משה רבינו אומר: "הוא אביך קנך" ורש"י פירש קנאך קיננך ותיקנך. העומק בדברי רש"י מביא אותנו להבנה עמוקה של קדושת ישראל
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לד' תשרי תשפ"ד
א. דברים לב' - הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך. רש"י - שקנאך שקננך בקן הסלעים ובארץ חזקה, שתקנך בכל מיני תקנה. הוא עשך, אומה באומות. ויכננך, אחרי כן בכל מיני בסיס וכן. מכם כהנים מכם נביאים ומכם מלכים כרך שהכל תלוי בו. רשב"ם - קנה אותך, שפדאך מבית עבדים. רמב"ן - ששמך קנין, כי הוציאך מאין והיית יש, וכל יש יש לו קנין. ספורנו - לא אב טבעי הנותן מציאות מה במקרה, אבל הוא אב רצוניי שנתן לך מציאות למען תהיה קנינו מוכן להשיג בך חפצו וסגולתו.
ב. ישעיהו מג' - עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו. שיחות הרצי"ה שמות עמ' 67 - אנחנו עם ד'. עם הקורא בשם ד'. "עם ידעי א-להיו". "עם זו יצרתי לי, תהלתי יספרו". עם ששייך לד' מיסוד יצירתו, עם ששייך לגילוי ד' ולהודעת שם ד'. שם 79 - "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו", פסוק שנאמר על-ידי ישעיהו הנביא שהוא המשכו של משה רבינו. משה רבינו אמר: "האזינו השמים... ותשמע הארץ", וישעיהו הנביא אמר: "שמעו שמים והאזיני ארץ". יצירת האדם משתכללת עד מדרגת יצירת עם. וענינו של העם הוא "יצרתי לי" - למעני - "תהלתי יספרו". "השמים מספרים כבוד אל, ומעשה ידיו מגיד הרקיע". כל הבריאה כולה מספרת כבוד ד'. כשם שבכל העולמות מספרים כבוד ד', כך באדם ובהיסטוריה קיימת בריה מיוחדת שענינה לספר כבוד ד' בכל דור ודור.. עם ישראל הוא יצירה מיוחדת שענינה לספר כבוד ד'. מאור ושמש - אביך הוא לשון 'רצון', שרצון השם יתברך בבריאת העולם היה למען יברא אותך, שישראל הם המייחדים כל העולמות.
ג. שמות טו' - תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך ה' עד יעבר עם זו קנית. רש"י - קנית - חבבת משאר אומות, כחפץ הקנוי בדמים יקרים, שחביב על האדם. אבות ו' י' - חמשה קנינים קנה הקב"ה בעולמו ואלו הן: תורה קנין אחד, שמים וארץ קנין אחד, אברהם קנין אחד, ישראל קנין אחד, בית המקדש קנין אחד.. ישראל קנין אחד מנין, דכתיב עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית ואומר (תהלים ט"ז) לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם. תפארת ישראל – יכין - ושמא תאמר דהאי קנית אינו לשון חיבה, רק ענין קנין ממש, שקנה אותן הקב"ה בנפלאותיו שעשה להם שגאלן ממצרים, להיות לו לעבדים לשמור מצותיו. על זה אמר התנא, ואומר לקדושים וגו'.
ד. במדבר כד' - וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך. רש"י - נסתכל בגדולתן של בני יתרו.. תמה אני מהיכן זכית לכך הלא אתה עמי היית בעצת הבה נתחכמה לו ועתה נתישבת באיתן ומעוז של ישראל.
