"ק - אמרו רז"ל (ב"ב צא.) אבצן זה בועז והנראה בעיני.. ללמדך שלא יתגאה אדם לא בעושר ולא בבנים כי אבצן עשה ששים סעודות בין בניו ובנותיו ובכלן לא זימן מנוח לפי שהיה עקר והיה אומר כודנתא עקרתא במאי פרע לי ואירע לו מפני זה שכולן מתו בחייו והיה לו למנוח בן קיים והיה שופט ישראל. ד"ה א' ב' - ויקח לו כלב את אפרת. שמות רבה א' יז' - אפרת זו מרים, למה נקרא שמה אפרת שפרו ורבו ישראל על ידיה.
ג. שופטים יב' - והיה כי יאמרו פליטי אפרים אעברה ויאמרו לו אנשי גלעד האפרתי אתה. בראשית מא' - ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני א-להים בארץ עניי. בראשית מח' - בך יברך ישראל לאמר ישמך א-להים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה. רות רבה ב' – ר' פנחס אמר כל אותה העטרה שנתעטר אפרים מיעקב אבינו בשעת פטירתו מן העולם, אמר לו אפרים ראש השבט ראש הישיבה, המעולה והמשובח שבבני יהיה נקרא לשמך, (שמואל א', א') בן תוחו בן צוף אפרתי (מלכים א' י"א) וירבעם בן נבט אפרתי (שמואל א' י"ז) ודוד בן איש אפרתי, מחלון וכליון, אפרתים. ישעיהו ג' - אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו. זוהר בראשית לג. - ויאמר א-להים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי, מאי עץ פרי, דא עץ הדעת טוב ורע, דאיהו עביד איבין ופרין, עושה פרי דא צדיק יסוד דעלמא.
ד. בראשית כח' - ויחלם והנה סלם מצב ארצה.. והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת.. אבן עזרא - ופרצת כמו ורבית וכן ויפרוץ האיש. בראשית ל' - ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים. שמות א' - וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל. אבן עזרא- יפרוץ שעבר החוק בפריה ורביה, וכמו ופורץ גדר (קהלת י).
ה. יבמות עו: - א"ר יוחנן, דאמר קרא: וכראות שאול את דוד יוצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר.. ולא ידע ליה? והכתיב: ויאהבהו מאד ויהי לו נושא כלים. אלא אאבוה קא משאיל. ואביו לא ידע ליה? והכתיב והאיש בימי שאול זקן בא באנשים, ואמר רב ואיתימא רבי אבא: זה ישי.. ה"ק שאול: אי מפרץ אתי, אי מזרח אתי? אי מפרץ אתי - מלכא הוי, שהמלך פורץ לעשות דרך ואין ממחין בידו, אי מזרח אתי - חשיבא בעלמא הוי.
ו. ראש השנה טז. – בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה - כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון.. ובחג נידונין על המים.. תניא, אמר רבי יהודה משום רבי עקיבא.. ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת - מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא; אמר הקב"ה: הביאו לפני שתי הלחם בעצרת, כדי שיתברכו לכם פירות האילן. רש"י - שתי הלחם - ירצו על פירות האילן, שהן מתירין להביא בכורים, שאין מביאין בכורים קודם לעצרת.. ואני שמעתי דרבי יהודה לטעמיה, דהא אזלא כמאן דאמר בסנהדרין (ע, ב) עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה. ר"ן - קשיא לי כיון דאדם נידון בר"ה ודאי על כל המאורעות שלו דנין אותו על תבואתו ופירותיו ושאר עסקיו וכיון שכן הכל נידון בר"ה. וניחא לי דשלשה דברים הללו לכלל העולם.. כיון שאנו רואין שצותה תורה לצבור להביא בזמנים הללו.. אבל בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו א' א' וגוזרין עליו חלקו מדברים הללו. משנה ברורה תצד' ס"ק א' - ואיתא בשו"ע האר"י ז"ל דע שכל מי שבלילה לא ישן כלל ועיקר והיה עוסק בתורה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק.
ז. שפת אמת שבועות תרנו' - והאילן שהוא אילנא דחיי עץ החיים שמחיה הכל וכמו שהאילן מוציא פירות חדשים בכל שנה כך עץ החיים מחדש נפשות בני ישראל. ולכן בעצרת על פירות האילן.. והתחתונים בעבור היצה"ר שנמצא בהם.. לכן שייך להם בחי' התחדשות ונק' פירות כנ"ל. וכמ"ש בס' תפארת ישראל שלכן שתי הלחם חמץ שמצד זה ניתן לנו התורה כמ"ש מרע"ה למלאכי השרת כלום יצה"ר יש בכם. שפת אמת ויגש תרנח' - בחי' תורה שבע"פ לחם מן הארץ.. וזה בחי' יהודה להורות הדרך לבנ"י.. ובחי' זו צריכה בירור שהיא מעורב בפסולת והיא בחי' עץ הדעת.. ובחי' יוסף הצדיק הוא בחי' עץ החיים והוא להמשיך לחם מן השמים בחי' תורה שבכתב.
ח. אורות התחיה סד' - סתרי תורה מביאים את הגאולה, משיבים את ישראל לארצו, מפני שתורת אמת בעז הגיונה הפנימי, דורשת בהרחבתה את הנשמה השלמה של האומה, והאומה מתחילה על ידה להרגיש את הכאב של הגלות, ואיך שאי אפשר כלל שצביונה יצא אל הפועל כל זמן שהיא דחופה וסחופה על אדמת נכר. אבל כל זמן שאור התורה העליונה הוא חתום ועזוק, אין התביעה הפנימית של שיבת ציון מתעוררת בעומק אמונה. ההתעוררות שבאה מצד הצרות והרדיפות של האומות אינה כי אם התעוררות מקרית.. לזאת סובב סובב הולך הרוח, עוקר הוא הרים, פורץ הוא פרצות, מסבב הוא חבלים וצירים, אבל מגמתם היא פרצת דרך בפני האורה העליונה הנובעת מנשמתה העזיזה של כנסת ישראל, סתרי תורתה, קבלתה, מורשת אבות, ואדירות נשמה, באופי המיוחד לה, בהשקפת עולמה ורוממות מוסרה, ההולך ומתרחב עד אין קץ.. והולך ומתעלה לגבהי שמים, מצין את סגולת עם סגולה, עם יודעי א-להיו, ונותן שלטון לקדישי עליונין.