פרשת חוקת – מידתיות

דף מקורות - פרשת חוקת – מידתיות

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכז' סיון תשע"ד
א.    במדבר כא' – וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב, כי בא ישראל דרך האתרים, וילחם בישראל וישב ממנו שבי. וידר ישראל נדר לד' ויאמר, אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם. וישמע ד' בקול ישראל, ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם, ויקרא שם המקום חרמה. רש"י – וישמע: שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד.. וישב ממנו שבי - אינה אלא שפחה אחת. והחרמתי - אקדיש שללם לגבוה. ויחרם אתהם – בהריגה. ואת עריהם - חרמי גבוה.

ב.     ילקו"ש בהעלותך תשכח' - ..כיון ששמעו כנעניים שמתו מרגלים, אמרו מתו מרגלים, נלך ונלחם בם, ר' שמעון בן יוחאי אומר, כי בא ישראל דרך האתרים, כיון שמת אהרן אמרו, מת אהרן הכהן הגדול שבהם, והלך התייר הגדול שלהן, ועמוד ענן שהיה עושה להן מלחמה, הרי שעה שנלך ונלחם בהם.

ג.     במדבר רבה יט' - אם עמלק היה למה נקרא שמו כנעני? לפי שנאסרו ישראל להלחם בבני עשו.. כשבא עמלק נתגרה בהם.. אמר להם הקב"ה, אין זה אסור עליכם כבני עשו, הרי הוא לכם ככנענים..

ד.     עירובין מה. - אמר רב יהודה אמר רב: נכרים שצרו על עיירות ישראל - אין יוצאין עליהם בכלי זיינן, ואין מחללין עליהן את השבת. תניא נמי הכי.. במה דברים אמורים - כשבאו על עסקי ממון. אבל באו על עסקי נפשות - יוצאין עליהן בכלי זיינן, ומחללין עליהן את השבת. ובעיר הסמוכה לספר, אפילו לא באו על עסקי נפשות אלא על עסקי תבן וקש - יוצאין עליהן בכלי זיינן, ומחללין עליהן את השבת. רש"י - לספר - עיר שמבדלת בין גבול ישראל לגבול האומות, יוצאין עליהם שמא ילכדוה ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש לפניהם.

ה.    שו"ע שכט' - עכו"ם שצרו על עיירות ישראל, אם באו על עסקי ממון אין מחללין עליהם את השבת.. ובעיר הסמוכה לספר, אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש, מחללין עליהם את השבת.

ו.      מלכים א' ב' – ויבוא אדוניהו בן חגית אל בת שבע אם שלמה.. ויאמר את ידעת כי לי היתה המלוכה ועלי שמו כל ישראל פניהם למלוך, ותסוב המלוכה ותהי לאחי, כי מד' היתה לו.. שאלה אחת אנוכי שואל מאיתך.. אמרי נא לשלמה המלך.. ויתן לי את אבישג השונמית לאשה.. ותבוא.. אל המלך שלמה.. ויקם המלך לקראתה.. ותאמר שאלה אחת קטנה אנוכי שואלת מאיתך.. יותן את אבישג השונמית לאדוניהו.. ויען המלך שלמה ויאמר לאימו, ולמה את שואלת את אבישג השונמית לאדוניהו, שאלי לו את המלוכה, כי הוא אחי הגדול ממני.. ועתה חי ד'.. כי היום יומת אדוניהו..

ז.     עקבי הצאן קלג' – בעת החדשה.. פגשה כל המהומה האלילית, את חלק מנחשלי עמנו, עד שמצאה מקום על ידי שפינוזה.. לצאת חוץ ממקור החיים של האידיאלים האלוקיים.. לחזור לנקודת הקטנות והילדות.. לעצמות האלוקים.. יד ד' היתה על ראשי העדה האמשטרדמית אז להוציא מהכלל את מי שחשב להשכיח את האידיאליות של הקריאה בשם ד', על ידי הקריאה המהממת לעצמיות.. לולא המרחיקים הללו אז הלא היה איש כזה נחשב בין חכמי ישראל, ספריו היו נחשבים כספרי חקירה אלוקית נאמנים וראוים לבא בקהל, ואין לשער את כח הנפץ שהיה צפון בהם, למעמד הרוחני והלאומי של ישראל.. כמה היו פועלים להזיק, אם היו נכתבים בלשון הקודש והיו מתובלים גם כן בדברי תורה, בגילוי פנים שלא כהלכה.. יותר ויותר ממה שפעלו כל אלה בהיותו יושב הרחק מן המחנה בדד ונבדל.

ח.    אגרות הראי"ה ד' עמ' עד' - ..היו ימים אשר היה קשה בירושלים ובארץ ישראל בכלל, למצוא עזרת רופא ואמצעים של רפואה. ובמסירות נפש ברחו אבותינו בני ארץ ישראל מלהלכד בפח המסיתים גם כאשר הגיע הצרה עד הנפש, ובמסירות נפש אמיתית עמדו על חייהם האמיתים ועל חיי עם ה' כולו, והתרחקו מהם ומטובותיהם.

ט.    דברים כה' – זכור את אשר עשה לך עמלק, בדרך בצאתכם ממצרים. אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך, ואתה עיף ויגע.. רש"י - כל הנחשלים אחריך - חסרי כח מחמת חטאם, שהיה הענן פולטן.

י.      תהלים סח' – עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם.. רש"י - אתה נגיד עמו משה בן עמרם למרום, שבית שבי את התורה, ולקחת מתנות מן העליונים ולתתם לבני אדם. שמות טו' – זה אלי ואנוהו.. רש"י - בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע, ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים.

יא.   אורות ארץ ישראל – ארץ ישראל איננה דבר חיצוני, קנין חיצוני לאומה, רק בתור אמצעי למטרה של ההתאגדות הכללית והחזקת קיומה החמרי או אפילו הרוחני. ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה, חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה. ומתוך כך אי אפשר לעמוד על התוכן של סגולת קדושת ארץ ישראל, ולהוציא לפועל את עומק חבתה, בשום השכלה רציונלית אנושית, כי אם ברוח ד' אשר על האומה בכללה, בהטבעה הטבעית הרוחנית אשר בנשמת ישראל..