התורה מחברת את הברית בין הקב"ה לישראל לארץ ישראל והרמב"ם מחבר את המשיח עם קיבוץ גלויות מה הקשר ואיך זה קשור לשופר
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכד' אלול תשפ"ה
א. דברים כט' – אתם נצבים היום כלכם.. לעברך בברית ד' א-להיך.. ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההוא ואת תחלאיה אשר חלה ד' בה. גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה.. ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה. ואמרו על אשר עזבו את ברית ד' א-להי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים.. ויתשם ד' מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה.
ב. דברים ל' - ושבת עד ד' א-להיך.. ושב ד' א-להיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ד' א-להיך שמה. אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ד' א-להיך ומשם יקחך. והביאך ד' א-להיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך.
ג. דברים ל' - העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ.. ובחרת בחיים.. לאהבה את ד' א-להיך לשמע בקלו ולדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ד' לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם.
ד. רמב"ם הלכות מלכים יא' א' - המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות, ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה, וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה', ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים.
ה. שיחות הרצי"ה במדבר עמ' 314 - אחד מיסודות האמונה מבוסס על הפסוק: "ושב ד' א-להיך... וקבצך", מכאן שמשיח מן התורה, כמו שכותב הרמב"ם.. לרמב"ם היה כח מיוחד לסדר את שפע הגמרא שהוא למעלה מן הסדר, אבל לפעמים קיימת בעיה למצוא את מקור ההלכה של הרמב"ם. - מניין לו לרמב"ם ש"ושב וקבצך" הוא הוא ביאת המשיח? והנה, לפעמים בגמרא יש פגישה בין נגלה לנסתר. למשל, בפרק השישי של מסכת חולין.. מוסרת לנו הגמרא ידיעה מדעית טבעית על שריקת השרקרק: אם הוא יושב על משהו ושורק, בא מטר לעולם. אמנם יש קבלה שאם בזמן שהוא שורק, הוא יושב בצורה לא משונה אלא טבעית לו, זה סימן שמשיח בא, כמו שנאמר בזכריה: "אשרקה להם ואקבצם". כאן המקור לדברי הרמב"ם, שדעת הגמרא היא שקיבוץ גלויות הוא הוא ביאת המשיח.
ו. תפילת עמידה - תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותנו וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו.
ז. מאמרי הראי"ה עמ' 268 – שופרות - ודרגות אלה המנויות בהלכה בשופר של ראש השנה מקבילות הן לדרגות בשופר של גאולה. מהו לאמיתו של דבר שופר של גאולה? בשם "שופר של משיח" אנו מתכוונים להתעוררות ולדחיפה הגורמת לתחיתו ולגאולתו של עם ישראל. התעוררות זו - היא התקיעה המקבצת את האובדים והנדחים והמביאתם להר הקודש בירושלים. היה היתה בישראל בזמנים שונים וישנה גם כיום בחלקים וביחידים מישראל התעוררות ורצון שמקורם בקדושה - באמונה החזקה בה' ובתורה, בקדושת ישראל ותעודתו, וברצון לקיים את רצון ה' שהיא גאולת ישראל השלמה. זהו השופר הגדול והמעולה - רצון עם להגאל מתוך הרצון הנעלה למלא את תעודתו הגדולה.
ח. ראש מילין – קובוץ - מתקבצים כל הפזורים כולם אשר בניצוצי החיים וההשגות, השאיפות, האידיאלים והרצונות, הממלאות חללי עולמי עולמים, ונעשות חטיבה אחת קיבוצית פועלת. עולת ראי"ה א' – ורב שלום בניך - הרבוי של השלום הוא, שיתראו כל הצדדים וכל השיטות, ויתבררו איך כולם יש להם מקום, כל אחד לפי ערכו, מקומו וענינו. ואדרבא גם הענינים הנראים כמיותרים או כסותרים, יראו כשמתגלה אמתת החכמה לכל צדדיה, שרק ע"י קיבוץ כל החלקים וכל הפרטים, וכל הדעות הנראות שונות, וכל המקצעות החלוקים, דוקא על ידם יראה אור האמת והצדק, ודעת ד' יראתו ואהבתו, ואור תורת אמת. על-כן תלמידי חכמים מרבים שלום. אדר היקר – מעט צרי - בעולם המחשבה המעשית שלנו, עיון ההלכה והתלמוד.. הדעות כולן, המוסכמות והבלתי מוסכמות, נקבצו יחד.. לא כן הוא גורל המחשבה העיונית.. לא זכינו עדיין.. לכנס במקום אחד, בקבוץ והתאמה, את כל פזורי המחשבה הגדולה של כנסת ישראל, שנגלתה בצדדים רבים, בדורות שונים.
ט. מאמרי הראי"ה עמ' 28 – טללי אורות ח' – כללו של דבר, אחדות המחשבה על ידי קבוץ כחותיה וכל זרמיה השונים, היא המביאה לידי התאחדות הכחות הממשים והתארגנותם. וכל אשר אנחנו סובלים מפגעי הדעות המתגלמות בחיים ובספרות איננו בא, כי אם מפני הפרוד של הרוחות המיוחדות, שכל אחת אינה חפצה לראות בשכלולה של חברתה, ואינה מתרוממת למצא את אשרה במיזוגה עם כל הרוחות, הנראות שונות ממנה, בדרך חבור אורגני, המכיל בקרבו את אור החיים והשלום.. ועלינו להשיב את כל הרוחות אשר נתפזרו אל מרכזם, לאסוף נדחי ישראל ונפוצות יהודה הרוחניים, ומתוך קבוץ גלויות הרוחני יתעורר כח הקבוץ החמרי, להאסף אספה אל אדמת הקודש, אל המקום המוכשר להוצאת האידיאלים כולם במתכונתם מן הכח אל הפועל, לא על ידי יחידים וכתות, כי אם על ידי האומה, על ידי כל קהל עדת ישראל, אשר יציץ ופרח בארץ חמדה.. כי מציון תצא תורה ודבר ה' בירושלם. פיוט ראש השנה – אחות קטנה. ב"ר לך לך לט' ג' - רבי ברכיה פתח, אחות לנו קטנה זה אברהם שאיחה את כל באי העולם.