השמש שקעה לפני הזמן בשבילו וזרחה לפני הזמן בשבילו, כך זה אצל יעקב אבינו שרומם את החומר עד שהפכו לרוחניות מתוקנת
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליג' כסליו תשפ"ג
א. בראשית לב' – ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר. וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו.. ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי. ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו. רש"י - ויזרח לו לצרכו, לרפאות את צלעתו, כמה דתימא (מלאכי ג כ) שמש צדקה ומרפא בכנפיה, ואותן שעות שמיהרה לשקוע בשבילו כשיצא מבאר שבע, מיהרה לזרוח בשבילו.
ב. בראשית כח' - ויצא יעקב מבאר שבע.. ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש.. וישכב במקום ההוא. ויחלם והנה סלם..
ג. חולין צא. - ויאבק איש עמו עד עלות השחר אמר רבי יצחק, מכאן לת"ח שלא יצא יחידי בלילה.. רב אמר מהכא, ויזרח לו השמש. אמר ר' עקיבא, שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באיטליז של אימאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל, כתיב ויזרח לו השמש, וכי שמש לו לבד זרחה, והלא לכל העולם זרחה. אמר ר' יצחק, שמש הבאה בעבורו, זרחה בעבורו, דכתיב ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, וכתיב ויפגע במקום, כי מטא לחרן אמר: אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי, ואני לא התפללתי.. אמר הקב"ה, צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה, מיד בא השמש. מהרש"א - משמע דזרחה בעבורו משום מזיקין שלא יהיה יחידי בלילה. רש"י סנהדרין צה: - ויזרח לו השמש - משמע השמש שהיה לו כבר שבא בשבילו כבר.
ד. מגילה ג. - וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק. אמר רבי יוחנן, מלמד שלן בעומקה של הלכה. תוספות - לא כתיב בהאי קרא כן אלא כשצר על יריחו כתיב וילן בלילה ההוא בתוך העם, וכשצר על העי כתיב וילך בלילה ההוא בתוך העמק, ודרך הש"ס הוא לקצר הפסוקים ולערבם יחד כמו ונתן הכסף וקם לו (ערכין דף לג.). תהלים צא' – יושב בסתר עליון בצל ש-די יתלונן. מצודת ציון - יתלונן - ענין התמדה וכן צדק ילין בה (ישעיה א).
ה. בראשית רבה ויצא סח' י' – רבנן אמרי כי בא השמש, מלמד שהשקיע הקב"ה גלגל חמה שלא בעונתה בשביל לדבר עם יעקב אבינו בצינעה, משל לאוהבו של מלך שבא אצלו לפרקים אמר המלך כיבו את הנרות כיבו הפנסין שאני מבקש לדבר עם אוהבי בצינעה.. ר' פנחס בשם רבי חנין דציפורן אמר שמע קולן של מלאכי השרת אומרים בא השמש בא השמש, אתא שימשא, אתא שימשא, בשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי שמש, אותן שתי שעות שהשקיע לו הקב"ה חמה בצאתו מבית אביו, אימתי החזירן, בחזירתו לבית אביו.. אמר לו הקב"ה את סימן לבניך מה אתה בצאתך השקעתי חמה ובחזירתך החזרתי לך גלגל חמה כך בניך בצאתם (ירמיה טו) אומללה יולדת השבעה, ובחזירתן (מלאכי ג) וזרחה לכם יראי שמי וגו'.
ו. מורה הנבוכים ח"ב פרק מב' - ויאבק איש עמו, שהוא בצורת הנבואה.. וזה ההתאבקות והדבור כלו במראה הנבואה.
ז. אלשיך - ..וקרא אותו פניאל.. אמר יעקב, הנה בזכות המקום נעשה כאילו פנים שלי היו א-ל.. כי לא היו עמי פנים חדשות של שום מלאך ממחנה א-להים ולא פני אדם זולתנו רק פני ופניו ותנצל נפשי. ועל שיחס יעקב בענותנותו אור פניו אל איכות המקום, על כן אמרה תורה כי לא כן הוא, כי הלא ויזרח לו השמש לרפאותו כאשר עבר את פנואל, ואילו אותו המקום היה הגורם גם רפואתו ראוי היא תהיה שם, אך אין זה כי אם שפני יעקב מצד עצמן שורה בהן א-ל א-להי ישראל. ועל כן להורות זה קראו עתה פנואל לומר כי פניו של יעקב בלבד הם הגורמים.
ח. אוה"ק ב' הקודש הכללי כב' - בנטיות הקודש שנעולם, אנו מוצאים את תכונת הנטיה המוטבעה בטבע הנפש, גם בצדדיה החמריים והשפלים, אלא שעל גביהם מתגלה אור הנטיה היותר עליונה ואצילית. וככה הולכים הם המצעדים.. עד כדי היפעה הא-להית, באור פני מלך חיים, דברי א-להים חיים, אשר לתורת חיים, הנטועה בעם הקודש, העומד להתהלך לפני ד' בארצות החיים. אז בהקשר הנורמלי של המדרגות, התכונה השפלה הטבעית, המוטבעת בטבע החמרני של האדם, אובדת היא את תכונתה, והיא בטלה ברוב האור העליון שלמעלה ממנה, כמדת שרגא בטיהרא. וכנר לפני אבוקה, וכטפה בים הגדול.. בתכונת החיים אשר לאומות העולם מקשקשת היא הנקודה הטבעית הזאת גם כן. את צורתה היותר מהולמת לנחלת גויים מצאה על ידי המינות, שיצאה מהלאה לגבול ישראל, להיות לכח אמוני בעמים רבים. אבל כאן נפרשה הדורדיא מכל יין הלבנון, והנקודה החמרנית בתקפה הירוד והמגושם מוצאה את ביטויה בהתאמה לתוכן של אליליות מנוסחה שלפעמים נתמה על החפץ של הריח החריף אשר לבקשת הקודש שנולד ממנה, אבל מיד נרגיש ריח של בשר.. והצללים הללו הולכים הם ונסים, לפי תוקף הארת השמש, שמשו של יעקב, אשר זרחה בעבורו, לרפאות את צלעתו, שפגע בה שרו של עשו, כשנדמה לו כתלמיד חכם מעבר מזה, וכליסטים מעבר מזה, ויעקב אשר האמת היא מנת חבלו, קרא שם המקום פניאל, כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי. כי פודה ד' נפש עבדיו, שהיא מוארה תמיד באור חיי רוח ד', המופעת במלא יפעת נשמת צור כל העולמים, א-ל א-להי ישראל..
ט. אורות ארץ ישראל א' - אי אפשר לעמוד על התוכן של סגולת קדושת ארץ ישראל, ולהוציא לפועל את עומק חבתה, בשום השכלה רציונלית אנושית כי אם ברוח ד' אשר על האומה בכללה, בהטבעה הטבעית הרוחנית אשר בנשמת ישראל, שהיא ששולחת את קויה בצבעים טבעיים בכל הארחות של ההרגשה הבריאה, ומזרחת היא את זריחתה העליונה על פי אותה המדה של רוח הקדושה העליונה, הממלאת חיים ונעם עליון את לבב קדושי הרעיון ועמוקי המחשבה הישראלית.
י. ברכות ז: - ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה, שנאמר: פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו, למד לא נאמר אלא יצק - מלמד שגדולה שמושה יותר מלמודה. רש"י מלכים ב' ג' - אשר יצק מים על ידי אליהו - בהר הכרמל וביציקתו נעשו אצבעותיו כמעיינות מים עד שנתמלאה התעלה וראוי הוא ליעשות לנו נס על ידו במים.