היכולת לראות איך מתוך החושך וסיבוכי החיים יוצאים האורות היותר גדולים נבנית על ידי יוסף הצדיק ומונחלת לעם ישראל לדורותיו
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכג' כסליו תשפ"א
א. בראשית מ' – ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני. ובגפן שלשה שריגם והוא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים. וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה. ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם. בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו. כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה.. וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי. ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל מעל ראשי. ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם. בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ.. ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו. רש"י - מפני שתלה בו יוסף בטחונו לזכרו, הוזקק להיות אסור עוד שתי שנים..
ב. חולין צב. - ובגפן שלשה שריגים, אמר רב חייא בר אבא אמר רב, אלו ג' שרי גאים היוצאים מישראל בכל דור ודור.. רש"י - עשירים וקרובים למלכות. חולין צב. – רבי אליעזר אומר, גפן זה העולם, שלשה שריגים זה אברהם יצחק ויעקב, והיא כפורחת עלתה נצה, אלו האמהות, הבשילו אשכלותיה ענבים, אלו השבטים.. רבי ירמיה בר אבא אמר, גפן, אלו ישראל.. שלשה שריגים, אלו שלשה רגלים.. והיא כפורחת עלתה נצה, הגיע זמנן של ישראל לפרות ולרבות, וכן הוא אומר, ובני ישראל פרו וישרצו, עלתה נצה, הגיע זמן של ישראל ליגאל. הבשילו אשכלותיה ענבים, הגיע זמנה של מצרים לשתות כוס התרעלה. בעל הטורים - שריגם. כתיב חסר, בגימטריא אבות העולם.. אור החיים – הראוהו הגלות של ישראל אשר יאכלו העמים הנמשלים לעופות.. את ישראל הרמוזים ללחם דכתיב (תהלים יד') אוכלי עמי אכלו לחם.
ג. אורות התחיה כד' - ההכרה הפנימית שהננו שריגים מעץ חיים רב דליות ושגיא פרי, שכל מה שאנו יותר מעורים בגופו של אילן הננו חיים את החיים היותר שלמים ורעננים בהווה ובנצח, היא תביא את תחיית האומה למגמתה, היא, ואך היא, תקיץ את הקץ שאליו אנו עורגים, ותתן לנו חוסן ישועות.
ד. רבינו בחיי - כאשר פרחה מיד עלתה נצה.. ומיד ראה "שהבשילו אשכלותיה ענבים". והנה החלום הזה מורה כי ממהר הא-להים לעשות הענין.. על כן ראה יוסף בחכמתו לפתור בשלשת שריגים שלשת ימים לקרב הזמן, ולא פתר ג' חדשים או שנים. ומלת "שריגים" הוא מלשון רז"ל: שרגא, והוא לשון אורה, והוא הדין "בשלשה סלי חורי".. ואף ע"פ שפשוטו לשון חררה, ועוד הוא כולל האור והלבון, מלשון חיור, וכן דרשו רז"ל: (שמות לג, כג) "וראית את אחורי", מלשון אורה, וכן לשון: (נחמיה ה, ז) "חורים וסגנים", כי הכתוב ימשול הגדולים במעלה למעלת האורה, והקטנים שאין להם מעלה ימשילם לחושך, ויקראם חשוכים, הוא שכתוב: (משלי כב, כט) "בל יתיצב לפני חשכים".
ה. ב"ר ב' ד' - ר"ש בן לקיש פתר קריא בגליות, והארץ היתה תהו זה גלות בבל.. ובהו זה גלות מדי.. וחושך זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם, כתבו על קרן השור שאין לכם חלק בא-להי ישראל.
ו. ישעיהו ה' - כרם היה לידידי בקרן בן שמן.. ויטעהו שרק.. מלבי"ם – מצאנו בכ"מ שהקרן ימליץ המלוכה והמשרה.. כי משיחת המלכים היה בקרן מלאה שמן.. ובמשיחה זו רמזו שתי ההצלחות הקרן כלי המשיחה רומז על הגבורה, והשמן רומז על ההצלחה הנפשיית. שרק. מתאחד עם שריג, ענפים הדקים הנסרגים ונטוים זע"ז.. איוב מ' - גידי פחדיו ישרגו. רש"י – גדילים. אבן עזרא - מגזרת שריגים יסתבכו.
ז. ישעיהו כט' - הוי המעמיקים מד' לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו.. ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה. ויספו ענוים בד' שמחה.. אלשיך - כי עין האדם היא כמראה מלוטשת, אשר בהבטתה אל אור העולם ימצא התהפכות מהאור אל העין, וממנו יהיה לה האור והראות.. אך עוד יבא זמן כי בני האדם מעצמן יפקחו אזנם ועיניהם כי יהיו זכים.. גם בהביטם אל תוך האופל וחושך. כי להיותם זכי האיכות מעין רוחניות לא יצטרכו לקבל מהאור.. מלבי"ם - וישיגו השגה נבואיית הבלתי נתלית בכלים חושיים. ומאפל ומחשך. סדר המליצה היה צ"ל חשך ואפל, כי אפל גרוע מחשך.. אבל המליץ שמר ברוחו עתה סדר התרופה לשתומי עינים. שאחר שיסיר הרופא התבלול מעינם, יעמידם בבית אפל בל יוזקו מן האור פתאום, עד יפתח נקבי משכיות להכניס אור קצת עד שיהיה בבית חשוך, שאינו אפל כ"כ. וכן צייר רפואת העורים האלה..
ח. מהר"ל נר מצוה ח"ב - כל שהוא מסולק מן הגשמי הוא אור בהיר.. שכל שהוא גשמי יותר, הוא עכור וחושך.. ולכך היה הנס בבית המקדש, בנרות, ביום כ"ה בכסליו, שהוא מיוחד להתגברות האור ואל התחלת האור.
ט. אורות התחיה יד' - חזקו אל תיראו! אור משיח מתנוצץ, גאולת עולמים מופיעה מכל החרכים. מחושך הרשעה והכפירה המנוולת, הבזויה וחדלת אישים, בא יבוא אור עליון, אשר יעמיד במרחב רגלי ישראל וירומם בכבוד קרן עם יודעי אלהיו, יאיר אור על כל מחשכים, ויעודד קדישי עליונים בישועת אמת.
י. אוה"ק א' חכמת הקודש קלח' - ואם המורשה, בלבושיה הרבים, לא גלתה הוד יפיה, תבא רוח הנבואה, ובראשית דרכה תברר את אשר עם לבבה, בשפה ברורה, וברור השפה יכה גלים, עז יתן לנדכאים. וסגולת א-ל העליונה אשר לישראל, ידע ברוח א-להים אשר עליו, אשר רק בארצו עליו תגלה, ומרחוק יזכר את אשר שכח, יזכר כי לו ארץ רבת ערך, רחבת ידים בעדו, וגאון עולם נגד כל העמים. וישא רגליו יעקב, ומשפחות משפחות, אחד אל אחד יקובצו, וארץ שוממה תבנה, ורוח ה' אשר עליו תחל לפעם בצאצאיו אשר נזנחו, ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה.
יא. נוסח הנאמר לאחר ההדלקה - הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד..