מי שצריך לעשות דבר הנוגע לכלל ישראל, מחוייב הוא שלא להשגיח כלל על עניניו הפרטים. כח שבט גד שבנחלתו נטמן משה רבינו
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לט' טבת תשע"ה
א. בראשית מט' יט' – גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב. רש"י - גדודים יגודו הימנו, שיעברו הירדן עם אחיהם למלחמה כל חלוץ עד שנכבשה הארץ. והוא יגוד עקב - כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן, ולא יפקד מהם איש.
ב. ב"ר צח' - בשעה שהיו ישראל מכבשין ומחלקין את הארץ היה שבט ראובן וגד עמהן, והניחו את בניהם קטנים, מי שהניחוהו בן י' מצאו אותו בן כ"ד, מי שהניחוהו בן כ' מצאו אותו בן ל"ד.
ג. אור החיים - מבליע ברכתו בשמו, ופירוש גד לשון גדוד פירוש מחנה, ולשון גדייה. ולשון משיכה, ולשון היקף, שכולם במשמעות גד.. ואמר גד גדוד אויביו יסובבוהו על גדותיו, והוא יגוד פירוש יכרות אותם עקב פירוש עד כלה. עוד ירצה גדוד פירוש לשון מחנה שיתרבו גדודיו ויהיה מחנהו משוך והולך, והוא אומרו יגודנו, ואומרו והוא יגוד פירוש יקיף לכל מחנה ישראל וילחם בעדם. עקב פירוש עד שינחלו כל נחלתם.
ד. דברים לג' – ולגד אמר ברוך מרחיב גד, כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד. וירא ראשית לו, כי שם חלקת מחוקק ספון.. רש"י - לפי שהיה סמוך לספר לפיכך נמשל כאריות שכל הסמוכים לספר צריכים להיות גבורים. וטרף זרוע אף קדקד - הרוגיהן היו נכרין, חותכים הראש עם הזרוע במכה אחת. וירא ראשית לו - ראה ליטול לו חלק בארץ סיחון ועוג, שהיא ראשית כבוש הארץ. כי שם חלקת מחקק - כי ידע אשר שם בנחלתו חלקת שדה קבורת מחוקק והוא משה. ספון - אותה חלקה ספונה וטמונה מכל בריה.. ראשי עם - הם היו הולכים לפני החלוץ בכבוש הארץ לפי שהיו גבורים..
ה. בראשית ל' – ותאמר לאה (כתיב: בגד) בא גד ותקרא את שמו גד. רש"י - בא מזל טוב, כמו (שבת סז ב) גד גדי וסנוק לא, ודומה לו (ישעיה סה יא) העורכים לגד שלחן. ומדרש אגדה שנולד מהול, כמו (דניאל ד כ) גדו אילנא, ולא ידעתי על מה נכתבה תיבה אחת. דבר אחר למה נקראת תיבה אחת בגד, כמו בגדת בי כשבאת אל שפחתי, כאיש שבגד באשת נעורים. ב"ר עא' - ותאמר לאה בא גד, אתיא גדא דביתא, אתא גדא דעלמא, בא מי שעתיד לגדד משתיתן של עובדי כוכבים ומנו אליהו. שם צט' יא' - יהי דן נחש עלי דרך.. כיון שראה אותו יעקב אמר לישועתך קויתי ה', אין זה מביא את הגאולה, אלא מגד, שנאמר גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב, לאותו שהוא בא בעקב (מלאכי ג) הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא, שהוא משבט גד לכך נאמר והוא יגוד עקב.
ו. סנהדרין צב. - ואמר רבי אלעזר: כל שאינו משייר פת על שלחנו, אינו רואה סימן ברכה לעולם, שנאמר אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו. והאמר רבי אלעזר: כל המשייר פתיתים על שלחנו, כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר הערכים לגד שלחן והממלאים למני ממסך! לא קשיא, הא דאיכא שלימה בהדיה, הא דליכא שלימה בהדיה. רש"י ישעיהו סה' יא' - העורכים לגד - שם עכו"ם העשוים על שם המזל.. שו"ע קפ' - לא יביא פת שלימה ויתננה על השלחן, ואם עשה כן מחזי דלשם עבודת כוכבים עביד, שנאמר: העורכים לגד שלחן.
ז. דברים יד' א' - לא תתגודדו. רש"י - לא תתנו גדידה ושרט בבשרכם על מת כדרך שהאמוריים עושין, לפי שאתם בניו של מקום ואתם ראוין להיות נאים ולא גדודים ומקורחים.
ח. סוטה יג: - והיכן משה קבור? בחלקו של גד, דכתיב: וירא ראשית לו וגו', שפת אמת מטות תרמ' - בענין בני גד ובני ראובן.. בשם הרב מפרשיסחא ז"ל פי' מקנה רב, שהי' להם קנין דביקות במשה רבינו ע"ה ע"ש. וי"ל עוד כי רצו בזה כדי שיהי' להם החלוקה עפ"י מרע"ה בעצמו. ולזה הטעם רצה מרע"ה ליכנוס לארץ ישראל שאם הי' הוא המחלק להם לא הי' נשאר מהכנענים והי' חירות עולם. לכן מסר להם הגבולים שהיא התחלת קניית הארץ כי הגבולים הם הקצוות מקום דביקות בהשורש.. ובכח זה ניתן להם כל הארץ. ובני גד וראובן רצו שיהי' משה רבינו ע"ה המחלק להם חלקם.
ט. שמות טז' לא' – ויקראו בני ישראל את שמו מן, והוא כזרע גד לבן.. רש"י - עשב ששמו אליינדר"א [כוסבר].. לענין העגול כזרע גד היה.. יומא עה. - אחרים אומרים: גד - שדומה להגדה שמושכת לבו של אדם כמים. תניא אידך: גד - שמגיד להם לישראל אי בן תשעה לראשון ואי בן שבעה לאחרון. לבן - שמלבין עונותיהן של ישראל. תניא, רבי יוסי אומר: כשם שהנביא היה מגיד להם לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין, כך המן מגיד להם לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין. כיצד? שנים שבאו לפני משה לדין זה אומר: עבדי גנבת, וזה אומר: אתה מכרתו לי. אמר להם משה: לבוקר משפט. למחר אם נמצא עומרו בבית רבו ראשון - בידוע שזה גנבו, אם נמצא עומרו בבית רבו שני, בידוע שזה מכרו לו.
י. מאור ושמש מטות - כוונת בני גד ובני ראובן - להכניע הקליפה הקשה שלהם לאבד חכמתם ולעקר שרשיהם לבל יוכלו עוד להרע לבני ישראל לבלתי יחטאו.. ומסרו נפשם על קדושת השם מפני שהיה זאת בכוחם. שגד רומז למזל - עליון וראובן רומז לבינה, כי ראובן היה ראש לכל בעלי תשובה, ותשובה עילאה נקראת בינה, וחכמה בינה הם אחד.
יא. אגרות הראי"ה תקכב' - ..שמי שצריך לעשות דבר הנוגע לכלל ישראל, מחוייב הוא שלא להשגיח כלל על עניניו הפרטים, לא מעניני עולם הזה, וגם לא מעניני עולם הבא, כי אם לעשות מעשיו לשם שמים, איך שמתברר לו על פי התורה ויראת ד' האמיתית. ונאמר בתנא דבי אליהו (כג'), שלירא שמים בכל כוחו אומרים לו לפעמים אל תירא, וד' לא ימנע טוב מהולכים בתמים.