פרשת שופטים – תחית הקודש המעשי

דף מקורות - פרשת שופטים – תחית הקודש המעשי

שיעור הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, בכנס רוח ירושלמית, ג' אלול תשע"ו
א.    דברים טז' - שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך.. לא תטע לך אשרה.. אצל מזבח ד' אלוקיך.. ע"ז נב. - דאמר ר"ל כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשרה בישראל שנאמר שופטים ושוטרים.. וסמיך ליה לא תטע לך אשרה כל עץ.

ב.     ישראל ותחיתו ג' - מרכז החיים של נשמת ישראל במקור הקדש היא.. אין בנו ערכים פרודים, האחדות שוכנת בנו ואור ד' אחד חי בקרבנו. הדינים דיני תורת אלוקים חיים מציינים אותנו מכל עם ולשון. הקדש הוא פועל בקרבנו פנימה, שאיפות חיינו הכלליות אליו הן הולכות. יש נטיפות של קדש בכל עם ולשון, אבל ערכי החיים כולם אינם צומחים מזה. לא כן בישראל. "בכל דרכיך דעהו".. כל שאיפת החיים וכל חפץ החיים, הקנין ותשוקותיו, העשר והכבוד, הממשלה וההתרחבות בישראל, ממקור הקדש הם נובעים. על כן המשפטים הם קדש קדשים בישראל..

ג.     דברים יח' - נביא מקרבך.. יקים לך ד' אלוקיך.. אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר..

ד.     קובץ ו' רצא' - אליהו הנביא בעשיה, להעלות אל מרומי הקודש את כל הערכים המעשיים, וזאת היא התכונה המשיחית באמת, ובזה מתאחדים כל העולמים. ותכונת ברית הקודש לישראל, לקדש ידיד מרחם, וצאצאיו חתם באות ברית קדש, להציל ידידות שארנו משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו. הרדיקליות האלוקית, שלא לפסוח על שתי הסעיפים, היא תוצאה מהשלמות האופיית, קנאת הקודש, לקשר את כל העולם הירוד, את עולם העשיה כולו, לברית ד'.. האחדות הטהורה, דעת עליונה וזקוקה זו, מוכרחת היא לשאת בתוכה את האידיאליות הרדיקלית של כל ההויה. והתקדשתם והייתם קדושים, כי קדוש אני ד' אלוקיכם. וזכויותיהם של ישראל שנכתבות תחת עץ החיים על ידי אליהו ומשיח, כוללים את כל המעשים שנעשו על ידי ישראל מראש ועד אחרית. גם ביחיד המגיע לחסידות כתב בחובת הלבבות שסופר המעשים הטובים כותב הכל בכלל הזכיות, קל וחומר לאומה כולה, זה גוי צדיק שומר אמונים, שכל מאויה הפנימי הוא רק הרוממות של קודש העליון, שהוא מתלבש בכל שאיפת חיים ובכל מחשבה, ואפילו בכל פרשת העיבור צרכיהם לפניך, וכל קנין ישראלי, וכל אומץ פרטי וכללי, הכל אור קודש שרוי בו..

ה.    אורות הקודש ג' שסה' - אליהו, מפני שהוא כולל את הקדושה של עולם העשיה, הרי הוא סופג ברוחו את כל הנטיות הנדרשות לשכלולו של עולם זה, עד כדי הכשרתו אל ההרמוניה השלמה, אל העולמות שלמעלה. כשם שבתחלה לפני התבסמותו הכיר יותר מכל את עומק הכיעור והזיהום שעולם שפל זה שקוע בתוכו, ומפני כך קנא באש שלהבת לבער את רוח הטומאה והמחזיקים בו, כן יכיר אחרי ביסומו את כל ניצוץ קודש שבעולם זה, להעלותו ברוח שלום, וישיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם.

ו.      דברים יז' - שום תשים עליך מלך.. והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר.. והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ד' אלוקיו לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם.

