פרשת שלח - הפרשת חלה

דף מקורות - פרשת שלח - הפרשת חלה

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכג' סיון תשע"ב
א) במדבר טו - ..בבואכם אל הארץ.. היה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לד'. ראשית ערסתכם חלה.. רש"י -  משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה, שבכולן נאמר כי תבא, כי תבאו, לפיכך כולן למדות זו מזו, וכיון שפרט לך הכתוב באחת מהן שאינה אלא לאחר ירושה וישיבה, אף כולן כן, אבל זו נאמר בה בבואכם, משנכנסו בה ואכלו מלחמה נתחייבו בחלה. ערסתכם: כשתלושו כדי עיסתכם שאתם רגילין ללוש במדבר..

ב) שו"ע יו"ד שכב' - מצות עשה להפריש תרומה מהעיסה וליתנה לכהן.. וראשית זה אין לו שיעור מן התורה, אפילו הפריש כשעורה, פטר את העיסה. והעושה כל עיסתו חלה, לא עשה כלום, עד שישייר מקצת. ומדברי סופרים מפרישין אחד מכ"ד מן העיסה. והנחתום העושה למכור בשוק, מפריש אחד ממ"ח. אין חייבים בחלה מן התורה אלא בארץ ישראל בלבד.. ובזמן שכל ישראל שם.. מפרישין חלה בחו"ל מדברי סופרים, כדי שלא תשכח תורת חלה מישראל.

ג) שם שכד' - אין חייב בחלה  אלא חמשת מיני תבואה.. ומדה שמחזיק מ"ג ביצים וחומש ביצה, ממלאים אותו קמח, ואותו קמח הוא שיעור חלה. ש"ך - כמנין חל"ה, ולרמז חומש יש ה' בסוף תיבת חלה..

הרב מרדכי אליהו זצ"ל – על פחות 1666 גרם אין להפריש חלה. מ- 1666 גרם ומעלה תפריש חלה ולא תברך מחשש לספק ברכות. מ- 2486 גרם ומעלה תפריש ותברך.. ושיעור זה מודדין בקמח..

הגר"ע יוסף שליט"א - ..שיעור הקמח של העיסה שחייבת בפרשת חלה בברכה, הוא 1560 גרם.

ד) שו"ע יו"ד שכז' - אימתי מפרישין חלה, כשיתן המים ויערב הקמח במים. והוא שלא ישאר שם בעריבה קמח שלא נתערב במים שיעור עומר. ..האידנא טוב להמתין מלהפריש חלה עד אחר גמר לישה, שתיעשה כל העיסה גוף אחד.

ה) שבת פ"ב­ – על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנידה ובחלה ובהדלקת הנר.  ב"ר יז' – שאלו את ר' יהושע.. ומפני מה ניתן לה מצות נדה, על ידי ששפכה דמו של אדם הראשון, לפיכך ניתן לה מצות נדה, ומפני מה ניתן לה מצות חלה, על ידי שקלקלה את אדם הראשון שהיה גמר חלתו של עולם, לפיכך ניתן לה מצות חלה, ומפני מה ניתן לה מצות נר שבת, אמר להן על ידי שכבתה נשמתו של אדם הראשון לפיכך ניתן לה מצות נר שבת.

ו) יחזקאל מד' – ..וראשית ערסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך. יבמות סב: - אמר ר' תנחום א"ר חנילאי: כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה, בלא ברכה .. בלא ברכה דכתיב: להניח ברכה אל ביתך..

ז) זוהר במדבר קעד. - ..חל"ה, הכי חושבניה, מ"ג ביצים וחומש ביצה, חד מחמש. ואית חומש חד מן חמשין דאיהו ן' ודא סימן מג"ן, דאיהו מיכא"ל גבריא"ל נוריא"ל. חלה שכינתא, דבאתר דאלין מלאכין תמן אבהן תמן, ובאתרא דאבהן תמן שכינתא תמן. ובה ויחל. בה צלינא. הדא הוא דכתיב (שמות לב) ויחל משה את פני יי' אלהיו (דברים ג) אדני ידוד אתה החלות להראות את עבדך. ובה חלה זכות אבות..

ח) מאור ושמש שלח - ..באכלכם מלחם הארץ, ר"ל כשתרצו ליחד קוב"ה ושכינתיה, כי אכילה הוא לשון יחוד, כמו כי אם הלחם אשר הוא אוכל, ואמר הכתוב, כשתעשו יחוד, תרימו תרומה לה', פירוש שתרוממו את השכינה הקדושה למעלה. ובמה יכולים לעשות היחוד, אמר הכתוב ככה תעשו, ראשית עריסותיכם, דהיינו תיכף שתקומו ממטתכם.. חלה, דהיינו תפילה מלשון ויחל משה. שיהיה תפילתכם סמוך למטתכם. וממילא צריך תחילה לקבל עול מלכות שמים, וע"י זה תרימו תרומה, ר"ל תעשו היחוד. וזה שאמרו חז"ל שיעור חלה לבעה"ב אחד מכד', ולנחתום אחד ממח'.. דהיינו.. ההמון עם, דיים אם יקבלו עליהם עול מלכות שמים שהוא נגד שם אדנות, שהוא כד' צירופים כנ"ל, והלואי שיהיה להם מורא שמים שעה אחת ביום, שהוא אחד מכד' צירופין. אבל נחתום דהיינו הצדיק הדור, שהוא משפיע כנחתום, והצדיק הוא דבוק כל היום באהבת השם, וזה הוא אחד ממח', שיב' צירופי הויות הם מח' אותיות..

ט) שיחות הרצי"ה במד' 162 – לעומת הסלידה והפגם בשייכות לארץ, מגיעים למצות הפרשת חלה.. החלה מופרשת בבית. מתוך הכלליות הגדולה של אחיזתנו בארץ הזאת, נמשכים פרטים לביתיות ולמשפחתיות.

י) עין איה שבת א' עמ' 181 - ..החלה מקשרת אל הקדושה כל התנועות שהחברה מתנועעת, מתחילת העבודה עד ההבאה לכלל שימוש ביתי, למען דעת שהן כולן נקשרות, לאותה התכלית הנשגבה הנמצאת בקדושת התורה.. כשהם נותנים, מתברכים כל האמצעיים של סיבובי החיים, מהתחלת המצאת החומר עד דרכי חליפתו והבאתו אל מקומו, באופן שפעולות כל ההשתדלות, יתכוננו אל מרכזן הנכון.. כי הפעולות יהיו מקושרות בתכליתן..

יא) מאורות הרצי"ה ב' תלו' - חלת קדש כתרומה, חלת תרומה וכו' עצם החיים, כמו וצדיק באמונתו יחיה.

יב) רמ"א או"ח רמב' – נוהגין ללוש כדי שיעור חלה בבית, לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת ויום טוב, והוא מכבוד שבת ויו"ט, ואין לשנות. באור הלכה – ..ובעוה"ר היום התחילו איזה נשים להשבית המנהג ההוא, ולוקחין מן האופה, ולאו שפיר עבדי, דמקטינים בזה כבוד שבת.