מדוע לקרוא לאותו מקום בשני שמות שונים בית לחם ואפרתה, למה רחל אימנו קבורה בדרך אפרתה, מה יש באדמת בית לחם שקשור לרחל?
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליג' כסליו תשפ"ו
א. בראשית לה' – ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה.. ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם. ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת קברת רחל עד היום. רש"י - מנחם פירש לשון כביר, רבוי, מהלך רב. ואגדה בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה.. ואין זה פשוטו של מקרא, שהרי בנעמן מצינו (מ"ב ה יט) וילך מאתו כברת ארץ. ואומר אני שהוא שם מדת קרקע. אבן עזרא - יתכן להיות הכ"ף לדמות, ויהיה ברת מדת מהלך ואין ריע לו במקרא. רמב"ן - והנכון מה שחשב בו ר' דוד קמחי כי הכ"ף לדמיון ואיננה שרשית, ומוצא המלה, היו לברות למו (איכה ד י), ותברני לחם (ש"ב יג ה), ענין אכילה מועטת בבקר, ופירושה שיעור מהלך ארץ מן הבקר עד לעת האוכל, כי כן ישערו כל הולכי דרך. זה כתבתי תחילה, ועכשיו שזכיתי ובאתי אני לירושלם, שבח לאל הטוב והמטיב, ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל. והנה הוכחש הפירוש הזה, וגם דברי מנחם. אבל הוא שם מדת הארץ כדברי רש"י, ואין בו תאר רק הסכמה כרוב השמות, והכ"ף לשמוש שלא נמדד בכוון. ואם יהיה השם הזה מתואר, יתכן שיהיה ברת כמו בת.. והוא שם למדה הקטנה.. ויאמר לה "בת ארץ".. וכן ראיתי שאין קבורה ברמה ולא קרוב לה, אבל הרמה אשר לבנימן רחוק ממנה כארבע פרסאות, והרמה אשר בהר אפרים (ש"א א א) רחוק ממנה יותר משני ימים. על כן אני אומר שהכתוב שאומר קול ברמה נשמע (ירמיה לא יד), מליצה כדרך משל, לאמר כי היתה רחל צועקת בקול גדול ומספד מר עד שנשמע הקול למרחוק ברמה שהיא בראש ההר לבנה בנימן, כי איננו שם, והיא חרבה מהם.. ונראה בעיני כי קברה יעקב בדרך ולא הכניסה לעיר בית לחם יהודה הקרובה שם, לפי שצפה ברוח הקודש שבית לחם אפרתה יהיה ליהודה ולא רצה לקברה רק בגבול בנה בנימן.. וכך אמרו בספרי (זאת הברכה לג יא) בחלקו של בנימין מתה.. וראיתי ליונתן בן עוזיאל שהוא מרגיש בזה, ואמר קל ברום עלמא אשתמע, ותרגם כל הכתוב על כנסת ישראל.
ב. בראשית מח' - ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם. רש"י - ולא הולכתיה אפילו לבית לחם להכניסה לארץ, וידעתי שיש בלבך עלי [תרעומת], אבל דע לך שעל פי הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן, והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר (ירמיה לא יד) קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה וגו'. רמב"ן - ולא ידעתי מהו, וכי בחוצה לארץ נקברה חס ושלום, שהרי בארץ מתה ושם נקברה.
ג. בראשית כד' – וד' ברך את אברהם בכל. רמב"ן - אחרים אומרים בת היתה לו ובכל שמה.. והוא שיש להקב"ה מדה תקרא "כל", מפני שהיא יסוד הכל.. ומדה אחרת תקרא בת נאצלת ממנה, ובה הוא מנהיג את הכל.. והיא שנקראת כלה בספר שיר השירים, בעבור שהיא כלולה מן הכל, והיא שחכמים מכנים שמה כנסת ישראל במקומות רבים בעבור שהיא כנוסת הכל. והמדה הזאת היתה לאברהם כבת. שער הכוונות סד' ע"ג – כי המלכות היא סוד ארץ ישראל.
ד. דברי הימים א' ב' - ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור. וחור הוליד את אורי ואורי הוליד את בצלאל.
ה. תהלים קלב' - עד אמצא מקום לד' משכנות לאביר יעקב. הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער. רש"י - באפרתה - במקום החשוב והמעולה.. ד"א שמענוה באפרתה בספר יהושע שבא מאפרים. מצאנוה בשדי יער - בגבול בנימן שנמשל לחית העיר שנאמר בנימין זאב יטרף. אבן עזרא - אמר רבי משה שמענוה על ידי דוד שהיה מאפרתה. ירמיהו לא' – קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה.
ו. שמואל א' י' - ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו ויאמר הלוא כי משחך ד' על נחלתו לנגיד. בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קברת רחל בגבול בנימן בצלצח. רש"י - והלא קבורת רחל בגבול יהודה בבית לחם אלא עכשיו הם בקבורת רחל וכשתפגע בהם תמצאם בגבול בנימן בצלצח כך שנויה בתוספתא דסוט'. צלצח צל לצח של הקדוש ברוך הוא שהוא צח ואדום והיא ירושלים.
ז. רות ד' - יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם. דברי הימים א' ב' - ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור. וחור הוליד את אורי ואורי הוליד את בצלאל. בראשית מא' - ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני א-להים בארץ עניי. בראשית לט' - כי אם הלחם אשר הוא אוכל. רש"י - כי אם הלחם - היא אשתו, אלא שדבר בלשון נקיה. זוהר בשלח נט: - תפול עליהם אימתה ופחד.. אימה מבעי ליה מאי אימתה.. אמר רבי שמעון כלומר דחילו דשכינתא..
ח. בראשית מט' – בן פרת יוסף. רמב"ן - שהוא כמו פארות אילן שתול על המעין אשר לא יכזבו מימיו. אורות ישראל ג' ז' - כל מה שאדם מרבה בתורה ובמצות מתקשר הוא יותר בכנסת ישראל, ומרגיש בקרבו את נשמת הכלל כולו, בתמציתו היותר עליונה, וחש בכל מהותו את הצער של כנסת ישראל בשפלותה, ומתענג משמחת עולמים העתידה לפניה, ומתפאר בהכרה עמוקה פנימית בהוד עליוניותה הא-להית.
ט. מיכה ה' - ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל. אלשיך - בא ודבר עם חזקיה. עולת ראי"ה א' עמ' תל' - דוד מלך ישראל חי וקים. מלכות בית דוד היא יסוד לאומה הישראלית, בזה שהיא הולכת עם הנהגת מלכות שמים.. זאת היתה המעלה העליונה של דוד, שהיה לבבו שלם עם ד'.. ועשה כל מעשה ע"פ עצת ד' הנשגבה.