מנהיגות ושררה בישראל איננה דבר חיצוני אלא הופעת הפנימיות היותר מובחרת של האור האלוקי השוכן בעצם נשמת ישראל
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכ' תמוז תשפ"א
א. במדבר כז' – וידבר משה אל ה' לאמר. יפקד ד' א-להי הרוחות לכל בשר איש על העדה.. ויאמר ד' אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו.. ונתתה מהודך עליו.. רש"י - ונתתה מהודך עליו - זה קירון עור פנים. מהודך - ולא כל הודך נמצינו למדין פני משה כחמה פני יהושע כלבנה.
ב. רמב"ם ע"ז פ"י ה"ו - ..בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח עובדי כוכבים בינינו.. אלא עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח.. ואם קבל עליו שבע מצות הרי זה גר תושב, ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג.. הראב"ד - איני משוה לו בישיבת הארץ. כסף משנה – הראב"ד.. טעמו לומר שאע"פ שאין מקבלין גר תושב בזמן שאין היובל נוהג אם קבל שבע מצות למה ימנעו אותו מישיבת הארץ הא ליכא למיחש ביה פן יחטיאו. ולדעת רבינו נראה לומר דאין הכי נמי שאם מעצמו קיבל עליו שבע מצות שאין מונעין אותו מישיבת הארץ..
ג. רמב"ם הלכות מלכים ו' א' - אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום.. אם השלימו וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה והרי הן למס, שנאמר יהיו לך למס ועבדוך, קבלו עליהן המס ולא קבלו העבדות או שקבלו העבדות ולא קבלו המס, אין שומעין להם עד שיקבלו שניהם, והעבדות שיקבלו הוא שיהיו נבזים ושפלים למטה ולא ירימו ראש בישראל אלא יהיו כבושים תחת ידם, ולא יתמנו על ישראל לשום דבר שבעולם, והמס שיקבלו שיהיו מוכנים לעבודת המלך בגופם וממונם, כגון בנין החומות..
ד. שיחות הרצי"ה ארץ ישראל 116 – צריך לדעת שאיננו חייבים לערבים שום ממשלה. באופן פרטי, הם יכולים להישאר פה בתור מיעוטים, ואם הם לא יגרמו לנו צרות, ולא ימרדו בשלטוננו, אלא יקבלו את ממשלתנו על הארץ הזאת – לא נפגע בהם. צריך לדבר, להסביר, לשכנע ולפעול, כדי למעט את השנאה בין יהודים ובין ערבים, להרבות ידידות והתקרבות, לבטל כל קיפוח. אבל קודם כל צריך להיות ברור שהארץ היא שלנו, "כימי השמים על הארץ"! על זה אין מה לדון!!
ה. רמב"ם הלכות מלכים א' ד' - אין מעמידין מלך מקהל גרים אפילו אחר כמה דורות עד שתהיה אמו מישראל, שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא, ולא למלכות בלבד אלא לכל שררות שבישראל, לא שר צבא לא שר חמשים או שר עשרה, אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות, ואין צריך לומר דיין או נשיא שלא יהא אלא מישראל, שנאמר מקרב אחיך תשים עליך מלך כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך.
ו. חוות בנימין א' יב' - הבחירות כיום למוסדות ניהול וממשל, אינן באות להקנות.. מעמד של שררה, ואין זה אלא בחינת שליחות. למה הדבר דומה? לעסק משותף, שהשותפים בוחרים מקרבם את המתאים לנהל העסק.. אין לו זכות שררה עליהם.. יוצא.. שמוסדות הנבחרים ע"י הציבור, שנבחרים לזמן מסוים קצוב וניתן גם לסלקם ע"י הבעת אי אימון, אינם אלא בחינת שליחים.. ואין במינוים משום גדר שררה. וכיון שכן, נראה שאין גם מניעה מבחינת ההלכה לבחירת נכרי..
