תפיסת הצלחה מוטעית גורמת לאנשים להיות עצובים על כי אושרם נתון בידי אחרים, אבל באמת לאושרנו הצלחתנו בידינו
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליח' אלול תשפ"ב
א. דברים כט' – ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם למען תשכילו את כל אשר תעשון. אבן עזרא - למען תשכילו - כמו תצליחו (דברים כח, כט), והוא פועל יוצא לשני פעולים, והעד: תעשון, כמו ויהי דוד בכל דרכיו משכיל. אלשיך - ושמרתם את דברי הברית הזאת.. באופן שתהיה יראת ה' שקועה בלבבכם ועל ידי כן תשכילו ותצליחו.
ב. ע"ז יט: - וכל אשר יעשה יצליח - א"ר יהושע בן לוי, דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים: כל העוסק בתורה, נכסיו מצליחין לו. כתוב בתורה דכתיב: ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון; שנוי בנביאים דכתיב: לא ימוש ספר התורה [הזה] מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל; משולש בכתובים דכתיב: כי אם בתורת ד' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה, והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח. תורה תמימה - קשה לפרש כפשוטו שהרי כנגד זה אמרינן בכ"מ אין אדם זוכה לשתי שולחנות [עיין ברכות ה' ב'] וא"כ איך אפשר לכייל כללא בזה ולומר כל העוסק, ולולא מסתפינא הו"א דבמקום נכסיו צ"ל דרכיו או מעשיו מצליחין.
ג. שמואל א' יח' - ויהי דוד לכל דרכו משכיל וד' עמו. רש"י - מצליח. אלשיך - הראוי יאמר בכל דרכיו ולא לכל דרכיו בלמ"ד. ועוד שהיה לו לומר וה' היה עם דוד ויהי לכל דרכיו משכיל, כי מהיות ה' עמו היה משכיל.. מאמרם ז"ל אשריהם הצדיקים שמוסיפים כח בפמליא של מעלה.. ובזה יאמר ויהי דוד בצדקו לכל דרכיו מצליח, משפיע בהם הצלחה, וה' היה משכיל ומצליח הוא ובית דינו עמו, כי היה ממלא כח את רוח ה'.
ד. אורות התשובה ט' א' - התשובה השרויה בלב תמיד, מוודאת לאדם את הערך הגדול של החיים הרוחנים, והיסוד הגדול, שהרצון הטוב הוא הכל, וכל הכשרונות שבעולם אינם אלא מלואיו, נעשה תוכן מוטבע בנפשו ע"י אור התשובה הקבוע בו, וממילא חל עליו שפע גדול של רוה"ק בתדירות, ורצון נשגב בקדושה, למעלה מהמדה הקבועה של בני אדם רגילים, הולך ומתגבר בו, והוא בא להכיר את הטוב האמתי של ההצלחה הגמורה שאינה תלויה כ"א באדם עצמו, ולא בשום תנאי חיצוני, והוא רק הרצון הטוב. והצלחה זו היא האושר הגדול מכל אוצרות וסגולות, ורק היא מאשרת את כל העולם ואת כל המציאות. כי הרצון הטוב, השורה בנשמה תדיר, מהפך הוא את כל החיים והמציאות לטובה, ומתוך העין הטובה, שהוא מביט אז על ידה באמתת המציאות, פועל הוא על המציאות ועל ארחות הסבוך שבחיים שיצאו מכלל קלקולם, והכל פורח וחי באושר, מתוך העושר והשובע הנשמתי שברצון הטוב. ותורה זו, שכל שאלות העולמים תלויות רק ברצון הטוב, מתפשטת בעולם ע"י מארי דתיובתא, שתוכן התשובה היא משאת נפשם התדירה, ומתוך כך הולך באמת הרצון ונעשה עדין וטוב, והעולם הולך ומתבסם. הרצון הבא מכחה של התשובה הוא הרצון העמוק של עומק החיים, לא הרצון השטחי שהוא תופס רק את הצדדים הרפים והחיצונים של החיים, כ"א אותו הרצון שהוא הגרעין היותר פנימי ליסוד החיים, והרי היא העצמיות הגמורה של הנשמה.
