התחברו לאחדות אמיתית! ולא לזו של ארגוני שמאל שממשיכים לשווק את הקונספציה הכושלת בעטיפת אחדות מדומה
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכ' סיון תשפ"ד
א. במדבר יג' – שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם. וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי ה' כלם אנשים ראשי בני ישראל המה.
ב. במדבר כח' - כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים. מגילה כח. - שאל ר"ע את רבי נחוניא הגדול.. רבי, אם נאמר כבש למה נאמר אחד.. א"ל אחד מיוחד שבעדרו.
ג. שמואל א' טז' - ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר וה' עמו. סנהדרין צג: - מנלן דדואג הוה? כתיב הכא ויען אחד מהנערים - מיוחד שבנערים.
ד. ישעיהו כג' - והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה. רש"י - ונשכחת כזונה ששכחוה אוהביה אף היא תשכח מאין סוחרים ותגרים פונים אליה לפי שתהיה חריבה. כימי מלך אחד - ימי דוד שבעים שנה היו ואיני יודע מהו הסימן הזה הניתן כאן. סנהדרין צט. - תניא, רבי אליעזר אומר: ימות המשיח ארבעים שנה שנאמר ארבעים שנה אקוט בדור. רבי אלעזר בן עזריה אומר: שבעים שנה, שנאמר והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד. איזהו מלך מיוחד - הוי אומר זה משיח.
ה. שמות ד' - ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר. רש"י - חמור המיוחד, הוא החמור שחבש אברהם לעקידת יצחק והוא שעתיד מלך המשיח להגלות עליו, שנאמר (זכריה ט) עני ורוכב על חמור.
ו. בראשית מב' - ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם.. ויאמרו אליו לא אדני.. כלנו בני איש אחד נחנו. רש"י - נצנצה בהם רוח הקדש וכללוהו עמהם שאף הוא בן אביהם.
ז. בראשית לג' - ויבא יעקב שלם עיר שכם.. ויחן את פני העיר. רש"י- שלם - שלם בגופו, שנתרפא מצליעתו. שלם בממונו, שלא חסר כלום מכל אותו דורון. שלם בתורתו, שלא שכח תלמודו בבית לבן. דברים יח' - תמים תהיה עם ה' א-להיך. רמב"ן - שנייחד לבבנו אליו לבדו, ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש העתידות, מנביאיו או מאנשי חסידיו רצוני לומר אורים ותומים. ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם.
ח. שמות יט' - ויחן שם ישראל נגד ההר. רש"י - ויחן שם ישראל - כאיש אחד בלב אחד.
ט. במדבר יג' - ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה. רש"י - ויהס כלב - השתיק את כולם. אל משה - לשמוע מה שידבר במשה. צווח ואמר וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם. השומע היה סבור שבא לספר בגנותו, מתוך שהיה בלבם על משה בשביל דברי המרגלים. שתקו כולם לשמוע גנותו, אמר והלא קרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו.
י. במדבר יד' - ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה. רש"י - רוח אחרת - שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב, למרגלים אמר, אני עמכם בעצה, ובלבו היה לומר האמת ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם, כמו שנאמר ויהס כלב, שהיו סבורים שיאמר כמותם, זהו שנאמר בספר (יהושע יד) ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי, ולא כאשר עם פי.
יא. בראשית מט' - ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. שפת אמת ויחי תרסה' - כל כנסי' שהיא לשם שמים סופה להתקיים. והנה כנסי' זו בוודאי הי' לשם שמים ולכן היא קיימת לעד וכמ"ש אשר יקרא אתכם באחרית הימים שאסיפה זו הי' הכנה לכל הדורות. וגם מה שקיבלו אח"כ התורה הי' בכח זה כמ"ש מורשה קהלת יעקב. ובכל אסיפה לשם שמים מסייע כוחו של יעקב דיעקב כלול הוא כדאיתא בזוה"ק.. וקריאת שמע היא מתוך אסיפת כלל ישראל כי העדות על הקדוש ברוך הוא אינו באיש יחידי רק כלל ישראל. וכמ"ש שמע ישראל שמע הוא קיבוץ ואסיפה וחל ע"ז שם ה' אלקינו וסופה להתקיים כמ"ש שפת אמת תכון לעד.
יב. אגרות הראי"ה ב' תקמא' - אסור לנו להפריד ולפרר, אסור לנו לומר: "זהו שלנו ואנו דואגים עליו, וזהו לא שלנו". כשנעסוק לפעמים בפרטים בודאי נפלה בין איש לאיש ובין סיעה לסיעה לפי ערכם, אבל כשאנו מתרשמים אל התוכן היסודי כולל הכל, אין אנו רשאים להבדיל בו בין טובים לרעים, ועל דעת המקום ועל דעת הקהל הננו מוכרחים להתפלל עם העברינים ג"כ, ותקות לבבנו צריכה להיות מקפת את הכל, את הכלל כולו, ובכל ערכיו. "ל ה ת פ ל ל עם העברינים" אני אומר, אך לא להתחשב עם דעותיהם העבריניות.. אבל להתפלל, כלומר: לדרוש בלב ונפש את שלום הכלל כולו וישועתו, במובן היותר רחב, והכלל כולל את הכל...
יג. אורות התשובה יב' ג' - יחידי הסגולה המקוים לאור ד', סובלים מחטאת הצבור כולו. אהבתם אל הכלל עזיזה היא לאין חקר. עצמות הטוב שבנשמתם עורגת דוקא אל הטוב הכללי, והכלל - כשהם נמשכים אליו, הרי הוא עלול לטמא אותם במגעו מפני החטאים הנדבקים בו. אמנם צדיקי אמת סובלים הם ברצון את כל הסיתומים, כל היסורים החמריים והרוחנים, ובלבד שיבואו למטרתם להשכיל ולהיטיב, להרבות טוב ואור קודש, לפלס נתיב סלול לאור ד' ונעמו, שיכנס ישר בכל לב ורוח, למען יתענגו הכל על טוב ד', למען ישמח ד' במעשיו.
יד. אורות הקודש ג' חסידות יא' - כשמסתכלים באמת בצד הטוב של כל אחד ואחד, מתאהב האדם על הבריות בחבה פנימית, ואיננו צריך להזדקק לשום אבק של חנופה. כי ההתענינות בצד הטוב, שהוא פוגש תמיד, מכסה ממנו באמת את כל הצדדים הרעים, וכסה קלון ערום.
טו. משלי יב' - אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום. רש"י - ביום שהוא כועס בו ביום הודיע כעסו שהוא מתגרה ומחרף חבירו ברבים ואין מעצר לרוחו, אבל הערום כוסה קלון ואינו ממהר לריב.