הגשמיות של ארץ ישראל אינה מסכנת את הרוחניות הישראלית אלא מצמיחה אותה על ידי מורי דרך אנשי אמונה בעלי רזי תורה
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכ' אב תשע"ט
א. דברים ח' – ושמרת את מצות ד' אלוקיך.. כי ד' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר. ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש. ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה.. ואכלת ושבעת וברכת את ד' אלוקיך על הארץ הטבה אשר נתן לך. אור החיים - לפי שיש בני אדם שהגם שהם עשירים מתנהגים כמנהג עניים לב' סיבות. א' שחושש שמא יתמוטט ויעני.. ב'.. שלא יראה שהוא עשיר, לזה אמר אשר לא במסכנות וגו'.. כי ב' המיחושים יהיו מאמצעות זה עשיר וזה עני ומאמצעות ההתמוטטות ושניהם אינם בעיר הלזו, ונתן טעם לזה באומרו לא תחסר כל בה פירוש בשלמא אם העושר בא מזולת הארץ זה משתדל ומעשיר וזה אינו משתדל ומעני אבל כיון שהעושר בארץ היא תלוי והמעשיר מהארץ מעשיר ונתחלקה לכולם בשוה אם כן כולם עשירים, גם אין לחוש להתמוטטות כל עת היותם בארץ כי ממנה עושר ונכסים והוא אומרו כל בה. ויקרא יט' - וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו.. ברכות לו: - היה רבי מאיר אומר, ממשמע שנאמר וערלתם ערלתו את פריו, איני יודע שעץ מאכל הוא? אלא.. להביא עץ שטעם עצו ופריו שוה.. הפלפלין.. וללמדך שאין ארץ ישראל חסרה כלום, שנאמר ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה.
ב. רבינו בחיי - ואפשר שיכלול עוד "ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם" שלענין התורה והחכמה דבר הכתוב.. שיהיה אויר הארץ זך וטוב כי יועיל הרבה בלמוד.. מה שאין כן בחכמים שבחוצה לארץ שהם חסרי ההכנות והאויר הטוב..
ג. זוהר וירא קח: - אמר רבי אלעזר כתיב ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה, האי בה בה תרי זמני אמאי אלא הא אתמר דקב"ה פליג כל עמין וארעאן לממנן שליחן, וארעא דישראל לא שליט בה מלאכא ולא ממנא אחרא אלא איהו בלחודוי בגין כך אעיל לעמא דלא שליט בהו אחרא לארעא דלא שליט בה אחרא, תא חזי קב"ה יהיב מזונא תמן בקדמיתא ולבתר לכל עלמא, כל שאר עמין עכו"ם במסכנות וארעא דישראל לאו הכי אלא ארץ ישראל אתזן בקדמיתא ולבתר כל עלמא, ובגין כך ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם אלא בעתירו בספוקא דכלא תאכל בה ולא באתר אחרא, בה בקדישו דארעא בה שריא מהימנותא עלאה בה שריא ברכתא דלעילא ולא באתר אחרא..
ד. שפת אמת עקב תרנח' - לא במסכנות כפשוטו כדאיתא בספרים כי באכילה יש סכנה לנפש שלא יתדבק בגשמיות יותר מדאי לכן שעת אכילה שעת קרבא. אבל א"י לא במסכנות תאכל.
ה. אגרות הראי"ה שיא' - ..על ידי מה שנחזק את הישוב ההולך ואור בעזרת ד', ויתרבו אחינו העולים לישב את ארץ הקודש, יצמח אור גאולה וישועה, וסוף כל המורדים והפושעים לשוב בתשובה שלמה, מתוך אהבה ושמחה, על ידי שפע קדושת ארץ הקודש שתשפיע עליהם, על ידי סיוען של תלמידי חכמים עובדי ד' ואוהבי ישראל באמת, שיתהלכו עמהם בנחת ואהבה.. אוה"ק א' חכמת הקודש קכח' - את הרוחניות אין מתקנים בדורנו כי אם במילוי הגשמיות. הכחות הגשמיים של תלמידי חכמים, שנקלט יפה אור הקודש בלבבם, מוכרחים לחזק. ואי אפשר לכחות גשמיים שיתחזקו ולא יורידו את הערך הרוחני והמוסרי ממעלתו, כ"א כשהאורה המחשבית תהיה גדולה עמוקה ורחבה. וזה אי אפשר כי אם כשהעסק ברזי תורה יהיה גדול ומזהיר. וכחות החומר, ומחשבות ורגשות חמריות, יתאמצו, על ידי כל המכשירים, שהם מתחזקים בם, להיות בסיס לקודש. האומץ של החלק הקדוש ביותר שבאומה הוא בונה את הכל.
