מה פשר השם חברון הלא ירושלים "חוברה יחדיו"? סוד החיבור הישראלי הנצחי שמתוכו יאיר לנו האור להמשך דרכנו
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליט' חשון תשפ"ה
א. בראשית כג' – ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה. רש"י - על שם ארבעה זוגות שנקברו שם איש ואשתו אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. ויבא אברהם - מבאר שבע. רשב"ם - אפילו לא בא ממקום אחר אעפ"י כן ראוי לומר כי בא לסופדה. רד"ק - כי שם היו משיצאו מבאר שבע.
ב. תהלים קכב' - ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו. רש"י - ורבותינו אמרו יש ירושלים הבנויה בשמים ועתידה ירושלים של מטה להיות כמותה.
ג. בראשית לז' - ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה.. ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן. רש"י - מעמק חברון - והלא חברון בהר, שנאמר ויעלו בנגב ויבא עד חברון, אלא מעצה עמוקה של [אותו] צדיק הקבור בחברון, לקיים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים כי גר יהיה זרעך.
ד. במדבר יג' - ויעלו בנגב ויבא עד חברון.. וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים.
ה. פנקסי הראי"ה ח"ג פנקס לה' יב' - שהי' ידוע להאבות שמהם יהי' יסודו של עולם באומה הישראלית המספרת עוז ד' ותהילתו ית' בעולם, וכמו כן השבטים ידעו זאת, אך זה באמת יש להסתפק, אם באמת ראוי שתהיה התגלות ד' ע"י תורה מהשמים נתונה אל הכלל כולו לדורות עולם בלא שינוי, ומשפטים המסופקים יוסדו ע"פ חכמי התורה כמו שיוציאו בחכמת לבבם, או שתהיה השפעת הנבואה תדירה, וכל דור ודור יתנהג ע"פ עצת ד' אשר תופיע על הנביאים שיהיו בכל דור. והאחים הוה ס"ל שתעודת [ה]עם הנבחר היא בזה שיוכנו מהם בנים רבים לנבואה, וכמו שכתוב ואקים מבניכם לנביאים, ע"כ, כיון שהיו מוכנים כבר לנבואה או לרוה"ק, כבר הי' ראוי לקדושת ישראל שתחול עליהם בשלמותה. אבל להנחיל קדושה קבועה לדורות עולם בתורה נצחית, צריך לזה ס' רבוא, ול"ה מוכנים, ע"כ יוסף השכיל שצריך דוקא ס' רבוא, ויהיו מוכנים לתורה נצחית דוקא. ולולא הנצחיות שבתורה שמחברת כל הדורות, הי' כל דור ודור נידון בעצמו, ולא הי' ראוי הים שיקרע לפני דור יוצאי מצרים, שהי' הקטרוג גדול, הללו עע"ז והללו עע"ז, רק מפני החיבור של הדורות העתידים, וכ"ז רק בתורה נצחית שמחברת כל הדורות, מה שא"כ אם יתנהגו ע"פ נבואה, אז כל דור ודור יש לו חשבון בפני עצמו. ע"כ היתה הוראת חברון שבה נקברו האבות, להורות על זכותם שפועלת עלינו, וזה מורה על קישור הדורות כולם. ע"כ הי' הפועל לקבורת יעקב, שהשלים האבות, במכפלה דוקא יוסף. וחברון, שמה מורה על החיבור וצירוף הדורות, וזה החיבור דרוש להכנה, כל זמן שצריך שיצאו ישראל מהכח אל הפועל. דלזמן התכלית הגדולה [של] אשפוך את רוחי על כל בשר יהי' באמת מתאחד ענין הנבואה והתורה, וכל ספק יוכל להיות נפשט מנבואה, דזה [הפשיטות ע"י הנבואה] אי אפשר רק כ"ז שהנביא אחד והכל צריכים להיות סומכים עליו, אבל כשיהיו כולם כל עם [ד'] נביאים, ודאי יהי' כח הנבואה משמש לתורה, יותר משמוש השכל האנושי, ונעלה ונשגב ממנו. ע"כ בחברון היתה הכנת ישראל למלוכה ג"כ, שתחילה מלך דוד בחברון, כדי שתהי' הכנה קודם שנתכוננה מלכות ב"ד בירושלים, שזהו מורה על התכלית היוצאת אל הפועל הגמור. ע"כ אמר וחברון ז' שנים נבנתה לפני צוען מצרים, דצוען היתה הכנה למצרים לגדולתם, ולא התכלית, דאמרו חז"ל דהוו מרבי בה מלכי.. ע"כ הרפואה שהקדים לזה הקב"ה, כי הענין המוכן להוציא מעלת ישראל מן הכח אל הפועל הקדים הקב"ה קודם הכח של הכנת מצרים, ע"כ וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים. ע"כ היה שילוח יוסף, כששלחו יעקב, ג"כ מעמק חברון. והם הלכו דותינה, שמורה על דתות, להורות שהיתה ש(י)נאתם בענין קביעות הדתות, וחשבו שיוסף ע"י שיטתו, כיון שאביו ישליטו, יהי' המושל בישיבה, כנודע דחז"ל דאבותינו לא זזה מהם ישיבה, וישארו דעותיו, שלא להכלל בקדושה גמורה והתאחדות כללית עד זמן שתהי' הופעה כללית, והם אמרו מי יודע אם תהי'. ג"כ במה שאח"כ צריך להתנהג לפ"ד ע"פ שכל אנושי, וזה לא ישר בעיניהם, דשכל אנושי טועה, וראוי שתהיה הנבואה כוללת ההנהגה של הדורות. ע"כ כלב, כשבקש את חברון, אמר אשר יכה את קרית ספר, וקאי על ההלכות שנשתכחו, שיוחזרו דוקא בשכל אנושי ע"פ התורה.. וכמו כן היתה המערה מכפלה, על הכפל, דתורה, נבואה היא, והמצטרף להוציא אל הפועל בפרטיו שכל תחתון אנושי.
ו. מתוך התורה הגואלת ג' מאמר א' סא' - "זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור". התבוננות בעולם ובאדם שבתוכו. התבוננות בפיזיקה, ובהסתוריה האנושית. ישנו חלק "באורות הקודש". "האחדות הכוללת". כל הבריאה, ההויה כולה - באחדות גמורה. "זכור ימות עולם" - העולם כולו באחדות גדולה ורחבה. "בינו שנות דור ודור" - שגם על העולם האנושי - הנפוץ והמפורד ללשונותיו, בארצותיו, - יש להסתכל כעל דבר אחד, חטיבה אחת. יש להתרגל למעוף עין - מאז בריאת העולם ועד הנה, ככל שהאנושות מתפתחת, היא הולכת ומתבררת. ההתפרטות הגדולה והמסובכת של האנושות בכל הדורות, מראה בהתבוננות מקיפה ויסודית, כי כל ענינה הוא סביבנו, סביב עם ישראל.. הכרת ההשתלשלות של הדורות, גם היא צריכה להיות בנויה, על יסוד ההכרה, שהעולם איננו הפקר. יש מנהיג לבריאה, ויש לתפוס את העולם בשלמות, באחדות.
ז. ישראל ותחיתו יב' - לא נעזבה היא הטבעיות במהלכה, לא אלמנה היא ההיסטוריה הסבוכה במסבותיה, ובתוכה חי גואל חזק, צור ישראל וגואלו ד' צ-באות שמו, א-להי כל בשר, א-להים לכל ממלכות הארץ, אדון כל המעשים, צור כל העולמים, צדיק בכל הדורות.