ז. אורח משפט הלכות אומנים כ' - אין ספק שגם הרופא שנתמנה במקום ציבורי יש לו חזקה.. שכל מינוי ציבורי שיש בו צד מצוה, וצד כבוד וחזקת אמונת האיש, שייך בו דין חזקה. ומאחר שהדין הוא שהרופא אסור ליטול שכר החכמה ולימוד, רק שכר הטורח והבטלה מותר, א"כ ערך השכירות של הרופאים, הוא כמו השכירות של רבנים, ויתר העוסקים במצות בציבור, שקיי"ל שי"ל דין חזקה.. ופשוט הוא שכל מינוי שיש בו צד של כבוד, כמו רפואה שבא ע"י חכמה ולימוד, יש בה משום שררה.. ובודאי דכל היכא דאפשר צריכין למנות ישראל כשר לרופא.. ואם לא אפשר אין דנין אי אפשר משאפשר, וההכרח לא יגונה.. ואע"ג דלגבי הדין של כל משימות שאתה משים עליך לא יהי' אלא מקרב אחיך, כ' תוס' יבמות ד' ק"א ע"ב, ד"ה ואנא, דשררות לא שייכא אלא במידי דיש בזה כפי' וא"כ י"ל דמינוי של ציבור שאין בו צד כפי', א"ז בכלל שררות, ולא שייכא בי' ירושה, ואולי ג"כ חזקה לא שייכא בי', אבל ז"א, חדא דלאו מענין מלך דשייך בו כפי' לבד אנו למדין דין ירושה בשררות שבישראל, אלא ג"כ מענין כהונה, שאין בה ענין כפי'.. וגם בעיקר זוהי רק דעה א' לתי' אחד דהתו', והיש"ש בפ' מצות חליצה סי' ד' שם באמת ס"ל דגם בלא כפי' שייכא שררות, וכ"נ מדברי הרי"ף המובא בדבריו שם.. ונוהגין בכל ישראל שאפילו מינוי של שמשות בבתי כנסיות ובתי מדרשות, והשגחה על כשרות וכיו"ב, דנין בהן דין ירושה, וק"ו דין חזקה, כ"ז שלא יש כאן פסול, וק"ו במינוי של חיי נפשות, וחכמה כרפואה. רמב"ם כלי המקדש ד' כא' - מעלין משררה לשררה גדולה ממנה ואין מורידין אותו לשררה שהיא למטה ממנה, שמעלין בקדש ולא מורידין, ואין מורידין לעולם משררה שבקרב ישראל אלא אם סרח.
ח. להלכות ציבור כרוז לח' - הטרגיקומדיה הנוראה של הרכבת ממשלה לא נורמלית, ללא צדק ודת, של מיעוט, על מדינתנו הנשגבה, עשתה את כולנו ללעג ולקלס, והיא חלול השם שאין כמוהו, חלול שם שמים וחלול שם כבוד עם ישראל ומדינת ישראל. כל מי שיש לו איזה מגע ויחס לטרגיקומדיה מזעזעת זו, יש לו דין מחלל השם, שאין לו כפרה ותיקון.
להלכות ציבור נספחות א' - כבוד כלל ישראל הוא כבוד רבונו של עולם, רבונו של עולם המתגלה בעולם ע"י כלל ישראל, ע"י מדינת ישראל, ע"י קוממיות ישראל – קוממיותנו בארצנו.. ד' מלך גאות לבש. ומכאן מוטלת עלינו הליכה בדרכיו, להיות גאים בגאות ד', מתגאים בגאות גאולת ישראל, בגאות כלל ישראל, מתוך כך בגאות מדינת ישראל, כי מתוך כך יודעים מה היא באמת מדינת ישראל, איזה ענין אלוקי היא מדינת ישראל.
ט. אורות ישראל ה' ב' - פנימיות החיים שלמה היא בישראל, באין צורך להעזר משום כח זר בעולם, וכל שלטון משרה בישראל מקרב פנימיות החיים הוא נובע, "מקרב אחיך - ממובחר שבאחיך", ולחיצוניות החיים מזדמן שצריך השלמה דוקא מבחוץ, "יפיפותו של יפת באהלי שם", "חיל גוים תאכלו ובכבודם תתימרו", ומשפע פנימיות החיים כנסת ישראל היא רק משפעת ולא מקבלת, ד' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר.