מה הקשר בין החתת שנפלה על עמי כנען, בנות חת, והמחתה של הכהן הגדול ביום הכיפורים. כוונון של הגבורה הישראלית
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לט"ז כסליו תשפ"ד
א. בראשית לה' – ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסירו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו.. ויסעו ויהי חתת א-להים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב. רש"י - חתת – פחד. אור החיים - הגם שנסעו משם וזה יגיד על ענף הבריחה אף על פי כן ויהי חתת. מלבי"ם - שהאמינו שזה היה ענין א-להי ששני אנשים יהרגו עיר ומלואה, וכי זה היה להם עונש מה' על החמס אשר עשו.. וגם שע"י שבני יעקב הכינו לבבם אל ה' ויראו מה' התפשטה יראה זו שיראו בני יעקב מה' והפילה יראה על כל הערים, ור"ל שחתת א-להים ויראתו שיראו ב"י התפשטה על כל הערים.
ב. יהושע א' - רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי.. הלוא צויתיך חזק ואמץ אל תערץ ואל תחת כי עמך ד' א-להיך בכל אשר תלך. מצודת ציון - תערוץ ותחת - שתיהם ענין פחד. מלבי"ם - ונגד חזק אמר אל תערוץ, ונגד ואמץ, שהוא התמדת החזוק בלב אמר אל תחת, ר"ל אל תפול ממדרגתך בשום פעם.
ג. משלי יד' - ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון. מלבי"ם - הקיבוץ שיש להם מלך נקרא עם, (שזה ההבדל בין גוי ובין עם), והקיבוץ שיש להם דת מיוחד נקרא לאום.. והרוזנים הם בענינים נסתרים ותחת פקודתם הוא ג"כ עניני הדת וחקיה.. גם כשיש עם אם אפס לאום.. מחתה, כי לא יפעל מאומה.
ד. ירמיהו נ' - חת מרדך. מצודת ציון - שבירה כמו והחתתי את עילם (ירמיהו מט'). קהלת יב' - גם מגבה יראו וחתחתים בדרך. פסיקתא זוטרתא - שהוא חת בכל הדרך שלא יפול. ד"ה א' ד' - ובני קנז עתניאל ושריה ובני עתניאל חתת. מלאכי ב' - ועתה אליכם המצוה הזאת הכהנים.. בריתי היתה אתו החיים והשלום ואתנם לו מורא וייראני ומפני שמי נחת הוא. רד"ק - נשבר ונדכה מפני שם ה'. מלבי"ם - יראה כולל גם יראת הרוממות.. וחתת הוא מפני השבר והעונש.
ה. ויקרא טז' - ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ד' ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת.
ו. תהלים נב' - יחתך ויסחך מאהל. מלבי"ם - ענין לקיחה, כמו היחתה איש אש בחיקו. משלי ו' - היחתה איש אש בחיקו. רש"י - כל לשון חתיית גחלים לשון שאיבה הוא. שבת יח: - גזירה שמא יחתה בגחלים. רש"י - למהר בישולן.
ז. בראשית י' - וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת. בראשית כג' - ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת. אגרא דכלה לך לך - מקובל אצלינו שהז' עממין שהיו בארץ ישראל שצוה הש"י להכרית את שמם, הם היו נגד הז' מדות שבקליפה, וקבלתי סדרן והוראות שמותיהן מפה קדוש כבוד אדמו"ר הרב הק' פום ממלל רברבין בוצינא דנהורא כק"ש מו"ה יעקב יצחק הלוי מלובלין זצלה"ה וזה סדרן, הכנעני נגד החסד שבקליפה מורה לשון הכנעה, החתי נגד הגבורה שבקליפה מלשון חתת אלקים. ירמיהו י' - ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה. בראשית לג' – ויאמר עשו יש לי רב.. ויאמר יעקב.. וכי יש לי כל.
ח. עץ חיים ח"ב נד: - ההוד הוא דין קשה מאד מאד, כי הוא סוד קו שמאל בסופו, והלא קו שמאלי הוא גבורה עצמה כל שכן בסופו התחתון... ולכן... לא היה יכול ליעקב רק בכף ירכו השמאלית שהוא הוד.