ה. אוה"ק ג' מוסר הקודש עב' - שנואה היא העצבות, מפני שהיא נובעת ממקור היותר משחת שבדעות וברגשות. הידיעה, שהאדם בהתגלותו בתור בעל רצון, אופיו משתלם כולו בנקודת רצונו דוקא, האושר שלו הוא רצון טוב, כל קוי האושר וההצלחות הרוממות, שלב כל אדם כל כך עורג להם, אינם כי אם תולדות מנקודת חיים מלאים זו, נקודת הרצון הטוב הקדוש והבהיר, ובתוכן זה דומה האדם בחופשו ליוצרו, ליוצר כל, בחפצו המקיף והחפשי מכל מועקה, כשידיעה זו מתבררת, מיד מוצא האדם את עצמו מלא חדוה, מסולק מכל עצבות. הוא מכיר שהוא אינו צריך כי אם לאמץ את רצונו לטוב, וזה מסור בידו בכל עת ורגע, ותיכף כשרצונו מתעלה, הרי הוא מתעלה, וכל הספירות העולמיות התלויות בו מתעלות עמו. ואיך לא יהיה האדם מלא תמיד עז וחדוה, אם טובת הטובות, עושר העשירות, הצלחת ההצלחות, מסור ונתון בידו, והוא מושל בכל המכמנים הנפלאים האצורים באוצר נחמד ושמן זה. המחשבה שהאושר תלוי במה שהוא חוץ ליכלתו של האדם, ממה שהוא חוץ להוייתו, וחוץ לרצונו, מחשבת פגול הוא, רשעות וסכלות היא מרופדת. והיא מעוררת את כל התכונות השפלות וכל המדות הרעות שביסוד הרשעה, שכחת ד' וטובו, אורו וישעו, חכמתו חסדו וגבורתו. על כן ישרי לב שמחים תמיד, שמחו בד' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב.
ו. בראשית לט' - ויהי ד' את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי. וירא אדניו כי ד' אתו וכל אשר הוא עשה ד' מצליח בידו. רש"י - כי ה' אתו - שם שמים שגור בפיו. רמב"ן - כי ה' אתו - שם שמים שגור בפיו, לשון רש"י. ואינו נראה. אבל וירא אדוניו כי ה' אתו, כי יצליחו מעשיו בכל עת יותר מכל אדם וידע כי מאת א-להים הוא לו.
ז. דברי הימים ב' לא' - ויעש כזאת יחזקיהו בכל יהודה ויעש הטוב והישר והאמת לפני ד' א-להיו. ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית הא-להים ובתורה ובמצוה לדרש לא-להיו, בכל לבבו עשה והצליח. מלבי"ם - ובכל אשר החל באיזה מצוה, בין בעבודה בין בתורה בין במצוה, היה בכל לבו בלי שום פניה, ועי"כ הצליח ועלה בידו כי היה לו סייעתא דשמיא. תהלים מה' - והדרך צלח רכב על דבר אמת וענוה צדק ותורך נוראות ימינך. שבת סג. - אמר רבי ירמיה אמר רבי אלעזר: שני ת"ח המחדדין זה לזה בהלכה, הקב"ה מצליח להם, שנאמר והדרך צלח, אל תקרי והדרך אלא וחדדך. ולא עוד אלא שעולין לגדולה, שנאמר צלח רכב. יכול אפילו שלא לשמה – ת"ל על דבר אמת. יכול אם הגיס דעתו - תלמוד לומר וענוה צדק. ואם עושין כן - זוכין לתורה שניתנה בימין, שנאמר ותורך נוראות ימינך. תהלים קיח' - אנא ד' הושיעה נא אנא ד' הצליחה נא. שופטים יד' - ותצלח עליו רוח ד' וישסעהו כשסע הגדי.. יונתן - ושרת עלוהי רוח גבורא מן קדם ד'.
ח. קול התור ב' קו' – עשה והצליח. כך היא תכונותיו וסגולותיו של יוסף שהצלחתו באה רק על ידי עשיה כמו שנאמר על יוסף: כל אשר הוא עושה ד' מצליח בידו.