המלך מבית יהודה, אליהו אחאב ויפתח, ירושלים ובית המקדש, כולם מכונים גלעד כשזהו בעצם הכינוי של עבר הירדן. סודו של הגלעד
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכא' תמוז תשפ"ב
א. במדבר לב' – טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד. ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ד' למלחמה.. ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם.. ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה.
ב. שופטים יא' - ויפתח הגלעדי היה גבור חיל. מלכים א' יז' - ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי ד' א-להי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי.
ג. ירמיהו כב' - כי כה אמר ד' על בית מלך יהודה, גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר.. יונתן - אילו את חביב קדמי כבית מקדשא דרם בריש טוריא אם לא אשוינך מדברא. רש"י – המקדש שממנו צרי ורפואה לכל העולם. רד"ק - אמר על בית מלך יהודה שהוא ראש ממלכת ישראל אתה היית לי כמו גלעד.. עיר אחת בעבר הירדן וכל הארץ ההיא.. נקראת על שמה.. כי היא ראש להם וכן היית אתה לי ראש ממלכת ישראל כי ציון וירושלם ראש לכל ארץ ישראל.
ד. דברים לד' - ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו.. ויראהו ד' את כל הארץ את הגלעד עד דן. ילקו"ש ואתחנן תתכג' - בקש משה לראות בית המקדש והראהו שנאמר ואת הגלעד, ואין גלעד אלא בית המקדש שנאמר גלעד אתה לי..
ה. שיר השירים ו' - שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד. פסיקתא זוטרתא - שדרך העזים להתפזר אחר מרעיתם על ההרים, כך נתפזרים בין האומות כמו העזים: שגלשו מן הגלעד. שגורשתם מארץ הגלעד. ונקראת ירושלם גלעד..
ו. תהלים ס' - לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי. במדבר רבה יד' – לי גלעד זה אליהו שהיה מתושבי גלעד.. לי גלעד זה אחאב מלך ישראל שמת ברמות גלעד. דברים רבה ג' ב' - לי גלעד ולי מנשה מהו גלעד אמר ריש לקיש כו' עד שהן מבני יהודה. ישעיהו נז' – שכן עד וקדוש שמו. מצודת ציון - עד - ענינו נצח וכן בטחו בה' עדי עד (ישעיהו כו'). דברים רבה עקב - לי גלעד, ארשב"ל אם יאמר לך אדם שאין הקב"ה מחיה מתים, אמור לו הרי אליהו הגלעדי מעיד..
ז. פרי צדיק פרשת מקץ - ואיתא מרבינו הקדוש מלובלין זצוק"ל על פסוק (דברים ג', ט"ו) ולמכיר נתתי את הגלעד, למכיר בוראו נתתי את הגלעד זה אליהו, וכוונתו על פי מה שאמרו (פסחים ס"ח א) גלעד זה אליהו וכו', שאליהו גם כן קידש דבר הרשות שהוא מקליפת נוגה ולא ידע כלל מהנאת הגוף שהוא עטיו של נחש ועודנו בחיים וכן אמרו (ויקרא רבה כ"ז, ד') כבר היה אליהו שלא חטא הוא חי וקיים לעולם.
ח. רמב"ם הל' תשובה ח' ב' - העולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף.. ראב"ד - דברי האיש הזה בעיני קרובים למי שאומר אין תחיית המתים לגופות אלא לנשמות בלבד, וחיי ראשי לא היה דעת חז"ל על זה.. כי בגוייתם הן עומדין חיים, אבל אפשר שהבורא ישים גוייתם חזקות ובריאות כגוית המלאכים וכגוית אליהו זכור לטוב..