ו. זוהר הקדמה ו. - חדו ר"א ור' אבא.. אתר בית מותבך מאי הוא, אמר לון אתר בית מותבי.. מגדל חד דפרח באוירא.. ואינון דדיירין ביה בהאי מגדלא קב"ה וחד מסכנא.. זוהר חדש קלט. - פתח ואמר ויהי רעב בארץ, מאי רעב הכא אלא ודאי כד אסתלק נביעו מארעא דשכינתא מיד כתיב ויהי רעב בארץ.. א"ל ר"ש ר' ר' והכתיב בשכינתא ארץ אשר לא במסכנות.. א"ל ודאי הכי הוא דבזמנא דישראל נטרין אות ברית אתמליאת כל טוב ולא חסר מינה נביעו.
ז. רות רבה א' - ר' יוחנן מייתי לה מהכא (קהלת ט') וחכמת המסכן בזויה, וכי חכמתו של רבי עקיבא שהיה מסכן בזויה היתה, אלא מהו מסכן מי שהוא בזוי בדבריו, כגון זקן יושב ודורש לא תטה משפט והוא מטה משפט..
ח. אוה"ק ג' מוסר הקודש קכה' - כל מחשבה שהיא מפקרת את תיקון העולם וסדרי המדינות ופורחת באויר רוחני לבדה, ומתפארת בתיקון נשמות והצלחתן, הרי היא מיוסדת בשקר שאין לו רגלים.
ט. ישראל ותחיתו כ' – האמונה העליונה היא בעצמה המנהגת את החיים אל המרומים שהיא שרויה שמה.. נותנת את האומץ ומפתחת את החוב העמוק לאשר את החיים כולם וכל הפרטים שבהם, מעומק ראשית עד עמק אחרית, לאותה השאיפה המאושרה, הבלתי פוסקת מלפעום בלבבות הקדושים מאושרי א-להים חיים, ומהם הולכת היא הזליפה השירית ומתגברת על החיים כולם.. האמונה לא בסגולה פורחת באויר לבד היא מביאה אל מרומות מציאיותיה את כל חוסי בה כי אם בהתוית הדרך לכל מערכי הלב, לכל משאות הנפש, לכל מפעלי כפים, על פי עזה וחסנה המרום וקדוש. לפעמים נופלים רבים מההתבססות המציאותית ונשארים תלוים ברפיון רק בציור האמונה. מדה זו היא של אומות העולם, שבאו רק להסתכל באיזה ציור אידיאלי ולא בוגרו עד לכדי הגשמתו בפועל, וממילא נדע שגם ההסתכלות לקויה ורפויה היא. ההסתכלות הבהירה שולטת על הכל, על כל סדרי החיים והחברה ועל כל האישיות היחידה, על כל מזג ותקופה, על כל חפץ ושאיפה.. והאורה האוירית משוטטת היא, נעה ונדה, מסוכנת היא שלא תפול ממדרגתה שלא תטמע בין בשר חמורים ונפשות אשר עמק חפצם הוא דם ורצח ולעיטה של נזיד עדשים. אבל אורו של משיח אחוז הוא בישועת ישראל, באיתניותו של גוי איתן זה, חטיבה אחת בעולם, אשר בורא כל עולמים משתבח ביקרם מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.. אור עליון זה.. באחרית הימים ימצא לו שבילים ודרכים רחבים, נתיבות חדשות לבא אל תפקידו המפעלי, והגדל יתעלה על כל קטן, וכל המכשירים בו כלולים. זכריה ט' - הנה מלכך.. עני ורכב על חמור..