כשהמנהיג מתוקן העם מתוקן, לא בוחרים מנהיג על פי מחיר המעדן או הטלפון הנייד, עם ישראל צריך מנהיגות שורשית שיוזמת גאולה
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לו' מנחם-אב תשע"ה
א. דברים א' – ואומר אליכם בעת ההיא לאמר, לא אוכל לבדי שאת אתכם.. איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם. הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם, ואשימם בראשיכם. ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות. ואקח את ראשי שבטיכם, אנשים חכמים וידועים, ואתן אותם ראשים עליכם.. רש"י - אפשר שלא היה משה יכול לדון את ישראל, אדם שהוציאם ממצרים וקרע להם את הים והוריד את המן והגיז את השליו.. אלא כך אמר להם, ה' אלוקיכם הרבה אתכם, הגדיל והרים אתכם על דייניכם, נטל את העונש מכם ונתנו על הדיינין. אנשים.. צדיקים כסופים. נבונים - מבינים דבר מתוך דבר. זו היא ששאל אריוס את רבי יוסי, מה בין חכמים לנבונים. חכם דומה לשולחני עשיר, כשמביאין לו דינרין לראות רואה, וכשאין מביאין לו יושב ותוהא. נבון דומה לשולחני תגר, כשמביאין לו מעות לראות רואה, וכשאין מביאין לו מחזר ומביא משלו. וידועים לשבטיכם - שהם ניכרים לכם.. אתם מכירין בו, שאתם גידלתם אותו.. בראשיכם. ראשים ומכובדים עליכם שתהיו נוהגין בהם כבוד ויראה. ואשמם. חסר יו"ד, למד שאשמותיהם של ישראל תלויות בראשי דייניהם, שהיה להם למחות ולכוון אותם לדרך הישרה. ואקח את ראשי שבטיכם. משכתים בדברים, אשריכם, על מי באתם להתמנות, על בני אברהם יצחק ויעקב, על בני אדם שנקראו אחים ורעים, חלק ונחלה וכל לשון חבה. אנשים חכמים וידועים. אבל נבונים לא מצאתי.
ב. זוהר אדרא רבא נשא קלה. - כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא, לית עמא מתתקנא, ואי איהו מתתקן כלהו מתתקנן, ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא לא יכלין עמא לאתתקנא.. רש"י דברים א' - ותענו אותי וגו'. החלטתם את הדבר להנאתכם, היה לכם להשיב, רבינו משה ממי נאה ללמוד ממך או מתלמידך לא ממך שנצטערת עליה. אלא ידעתי מחשבותיכם. הייתם אומרים, עכשיו יתמנו עלינו דיינין הרבה, אם אין מכירנו אנו מביאין לו דורון והוא נושא לנו פנים. לעשות. אם הייתי מתעצל, אתם אומרים עשה מהרה.
ג. עירובין ק: - אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה, הווין לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן. דאילו בדורו של משה.. נבונים לא אשכח. ואילו גבי לאה כתיב, ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך, וכתיב דברי הימים א' יב', ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם. רש"י בדברי הימים - שיודעים לתת עצה לפי הענין של מעשה שצריך לדוד להתיעץ היאך יחזק המלכות מפני בני שאול. וכל אחיהם על פיהם - על עצתם.
ד. ירושלמי ברכות פ"ט ה"ה - אמר ר' יהושע דרומיא, שלשה דברים גזרו בית דין של מטה, והסכים בית דין של מעלה עמהן. ואלו הן: חרמה של יריחו, ומגילת אסתר, ושאילת שלום בשם. במדבר יד' מא' - ויאמר משה, למה זה אתם עוברים את פי ד', והיא לא תצלח. צדקת הצדיק מו' -..העפילו לעלות אף נגד רצון השם יתברך, כמו שאמרו ז"ל בסנהדרין קה., חוצפתא מלכותא בלא תגא (=חוצפה היא מלכות בלא כתר). ולמדוה מבלעם, שאחר כך הסכים השם יתברך, כי בלעם נסתכל עד עקבתא דמשיחא, ולכך ידע סוד זה. פירוש, כידוע מלכות הוא כנסת ישראל, וכתר הוא שורש רצון השם יתברך, ורוצה לומר, ממשלה מעצמו, בלי רצון הרוצים, והתקרבות כנסת ישראל מעצמה. והם לא הצליחו בזה, מפני שאכלוה פגה, כמו שאמרו ז"ל בסוטה מט:, בעקבתא דמשיחא חוצפה יסגא, שאז הוא העת לזה.. ולכך אמר להם משה, והיא לא תצלח, נראה שעצה היא אלא שלא תצלח, ודייק 'והיא', שבכל מקום שדרשו רז"ל היא ולא אחרת, שיש זמן אחר שמצליח, והוא זמננו זה, שהוא עקבי משיחא.
ה. שיר השירים ג' יא' – ..בעטרה שעטרה לו אימו.. רש"י - אמר רבי נחוניא, שאל רשב"י את רבי אלעזר ברבי יוסי, אי איפשר ששמעת מאביך מהו שעטרה לו אמו? אמר לו, משל למלך שהיתה לו בת יחידה, והיה אוהבה ביותר, לא זז מחבבה, עד שקראה בתי.. לא זז מחבבה, עד שקראה אחותי.. לא זז מחבבה, עד שקראה אמי שנאמר (ישעיה נא') הקשיבו אלי עמי, ולאמי אלי האזינו, ולאמי כתיב, עמד רשב"י ונשקו על ראשו.
ו. דניאל ב' כא' – ..יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה. מלבי"ם - שהחכמה היא המקובלת מה', וה' יתן חכמה למי שי"ל הכנה לקבל חקי החכמה, ואחריו הוא הבינה להוציא מדעתו דבר מתוך דבר, ועת יבין בחכמה ישיג ידיעה ברורה כדבר המושג בחוש או במושכל ראשון.
ז. אגרות הראי"ה רעד' - ..שמקצוע עיקרי, שהוא כולל כל התורה וכל האמונה כולה, הוא עזוב מהם, ושבשביל כך הננו מגששים בצהרים, כאשר יגשש העור באפלה. ועל כן הולך ההמון ותועה.. אורות זרעונים ב' – לחדור לתוך תוכם של כל הגורמים הפרטיים, איך מכשירים את החיים ומעמידים אותם על הבסיס הטוב.. דבר זה אין לו עסק עם כח המדמה החם והעז, כי אם עם החכמה המדיקת.. אמנם נתן לנבואתו של משה.. של אספקלריא המאירה, שרק היא יכולה לראות עזם של הכללים ודיקנותם של הפרטים כאחד. אבל לא קם כמוהו.. וחכם עדיף מנביא.. מבוא לאוה"ק 24 - וזאת הדרך לאורות הקודש, כפלים לתושיה.. ואז אור תורת קדשו, יופיע ויאיר לעולם. אורות הקודש א' לו' – חזיון בלתי מצוי הוא, לראות אדם שהדרישה של הנגלה והנסתר יחד, תהיה בו במילואה.. כח יצירה כפול. וחכמות בחוץ תרונה, בכפלים, לתושיה..
ח. קובץ ז' רא' - שואלים במה זכה דורנו לגאולה. התשובה פשוטה היא, הוא זכה מפני שעסק במצוה היותר גדולה שבכל המצוות, במצווה השקולה ככל התורה כולה, מפני שהוא עסק בגאולת ישראל. ולא רק עסק, אלא הוא עוסק ויעסוק בלא הרף בגאולתו, וכח אלוקי זה מרוממהו ומשגבהו בישועה.