ז.     אגרות הראי"ה תשמג' - ..שיעקב תיקן מטבע שוקים ומרחצאות בשכם דוקא, שצפה ברוח הקודש שהוא מקום המוכן לפורענויות של חלוקת מלכות בית דוד, ויסוד מאסן במלכות בית דוד.. הוא מפני שנחסרה האמונה שמלך עוסק בתורה וחכמה כדוד ושלמה, יוכל לעסוק יפה בעסקי העולם של הנהגת המלכות, ובא יעקב איש יושב אהלים, ונתן סימן..

ח.    חבש פאר עמ' נג' – ..חזקיה היה צדיק גמור ועיקר מחשבתו רק בענין תורה ועבודת ד', ואדרבה ישוב הארץ ירד בימיו בשביל שקידתו בתורה, והקב"ה היה מצליחם למעלה מדרך הטבע.. אבל רצון ד' היה, שאע"פ שזהו בודאי דרך מקודש, ואשרי האיש אשר בתורת ד' חפצו באופן כזה.. אבל ישוב ארץ ישראל היא בעצמה דבר קדוש ונשגב, והצלחת ישראל בארץ ישראל גורמת טובה גדולה לכל העולם, להכיר לכל באי עולם גדולתו יתברך והשגחתו, שידבקו הכל בעבודתו. וזאת היא תכלית ביאת המשיח, לומר שלום לרחוקים ולקרב הכל תחת כנפי השכינה.. והנה חזקיה כיון שראה שעיקר הנס היה לתועלת כבוד עם ד' ועשרם.. וענייני עולם הזה לא היו חשובים כל כך לחזקיה להתעורר לומר עליהם שירה, שחשב שהם מעיקים לענייני עולם הבא והקדושה האמיתית. אבל מעלת משיח היא, שכל ענייני עולם הזה יעלה אותם להשתמש בקדושה, על כן דבר זה גרם שלא נעשה חזקיה משיח.. שראוי לומר לומר שירה על הצלחה גופנית של עם ד'..

ט.    אורות הקודש א' קנא' – אורו של משיח הוא מנהיר את כל העולם, מהפך את כל ההויה לזוהר תורה. והננו נתבעים ממעמקי נשמתנו לחוש את הגודל הזה, גם עכשיו, בהיותו שולח רק קוי אור זעירים. כי הנהורים הקלילים הנם מתמעטים והולכים, גם קודם שנתגלה הריווי הגדול של האור המרומם. ואם נאחז רק במדת האור הגלותית נשאר שוממים. והננו מוכרחים לתפוס מיד את מדת האורה הגדולה, ההולכת וחודרת לנו מאור הגאולה, גם בראשית זעירות הופעתה. ותכונת אורה היא הופעת התורה באור העולם כולו, הופעת הקודש באור כל החול כולו, הופעת הרוחניות המזוככת בתוך כל החמריות, הופעת הנפש בתוך כל הבשר, העלאת ערך כל החיים, הארת אור קדשי קדשים בכל השלבים של המציאות, בכל התנועות של היש. שמים וארץ ירננו לשמו..

י.      קובץ ג' נז' - בשכל הטבעי.. נמצא התוכיות הפנימית של הטוב. אמנם חסר לו הכח של פנימי פנימיות, שהוא יורד עד חיצוני החיצוניות, כדי לקרא כל דבר בשמו, וזה, נמצא רק בשכל האלוקי..

יא.   קובץ ג' רנט' - לא לחנם נטע בי אלוק כל הנפשות את התשוקה התדירית לכל נסתר, לכל נאצל ונשגב, ולא לחנם הביאני לארץ ישראל, ולא לחנם יצר בי רוח אומץ וטוהר פנימי.. כל אלה נטעו בקרבי כדי להשתמש בהם להאיר לעולם, ליצור ספרות מלאה אור רזי תורה פופולרית ושוה לכל נפש, מלאה שירה וגבורה, חמושה בשכל טוב ובבקורת נאמנה, להרים קרן לעם ד', ולתשועת עולם אשר החלה לזרוח לו בארץ ישראל.