ה. תיקוני זוהר הקדמה א: - אין חסיד אלא המתחסד עם קונו, דעביד ליה קן, דאיהו אכסנייא דיליה ודא שכינתא דאיהי קן דיליה. תניא ליקוטי אמרים פרק י' - כדפירשו בתיקונים איזהו חסיד המתחסד עם קונו עם קן דיליה לייחדא קב"ה ושכינתי' בתחתונים וכמ"ש ברעי' מהימנא פ' תצא כברא דאשתדל בתר אבוי ואימיה דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה ורוחיה ונשמתי' כו' ומסר גרמיה למיתה עלייהו למיפרק לון כו' אורות התחיה כד' – אשרי איש שחושב עצמו כשיריים לגבי כנסת ישראל כולה, שהיא נחלת ד', שכל מחשבות לבבו, הגיונותיו, חפצו ושאיפתו, אמונתו ורעיונו, אינם כי אם חשק טמיר אחד להכלל כולו באוצר חיים זה, "להתחסד עם קן דיליה, – דא כנסת-ישראל!" ההכרה הפנימית, שהננו שריגים מעץ חיים רב דליות ושגיא פרי, שכל מה שאנו יותר מעורים בגופו של אילן הננו חיים את החיים היותר שלמים ורעננים, בהווה ובנצח, היא תביא את תחית האומה למגמתה, היא ואך היא תקיץ את הקץ, שאליו אנו עורגים, ותתן לנו חוסן ישועות.
ו. שמות כה' - ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו. רש"י - הקנה האמצעי שלה העולה באמצע הירך זקוף כלפי מעלה ועליו נר האמצעי עשוי כמין בזך לצוק השמן לתוכו ולתת הפתילה.
ז. דברים ח' - ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת. ואכלת ושבעת וברכת את ה' א-להיך על הארץ הטבה אשר נתן לך. תענית ד. - ואמר רב אשי, כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל - אינו תלמיד חכם, שנאמר וכפטיש יפצץ סלע. אמר ליה רבי אבא לרב אשי, אתון מהתם מתניתו לה, אנן מהכא מתנינן לה, דכתיב ארץ אשר אבניה ברזל, אל תקרי אבניה אלא בוניה. אמר רבינא, אפילו הכי, מיבעי ליה לאיניש למילף נפשיה בניחותא, שנאמר והסר כעס מלבך וגו'.
ח. שיחות הרצי"ה דברים עמ' 449 - כל אחד מאתנו הוא חלק מעם ישראל, מעם ד', ומצד זה הוא שייך ל"עמך כלם צדיקים". ברור ששייכות זו לכלל ישראל מופיעה במיוחד בארץ ישראל, כחידוש של אחד מגדולי העולם, רבי אברהם אזולאי בספרו "חסד לאברהם".. "כל הדר בארץ ישראל נקרא צדיק, הגם שהוא אינו צדיק כפי הנראה לעינים.. ואף שהוא בחזקת רשע". נפגשים במין קונטרסט מעניין: אדם אחד שהוא גם רשע וגם צדיק! אלא שיש להבחין בין הצד האישי ובין הצד הכלל ישראלי. הוא רשע מצד פרטיותו אבל צדיק מצד שייכותו לכלל, כל עוד הוא לא יצא מהכלל. לצערנו, יש הרבה רשעים ואפיקורסים, אבל הם אינם בגדר מינים שיצאו מכלל ישראל, חס ושלום. הם אמנם נמצאים במצב חולני ומקולקל, אבל לא יצאו מהגוף הלאומי. זה במילים שונות תוכן הגילוי של רבי אברהם אזולאי שכל אדם הדר בארץ ישראל הוא צדיק. ארץ ישראל היא כלל ישראל. הארץ כוללת את כל עם ישראל "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". בארץ הם גוי אחד, דווקא בארץ - בארץ מופיע כלל ישראל בכל חיוניותו. על כן כל הנמצא בארץ ישראל שייך לכלל ישראל.
ט. אורות התורה פרק יב' ז' - כשם שאין כנסת ישראל מוציאה אל הפעל את סגולותיה כי אם בארץ ישראל, כן אין אדם מישראל מוציא את סגולותיו הרוחניות כי אם על ידי התורה, שהיא הארץ הרוחנית המתאימה לסגולת הנשמה הישראלית. כל המדעים דומים הם לחוץ לארץ ביחושם אל הגידול הנשמתי אשר לישראל.