עם ישראל לדורותיו ידע להפוך את האירועים הקשים ביותר למנועי גאולה עוצמתיים. משואה לתקומה. איך עושים את זה?
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לד' תמוז תשפ"ד
א. במדבר יט' – זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על. רש"י - לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה.
ב. בן איש חי שנה ב' פרשת קורח הקדמה - עבודה שהיתה במשכן זכינו לה בשביל חלק המצות שבתורה אותם שהם יש להם טעם אך אין השכל מחייב אותם, ועבודה שהיתה בבהמ"ק זכינו לה בשביל חלק המשפטים, לכך שלמה הע"ה שהוא בנה בהמ"ק כשא"ל הקב"ה שאל מה אתן לך שאל ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך... כי ראה ברוה"ק דבהמ"ק אשר יבנה הוא יהיה בזכות חלק המשפטים, אך בית שלישי שיבנה בב"א יהיה בזכות חלק החוקים שאין להם טעם ואין השכל מחייב אותם, והגאולה ג"כ תהי' בזכות החוקים כי הגאולה תלויה בתשובה, וכמ"ש רז"ל כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, והתשובה היא בסוג חק שאין בה טעם ואין השכל מחייב אותה, יען דהעובר על גזרת מלך אפילו בדבר אחד חייב מיתה.. ולכן אם ישמרו ישראל את החוקים אז מדה כנגד מדה יקבלם בתשובה שהיא חק, ולז"א רחוק מרשעים ישועה כי חוקיך לא דרשו.
ג. רבינו בחיי - לשון חק וגזרת מלך כדבר שאין טעמו נודע לבריות והן תמהין עליו, כענין פרה אדומה שהיא מטהרת את הטמאים ומטמאת את העוסקים בעבודתה.
ד. במדבר כ' - ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים. וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם.
ה. במדבר כא' - אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה. באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה. דעת זקנים - ממדבר שהוא מקום צמאון היה להם למוצא מים. הכתב והקבלה - במחוקק. עפ"י משה שנקרא מחוקק (רש"י) ויתכן לפרשו על השי"ת שנקרא בפי הנביא מחוקק (ישעיה ל"ג) ה' מחוקקנו.
ו. במדבר כא' - וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל. ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו בה' ובך התפלל אל ה' ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם. ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי.
ז. במדבר רבה חקת יט' א' - זאת חקת זה שאמר הכתוב (איוב יד) מי יתן טהור מטמא לא אחד, כגון אברהם מתרח, חזקיה מאחז, יאשיה מאמון, מרדכי משמעי, ישראל מעובדי כוכבים, העולם הבא מעולם הזה מי עשה כן מי צוה כן מי גזר כן לא יחידו של עולם. תמן תנינן בהרת כגריס באדם טמא, פרחה בכולו טהור, מי עשה כן מי צוה כן מי גזר כן, לא יחידו של עולם.. תמן תנינן העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים, היא גופה מטהרת בגדים, אמר הקדוש ברוך הוא חקה חקקתי גזירה גזרתי אי אתה רשאי לעבור על גזרתי.
ח. ישעיהו לג' - כי ה' שפטנו ה' מחקקנו ה' מלכנו הוא יושיענו.
ט. שבת פח: - ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבש"ע מה לילוד אשה בינינו? אמר להן לקבל תורה בא. אמרו לפניו חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים. אמר לו הקב"ה: החזיר להן תשובה. אמר לפניו רבש"ע, מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם. אמר לו אחוז בכסא כבודי, וחזור להן תשובה.. אמר לפניו רבונו של עולם, תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה - אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. אמר להן: למצרים ירדתם, לפרעה השתעבדתם, תורה למה תהא לכם? שוב מה כתיב בה - לא יהיה לך אלהים אחרים, בין הגויים אתם שרויין שעובדין עבודה זרה.. שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנב, קנאה יש ביניכם, יצר הרע יש ביניכם? מיד הודו לו להקדוש ברוך הוא.
י. אש קודש שנת ת"ש פרשת ויקרא – הרב קלונימוס קלמיש – האם טעם כבר מלאך צערו של ישראל בשעה שמכים אותו או את בושתו בשעה שרודפים אותו ומבזים אותו?
יא. עין איה שבת ב' פרק תשיעי קג' - קנאה יש ביניכם, יצר הרע יש ביניכם. עומק הרע בהשתפלותו עד לעמקי תהומותיו, בין בכחו השלילי המחריב ומכלה, שהוא תוצאת הקנאה, בין בכחו החיובי, הבונה ומחדש בנינים רעים ויצירות מזוהמות, הוא נעוץ ביסוד הגבורה העליונה של היצירה, באיתניותה של ההויה, שהיא מראה את כחותיה עד לעמקי הירידות היותר חשכות ושפלות. ואלה הכחות עצמם, בהיותם מסתייגים בסיגיה של החכמה העליונה ומתעכבים ממרוצתם השובבה, הם נעשים לכח פועל נפלא, המאגד את כל עומק הרע וכל מחשכי תהומותיו אל כל עומק הרום של הטוב המתנשא מעל להררי א-ל. והאור הטוב ומקור חיי החיים, מתברך על ידי המגעים של הצינורות העליונים והתחתיתיים אלה באלה. הקנאה העזה כמות, המחוללת את הרצח ואת הגניבה, התאוה היצרית הרעה המשובבת את הנפש בזוהמתה בכח היצר הרע הבוער כתנור יוקדת, הן הן עצמן נעשות לכחות מאגדים את כל גודל של עולמי עולמים. ואור החיים הא-להיים מחיה את כל המעמקים, ומעלה משם אוצרות חשך ומטמוני מסתרים לחדש פני תבל בחידוש אור נגוהות. "מי יתן טהור מטמא, לא אחד". וכח עליון זה של התאגדות כל המוני עולמים, של האחדות, החשכה והאורה באגודה אחת, המתרוממת למעלת שלהבתיה המאירה תבל ומלאה, המצהלת כל נשמה בכל מילואה וטובה, אי אפשר לו לצאת מן הכח אל הפועל כ"א ע"י הופעת אור התורה הא-להית על יצורי חומר בעלי קנאה ויצה"ר, שהם הם יהיו נושאי החיים המאושרים לכל גדודי מרומים בתועפות שיא כחם הנשמתי העולה מעלה מעלה, מתוך מורדותיו שירד מטה מטה, ולהם ולא לכם אפשר לתורה שתנתן, כלום קנאה יש ביניכם, יצה"ר יש ביניכם.