ט. אורות התחיה ל' – הנני רואה בעיני, אור חיי אליהו עולה.. הקודש שבטבע פורץ גדריו.. לחמנו בטבע ויצאנו בנצחון, הטבע המגושם עשה אותנו לבעלי מומים, נגע בכף ירכנו, אבל השמש הלא לנו זרחה לרפאותנו מצלעתנו. היהדות של העבר, ממצרים ועד הנה, מלחמה ארוכה היא נגד הטבע, בצדו הכעור... הוא נכנע בפנינו.. אליהו בא לבשר שלום ובנשמתה הפנימית של האומה זרם חיים של טבע מתפרץ, והוא הולך ומתקרב אל הקודש.
י. הגיון הקודש קא' - ההתעמקות הרוחנית בענינים נשגבים, היא מושכת את האדם מהכרה ברורה בעולם הממשי.. וגורם הדבר שבאים רשעי עולם, שהמושגים הקדושים הם זרים להם, והם תופסים את הנהגת העולם בידם, והוד הקדושה נהפך לדוה.. וצריך כל חכם מישראל לעמוד בכל כוחו נגד פרצה זו, ולהשתדל ללכת בעקבותיו של הרועה הנאמן, משה רבינו ע"ה, שהבהירות העליונה לא הכתה את עינו הרוחנית מלראות באספקלריא המאירה גם את העולם המעשי וכל מכשיריו..
יא. בראשית כז' - ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים. תפארת שלמה – סוכות - יש צדיקים שאין להם שום נייחא מכל העולם הזה גם מכל המעש"ט ומצות שעושים מפני צער גלות השכינה עד שממש הם קצים בחייהם וזה הי' בחי' יצחק ק"צ ח"י וכן רבקה אמרה קצתי בחיי אם לוקח יעקב אשה מבנות חת שבחי' יעקב הוא ז"א ואם ח"ו לוקח בחי' יעקב אשה מבנות חת שח"ו תלך השפע מז"א לחיצונים למה לי חיים וזהו הענין יצחק ק"ץ ח"י שכל חיותו הי' רק ממה שיהי' לע"ל בהגאולה ומהקץ הי' חי.
יב. פרי עץ חיים קכ' ע"ד – ארבה. הוא ד"פ ב"ן.. ויצא מבינה שבמלכות והכה לגבורת הזכר שבקליפה. סידור הרש"ש – והרבה ארבה. גימטריא יצחק. תולדות יעקב יוסף פרשת בא - והענין שהוא רבוי המנהיגים, שלא יהי' דבר אחד לדור.
יג. ראש מילין אות חי"ת - השבר שבא בציורים המתנגחים זה בזה, אידיאלים הסותרים זה את זה, זאת החתת, המחיתה, באה בתחילת השכלול בתור הקדמה לבנין עולמים שלם ונהדר. שני זיי"נים זה לקבל זה, מחנה מול מחנה, הזיי"ן של החיל ההורס, ולעומתו הזיי"ן של מחנה הבונה, המהרס את ההורס, מתאחדים יחדיו בהתנגשותם. וההרעשה הוה, המחיתה מתגלה, והרעיון העליון מחבר את הזיי"נים יחד, ברום עולם, יושב סתר, הגיון נורא, חושב מחשבות ועצות מרחוק, שם החי, שם החיות, שם יחש החיים אל כל אשר חיים בו מפכים, חית תוריך עדת ענייך, עז המלחמה, והמלחמה נגד המלחמה, מהוה את החיים בכל ערכיהם ומובניהם, בכל סעיפיהם והסתעפותם.
ראש מילין - הברקה - החי"ת מורה מחתה, שבירה. הבנינים הצוריים, אחרי הגמרם במערכה אידיאלית ידועה, צריכים להשבר, כדי להבנות בצורה חדשה, יותר משוערה ומדוקדקה. הכחות העצומים שביצירה עורכים קרב זה כנגד זה, מתוך ההתנגשות באים החיים, הנכללים במבטא החי"ת, בצורה סמוכה חית.