פרשת בהעלותך – המנורה הגדולה

דף מקורות - פרשת בהעלותך – המנורה הגדולה

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לטז' סיון תשע"ח
א.    במדבר ח' - וידבר ד' אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות.. וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה ד' את משה כן עשה את המנרה. רש"י - אל מול פני המנורה - אל מול נר אמצעי שאינו בקנים, אלא בגוף של מנורה. יאירו שבעת הנרות - ששה שעל ששת הקנים, שלשה המזרחיים פונים למול האמצעי, הפתילות שבהן, וכן שלשה המערביים ראשי הפתילות למול האמצעי. ולמה, כדי שלא יאמרו לאורה הוא צריך. ריקאנטי - למה נקרא נר האמצעי נר מערבי, כי ראשו יוצא משורת הקנים ונוטה לצד מערב כחתן היוצא לקראת כלה.. מגילה כא: - דתניא, אל מול פני המנורה יאירו, מלמד שמצדד פניהם כלפי נר מערבי, ונר מערבי כלפי שכינה. רש"י - נר מערבי הוא נר אמצעי, למאן דאמר נרות צפון ודרום מונחין הוי אמצעי משוך קימעא כלפי מערב חוץ משאר נרות, דלמאן דאמר מערב ומזרח מונחין, לא, משום דהוי מערבי השני כלפי מזרח, הכי איתא במנחות. חזקוני - סבב את פיות שבעת הנרות אל מול פני המנורה דהיינו הפרכת המבדיל בין ההיכל ובין קדש הקדשים והיינו אליבא דמאן דאמר צפון ודרום היו הנרות מונחים ולמאן דאמר מזרח ומערב היו מונחים הנרות אל מול פני המנורה היינו השלחן כדכתיב בפרשת פקודי וישם את המנורה נכח השלחן.

ב.     רבינו בחיי - היה לו לומר "יאירו ששת הנרות".. וע"ד הקבלה.. "אל מול" יאמר כנגד המנורה של מעלה שהן שבע ספירות בחכמה "יאירו שבעת הנרות" של מטה, וזהו לפי דעתי סוד הלשון שהוציא ההדלקה בלשון עליה..

ג.     שמות כה' לד' - שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח.. ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה. רמב"ם בית הבחירה ג'- ..והכל משוקדים כמו שקדים בעשייתן. השלחן היה ארכו שנים עשר טפח ורחבו ששה טפחים, והיה מונח ארכו לאורך הבית ורוחבו לרוחב הבית וכן שאר כל הכלים שבמקדש.. חוץ מן הארון שהיה אורכו לרוחב הבית, וכן נרות המנורה כנגד רוחב הבית בין הצפון ובין הדרום. אבן עזרא - אמר הגאון, כי משקדים כדמות שקדים. והנכון שהוא מגזרת לשקוד על דלתותי. משלי ח' לד' - אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום לשמר מזוזת פתחי. מלבי"ם - מצייר את החכמה שהיא יושבת סגורה בהיכלה.. לא תתראה לאיש והדלתות סגורות, והמבקש אותה צריך לשקוד בשקידה רבה על דלתות הסגורות.. לשמור את העת שיפתח הפתח שאז ימצא החכמה בעת תתראה דרך הפתח.

ד.     זוהר בהעלותך קנ. - אל מול פני המנורה.. נטלא כנס"י נהורא ואמא עלאה מתעטרא וכלהו בוצינין מינה נהרין בה..

ה.    קובץ ח' קנז' - המנורה כוללת קדושת נשמת ישראל מצד עצמה, שנראית לכאורה חיצונה לגבי התורה שבקה"ק, ובאמת היא מאירה לכל, והיא סוד עדות לישראל, אלא שהיא יכולה להאיר בחוץ ג"כ. גם קדושת נשמת ישראל מוארה היא מנשמת משה ביסודה העליון, אבל לא כפי ציורה שבפועל, ע"כ היתה המנורה צריכה להיות מצויירת אצל משה כמראה אשר הראה ד' את משה, אבל בפועל לא עלתה בידו לעשותה, כ"א כן עשה את המנורה, מי שעשה, מעשה שמים ע"י תעלומתה של נשמת משה מצד זיהרא עילאה דאדה"ר, שכולל את האומה כולה ברוחניותה, ומצדה אין שום סיג ופגם בכל ישראל, כולך יפה רעיתי ומום אין בך.

ו.      תיקוני זוהר חדש קכ: - ומסטרא דעלת כל עלאין אתקריאת שכינתא אמונה דישראל.. פרדס רימונים כג' – אמונה.. כנוי הזה הוא בשני מקומות.. האחד הוא בבינה.. ויש אמונה במלכות..

ז.     אורות הקודש ד', האהבה הכוללת כד' - האמונה הגדולה, שהאהבה, היראה, והדבקות האלהית, נמשכות עמה, כל הטוב שבעולם מאיר בה. כל ההשכלות, הגדולות, עם הקטנות, נמשכות בה ועל ידה חכמה, גבורה, שמחה, קדושה גדולה וטהרה, חסידות וענוה, יופי וחן, הכל כלולים בה, הכל נמצאים עמה, כל סדר וכל מנוחה, כל שלוה וכל שקט, כל כבוד וכל תפארה. אוצר החיים של אמונת אומן העליונה, כולל הכל, כל גודל וכל עז, וצדיק באמונתו יחיה.

ח.    קובץ ו' נ' - בגדולתה של האמונה מבינים את הכל.. שם החירות והדרור העליון.. כל אלה הצמצומים באים רק במקום שמתחלת החכמה הצרה והאמונה המוגבלה, אבל החכמה העליונה, משתעשעת היא עם האמונה החפשית, מרקיעה למעלה מכל שחקים..

ט.    מידות הראי"ה אמונה ט' – האמונה הגדולה כשהיא מזרחת אורה על הנשמה, כל העולם מתמלא אורה על ידה. יכולת כללית גדולה, כח כביר ונשגב מופיע בנשמת קדוש ד' הדבק בחיי אל חי העולמים. כשם שהיכולת והגבורה מצטירת בתחילה בדמיון הקודש, ככה הולכת היא ומתעלה בשכל ובפועל עד "ותגזר אומר ויקם לך".

י.      אוה"ק א' חכמת הקודש קכא' - מההכרות הפנימיות, המתעוררות ועולות בלבם של צדיקי הדורות, נשמתם מתעלה, ואורה מתגדל, ועם גדולת אורה והתגברותו, מתגדלת היא האורה הפנימית של כל הנשמות כולן. הקשר הנשמתי של כל ישראל, שיש הרבה צינורות מקלחים זיו חיים מאחד לחבירו.. פועל הוא, שהעליה האורית בוקעת היא על ידי הארתם של צדיקים בכל הנשמות כולן. בין שמרגישים אותה התוספת הרוחנית, בין שאין מרגישים אותה..

יא.   בבא מציעא קו. - מתיב רב ששת, רועה שהיה רועה והניח עדרו ובא לעיר, ובא זאב וטרף, ובא ארי ודרס, אין אומרים אילו היה שם היה מציל, אלא אומדין אותו. אם יכול להציל - חייב, ואם לאו - פטור. ואמאי, נימא ליה, אי הוית התם הוה מקיים בי גם את הארי גם הדוב הכה עבדך. משום דאמר ליה, אי הוית חזית לאיתרחושי לך ניסא, הוה איתרחיש לך ניסא כרבי חנינא בן דוסא, דמתיין עיזי דובי בקרנייהו. ונימא ליה, נהי דלניסא רבה לא הוה חזינא, לניסא זוטא חזינא. קשיא.