אהרון הכהן ידע את הסוד של ליקוט כל הטוב הפזור במרחבי המציאות והעלאתו כפי שהיה במעמד הר סיני לפני חטא העגל
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליג' סיון תשע"ג
א. במדבר ח' – דבר אל אהרון.. בהעלותך את הנרות, אל מול פני המנורה, יאירו שבעת הנרות.. וזה מעשה המנורה מקשה זהב.. רש"י – אל מול נר אמצעי, שאינו בקנים, אלא בגוף המנורה.
ב. שמות לב' – ויאמר משה אל אהרון, מה עשה לך העם הזה, כי הבאת עליו חטאה גדולה, ויאמר אהרון.. ואשליכהו באש, ויצא העגל הזה.. רש"י – ולא ידעתי שיצא העגל הזה, ויצא. רש"י שם פסוק ד' – מכשפי ערב רב.. עשאוהו בכשפים. וי"א מיכה היה.. והיה בידו שם וטס שכתב בו משה: עלה שור.. להעלות ארונו של יוסף מתוך נילוס, והשליכו לתוך הכור ויצא העגל. זוהר תשא קצב. – פתח ר' שמעון בבכיה.. אי איהו הוה אמר לון שוו ליה בארעא בקדמיתא ואנא אטול, לא הוו יכלין בחרשייהו כלום, אלא מידם נטל, וקרא מתרעם ואמר ויקח מידם, חמו מה עבד אהרון גבר נביאה, גבר חכים, לא ידע לאסתמרא, דאילו נטיל מארעא, כל חרשין דעלמא לא הוו יכלין לאצלחא, אבל במה אצלחו בעובדא דא, בגין יד ויקח מידם ולא מארעא. שם – וירא משה את העם.. כי פרעה אהרון לשמצה בקמיהם. רס"ג – גלה והבליט אהרון את הדופי שבמתקוממים שבהם. אונקלוס – שום ביש לדריהון. רמב"ן – שר"ל כי העגל.. יהיה שמץ רעה בדורות ישראל.
ג. אבות א' יב' – הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרון, אוהב שלו' ורודף שלו', אוהב את הבריות, ומקרבן לתורה.
ד. אורות המלחמה ד' – לולא חטא העגל, היו האומות יושבות ארץ ישראל משלימות עם ישראל ומודות להם, כי שם ד' הנקרא עליהם היה מעורר בהן יראת הרוממות, ולא היתה שום שיטת מלחמה נוהגת, וההשפעה היתה הולכת בדרכי שלום כבימות המשיח. רק החטא גרם, ונתאחר הדבר אלפי שנים..
ה. שמות לג' – ועתה הורד עדיך מעליך.. ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. שבת פח. – דרש ר' סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו שישים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל, קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. רש"י – מזיו השכינה. תוס' – של הוד היו.
ו. פרי צדיק שבועות יז' – בזוהר.. עדיָם דבני ישראל אילין מתנן.. דקבילו.. מכולהו. כיון דחטו.. ויתנצלו.. את עדים, אינון מתנות באדם. שעשו והשר שלו.. הוסיפו מנהורא.. וזרח משעיר, משעיר ממש.. וכן משרו של ישמעאל, הופיע מהר פארן.. שלקחו מעשיו כח הנעשה.. ומישמעאל לקחו.. כח נשמע. ואם היו ישראל נשלמים כהוגן במתן תורה ולא התקלקלו, אז היה מתקיים הפסוק והגוים חרב יחרבו.. והיה אז גמר התיקון.. אך לא נשלם עד שיוציאו כל החיות והניצוצות קדושים מאומות העולם בגלות, שזה היה תכלית הגלויות שיתוספו עליהן גרים (פסחים פז:), הם הניצוצות קדושים..
ז. מאור ושמש פנחס - השי"ת ברא העולמות לכבדו.. ושלשל העולמות בצמצום אחר צמצום, ובעת הבריאה נפלו כמה אלפים ניצוצים קדושות כידוע. ועיקר עבודתנו לְהוֹצִיא הַיָּקָר מִזּוֹלֵל, ולהעלות הניצוצין לשרשם, עד שנזכה שיהיה בירור העולמות ושיתבררו העולמות - אז תהיה הגאולה השלימה, ותהיה תחיית המתים.
ח. שער הכונות סה: - ..שם יל"י.. עשו בו את העגל.. ידע שור קונהו.. ישראל לא ידע.. בגימטריא ן', כנגד חמשים שערי בינה.. כח שם הזה הוא להעלות את ניצוצי הנשמות הטבועים בשרשי הקליפות.. רות ג' – ליני הלילה.
ט. פסחים קיט. - וינצלו את מצרים (שמות יב'). רבי שמעון אמר: כמצולה שאין בה דגים. פרדס כג' טז': עדה: בזוהר.. המלכות.. כי מתקבצים ומתועדים.. בסוד היחוד..
י. שפ"א בהעלותך תרמד' – לתקן אלה המקומות החשכים, ולהוציא יקר מזולל, שעי"ז מתקרבין הגרים וחסידי אוה"ע.. שמואל א' יז' – ועץ חניתו כמנור אורגים.. צדקת הצדיק קעב' – ובנפשות: מלך וכהן גדול.
יא. מאור ושמש פנחס- והנה בנות צלפחד.. היה משה רבינו מסתפק בהם אם יהיה יכולת בידם להעלות הניצוצין..לחלק אביהם,. ולכן ויקרב משה את משפטן לפני ה', וכתיב 'משפטן' בנו"ן רבתי רומז לנו"ן שערי בינה..
יב. פרי צדיק תבוא יא' – שבכל אומה יש ניצוץ קדוש שהוא מחיה אותם, וכמ"ש ואתה מחיה את כולם, וזה צריך להוציא מהם, וכשמוציאין משם כל חיות הקדושה, אז נאבדים מן העולם. ואיתא מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים.. רב נסים גאון ברכות כז:, הביא הגירסא .. ומאן אינון רבי עקיבא. ובספר ע"מ לרמ"ע מפאנו איתא, שר' עקיבא בא מסיסרא, כשבא על יעל אשת חבר הקיני.
יג. קובץ ו' קכד' – קצת קדושה נדבקה בעשיו, על ידי אחיזתו של ידו הקדושה של יעקב בעקיבו, ובזה יש קדושה ניצוצית גם בעקב עשיו, חוץ ממה שראשו כלול בקדושה.. ועתיד להיטהר, והר"ע של ראש עקב, יוחזר לטוב. ובנגיעת שרו של עשו בכף ירך יעקב, יש פגימה של טומאה, שמפני זה סובלים ישראל הגלויות.. ומראש עקב כף יוכלל הריעות, ואהבת לרעך כמוך.. ורוח ישראל תחיה אותם.. ונלוו על ד'..
יד. מאור ושמש דברים - אסור להכניס מחשבתו ולעיין בחכמת החיצונים כדי לבטל אותם ולהכריע אותם שיודו הכל שהוא אחד ושמו אחד - מחמת שהם בתקפם עדיין.. לכן לא כבשו ישראל אלא שבע עממין, מפני שהיה בכחם לבטל אותם; אבל ארץ שעיר ומואב ועמון לא כבשו מפני שהם כנגד שלש ראשונות והם בתקפם, ואי אפשר לבטל אותם עדיין. [ושם מבאר – שעיר כנגד כתר. מואב כנגד חכמה. עמון כנגד בינה. רק מצד הקליפות].
טו. אור החיים שמות ג' – כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמאו בנ' שערי טומאה.. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה, מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם, ישיגו לכנס לשער הנ' ולהוציא בלעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה.