תורת הרב קוק מלאה באוצרות שטרם נלמדו. כך לדוגמא החזון שנכתב מראש להסברת תופעת השמאל בישראל
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, לכבוד ג' אלול תשפ"ב, יום הזכרון לראי"ה קוק זצ"ל
א. דברים יח' – כי אתה בא אל הארץ אשר ד' א-להיך נתן לך לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם. לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף. וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים. כי תועבת ד' כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה ד' א-להיך מוריש אותם מפניך.. כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעננים ואל קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך ד' א-להיך. נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך ד' א-להיך.. דברים יט' - כי יכרית ד' א-להיך את הגוים אשר ד' א-להיך נתן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם.. לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר ד' א-להיך נתן לך לרשתה. דברים כ' - כי תצא למלחמה על איבך.. ונגש הכהן ודבר אל העם.. אל ירך לבבכם.. כי ד' א-להיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם.. לא תחיה כל נשמה... כאשר צוך ד' אלהיך. למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם לד' א-להיכם.
ב. שו"ע יורה דעה קיא' - אסרו חכמים לאכול פת של עממים עובדי כוכבים מפני חתנות.. משנה ברורה שפב' - דמעיקר הדין דירת עכו"ם אינה חשובה דירה אלא דחכמים גזרו דלאסר עליו כדי שלא ידור עימו וילמוד ממעשיו.. ולהכי החמירו דאין לו תקנה עד שישכור ממנו ומאחר שהעכו"ם אינו רוצה להשכיר בנקל יתרחק הישראל מלדור עימו...
ג. שו"ע חושן משפט רסו' - אבידת העכו"ם מותרת, שנאמר אבידת אחיך. והמחזירה הרי זה עובר עבירה, מפני שהוא מחזיק ידי עוברי עבירה. אגרות הראי"ה א' פט' - העיקר הוא כדעת המאירי, שכל העמים שהם גדורים בנימוסים הגונים בין אדם לחברו, הם כבר נחשבים לגרים תושבים בכל חיובי האדם.
ד. מדות הראי"ה אהבה י' - אהבת הבריות צריכה טיפול מרובה, להרחיבה ברוחב הראוי לה, נגד השטחיות הנראית בסקירה הראשונה ע"י שימוש שאינו כל צרכו, מצד התורה ומצד המוסר המנהגי, כאילו יש ניגודים ולפחות שויון נפש לאהבה הזאת, שהיא צריכה להתמלא תמיד בכל חדרי הנפש. המעמד היותר עליון באהבת הבריות צריכה לקחת אהבת האדם, והיא צריכה להתפשט על כל האדם כולו, למרות כל שינויי דעות דתות ואמונות, ולמרות כל החילוקים של הגזעים והאקלימים, נכון הדבר לרדת לסוף דעתם של העמים והקיבוצים השונים, כמה שאפשר ללמוד את אופיים ואת תכונותיהם, למען דעת איך לבסס את האהבה האנושית על יסודות המתקרבים למעשה. כי רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת אדם, תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית. וצרות העין הגורמת לראות בכל מה שמחוץ לאומה המיוחדת, אפילו אם הוא חוץ לגבול ישראל, רק כיעור וטומאה, היא מהמחשכים הנוראים הגורמים הריסה כללית לכל בנין הטוב הרוחני, שכל נפש עדינה מצפה לאורו.
ה. אוה"ק ב' האחדות הכוללת ל' - יש שהוא שר שירת נפשו, ובנפשו הוא מוצא הכל, את מלוא הסיפוק הרוחני במלואו. ויש שהוא שר שירת האומה, יוצא הוא מתוך המעגל של נפשו הפרטית.. שואף למרומי עז, והוא מתדבק באהבה עדינה עם כללותה של כנסת ישראל, ועמה הוא שר את שיריה, מצר בצרותיה, ומשתעשע בתקוותיה... ויש אשר עוד תתרחב נפשו עד שיוצא ומתפשט מעל גבול ישראל, לשיר את שירת האדם.. ויש אשר עוד למעלה מזה ברוחב יתנשא, עד שמתאחד עם כל היקום כולו, עם כל הבריות, ועם כל העולמים ועם כולם אומר שירה.. ויש אשר עולה עם כל השירים הללו ביחד באגודה אחת, וכולם נותנים את קולותיהם, כולם יחד מנעימים את זמריהם.. שירת הנפש, שירת האומה, שירת האדם, שירת העולם, כולן יחד מתמזגות בקרבו בכל עת ובכל שעה. והתמימות הזאת במילואה עולה היא להיות שירת קודש, שירת א-ל, שירת ישראל, בעוצם עזה ותפארתה, בעוצם אמיתה וגודלה, ישראל שיר א-ל, שיר פשוט, שיר כפול, שיר משולש, שיר מרובע. שיר השירים אשר לשלמה, למלך שהשלום שלו.
ו. אוה"ק ג' חסידות לב' - ישנם צדיקים כאלה, שהם גדולים ועצומים מאד, שאינם יכולים לצמצם עצמם בכנסת ישראל לבדה, והם תמיד דואגים ושוחרים את הטוב בעד כל העולם כולו. ומכל מקום גם הם קשורים בנקודתם הפנימית דוקא בכנסת ישראל, מפני שכנסת ישראל היא התמצית של הטוב והמעולה שבכל העולם כולו, ובאהבה וטובה שתבוא לכנסת ישראל, חוזרת היא ומקפת את כל היצור. צדיקים הללו אינם יכולים להיות לאומיים על פי התוכן החיצוני של המילה, שהרי אינם יכולים לסבול שום שנאה ושום עוולה שום הצטמצמות ושום התכווצות של הטוב והחסד, והם טובים לכל, כמידותיו של הקב"ה, שהוא טוב לכל ורחמיו על כל מעשיו. והם בכל זאת צופי ישועה אדירים מאד, מפני שהם יודעים ברור ומאמינים בכל מלוא נפשם הטהורה, שישועת ישראל ישועת ד' היא, ישועת העולם ומלואו וכל אשר בו ממרומי רום ועד עמקי תחת. ..דורשים הם תמיד טובת האדם וטובת כל היצור. ומתוך דרישה זו הם מתעסקים בעסק נמרץ ובקשר נשמתי נפלא בצרכיהם של ישראל, בכל הדורות ובכל הזמנים, בכל הדרכים, בכל הערכים ובכל האופנים.
ז. אורות ישראל ו' ו' - במשיח בן יוסף מתגלה התכונה של לאומיות ישראל מצד עצמם. אמנם התכלית האחרונה אינה התגדרות התיחדות הלאומיות בלבדה כ"א השאיפה לאחד כל באי עולם למשפחה אחת לקרא כולם בשם ד', ואע"פ שזה צריך ג"כ מרכז מיוחד, מ"מ אין הכונה כולה רק המרכז, כ"א פעולתו ג"כ על הכלל הגדול. וכשצריך העולם לעבור ענין הלאומיות אל הכללות, צריכה להיות ג"כ כעין הריסה אל הדברים שהושרשו מצד הלאומיות המצומצמת, שיש עמה המגרעות של אהבה פרטית יתרה. על כן עתיד משיח בן יוסף ליהרג, ומלכות אמתית וקימת תהי' משיח בן דוד. וכשמדת הכוסף אל הטוב הכללי מגיעה לביטול ערכה של התיחדות הלאומיות, הנה עוד צעד אחד והרע יהי' מבוער ג"כ מחיי היחידים, נמצא שביטול יצר הרע והריגת משיח בן יוסף קרובים הם בענינם זל"ז. לפיכך נחלקו חז"ל בפ' החליל על הפסוק והביטו את אשר דקרו, אם הוא על משיח בן יוסף שנהרג או על יצר הרע שנהרג.