ט. מאמרי הראי"ה 97 - והנה התכונה של החבה הלאומית נתגלתה באחאב שחבב מאד את ישראל, ואחז מעשה אבותיו עמרי שהוסיף עיר אחת בא"י, ו"דורשי רשומות אמרו כולם באים לחיי העוה"ב, 'לי גלעד, זה אחאב שנפל בגלעד", שהיה מעמיד פנים במלחמה, גם אחר שנחתו בו החצים, כדי שלא להבעית את ישראל. אומץ רוח כזה בא מאהבה יתירה ונפלאה. גם כיבד את התורה מפני שעל כל פנים שמר את כבוד האומה כלפי חוץ, לפני בן הדד. ועם כל זה לא הכיר ערכה של תורה וקדושת השי"ת המיוחדת שבה כל יתרונם של ישראל. על כן הלך בדרכי איזבל ובחוקות התועבות של גויי -הארץ לפי המדה שהיתה שולטת אז ברוח הזמן. לעומת זה יאשיהו הגביר את הצד הרוחני עד אין דומה בכל המלכים כעדות הכתוב, "וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו", עד שלא רצה כלל להיות יחס ישראל עם אומות העולם, ובזה ויתר ע"ד ירמיהו הנביא שצוה מפי ד' להניח לעבור בארץ ישראל את חיל מצרים. על כן באחאב ויאשיהו התכנסו ב' הנקודות, של יוסף ושל יהודה, כח משיח בן יוסף ובן דוד. ילקו"ש פינחס תשעא' - אמר רבי שמעון בן לקיש פינחס הוא אליהו.
י. ישעיהו סו' - שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה. מלבי"ם ביאור המילות ישעיהו ט' - שמחה מורה השמחה התמידית על דבר משמח הבא בתמידות, וגיל היא השמחה החדשה על ענין התחדש פתאום.. זוהר במדבר קיח. - שמחו את ירושלם וגו' בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא.. אוה"ק ג' מוסר הקודש קלד' - בארץ ישראל אפשר להמשיך שמחה דקדושה גם ממקום השמחה בעצמה, אבל בחוץ לארץ אי אפשר להמשיך שמחה, מפני הקטיגוריא והחרון של כחות הדין שבחוץ לארץ, כי אם על ידי שאיבה של שמחה ממקור העונג, ששם אין ומום מניעה ופגע מגיע. ומשום הכי אפילו משום צער החורבן שמחה הוא דאסור, הא תענוג שרי. וכשמתענגים באהבה בתענוגים ממקור הקודש, יורדת היא למטה שמחה טהורה מדושנת עונג, שהיא ממשכת את אוירא דארץ ישראל קצת גם בחוץ לארץ, להשיב נפש המיחלים לחסדי השם ית', המצפים לראותה ולשמוח בשמחתה.. פרדס רימונים כג' – שמחה. היא בבינה.. בזוהר פרשת ויקרא וז"ל ואית דמתני הכי שמחה דא כנסת ישראל עכ"ל. ואפשר לומר שכאשר מקבלת השמחה מלמעלה ר"ל מבינה נקראת שמחה. ענג. הבינה נקרא ענג בהיות מתעלם בתוכה הת"ת והמלכות.
יא. בראשית לא' - ויגנב יעקב את לב לבן הארמי.. ויברח.. וישם את פניו הר הגלעד.. וירדף אחריו.. וידבק אתו בהר הגלעד.. ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד. ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד. יונתן - ארום חמא ברוח קודשא דתמן עתיד למהוי שיזבותא לבנוי ביומי דיפתח דמן גלעד. שם משמואל וישלח - ואף שאיננה קדושה כא"י שמעבר הירדן המערבי וע"כ עדיין שולטים שמה לב רגז ורציחה, וכאמרם ז"ל (מכות ט' ב) גלעד שכיחי רוצחים.. מ"מ מובן שא"א שישלטו בה כ"כ לב רגז ורציחה כארץ אדום ארץ הדמים, שהרי גלעד הוא מנחלת ישראל והוא ממוצע בין א"י לחו"ל. ראש השנה כה: - יפתח בדורו - כשמואל בדורו.