מדוע בקרבן מנחה גם החלק הנאכל לכהנים נשמר מחמץ ונאכל מצות כל השנה כאילו חוגגים הם פסח בכל יום ויום
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליא' ניסן תשפ"א
א. ויקרא ו' – וזאת תורת המנחה.. והרים ממנו בקמצו.. והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה לה'. והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד יאכלוה. לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם. כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי ה' כל אשר יגע בהם יקדש. וידבר ה' אל משה לאמר. זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב.. וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל. רש"י - לא תאפה חמץ חלקם - אף השירים אסורים בחמץ. זה קרבן אהרן ובניו - אף ההדיוטות מקריבין עשירית האיפה ביום שהן מתחנכין לעבודה, אבל כהן גדול בכל יום.. רמב"ן - אמר הרב במורה הנבוכים (ג מו), כי טעם, בעבור שכל כהן מקריב קרבנו הוא בעצמו, ואם יקריב מנחה ויאכלנה הוא בעצמו כאילו לא הקריב דבר.. אלשיך - ולא תאפה חמץ כחלק גבוה שנאסר חמץ. ומה שאמרתי לאוכלו גם במקום קדוש, כי חלקם נתתי להם מאשי מתוך האש שלי, עד גדר שכל אשר יגע בה יקדש.
ב. ישעיהו סו' - והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלם אמר ה' כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית ה'. וגם מהם אקח לכהנים ללוים אמר ה'. רד"ק - והביאו - ישראל, שהיו נשארים באיים הרחוקים שלא עלו עם אחיהם, אותם הגוים אשר הם בתוכם, כשישמעו זה הפלא הגדול שעשה הא-ל במחנה גוג ומגוג יביאו ישראל בסוסים וברכב מנחה לה' ויביאו אותם מלובשים בגדי תפארת ורוכבים בסוסים וברכב כמו שמביאים ישראל את המנחה בכלי טהור בית ה' כן יביאו הגוים את ישראל בבגדים טהורים ונאים ובמרכבות נאות ונכבדו', ופי' בצבים, כמו שש עגלות צב שתרגומו כד מחפיין, והם כלים מעצים מחוברים שנושאים בהם בני אדם על גבי בהמה ועושים אותם מבפני' בבגדים נאים. ובכרכרות - הם הגמלים או שאר בהמה שהם קלים בהליכתם עד שמרוב מרוצתם ידמה שהם מרקדים לפיכך נקראו כרכרות, כמו ודוד מכרכר שפירושו מרקד, וי"ת מכרכר משבח, ובכרכרות ובתושבחן וגו'. וגם מהם - כלומר אפילו מאותם שהיו משוקעים בגוים באיים הרחוקים עד שלא נודע זכרם ולא עלו עם אחיהם בית ישראל מן הגולה, ואפשר ששנו קצת מן הדת אף על פי כן מהם אקח לכהנים ללוים אותם שהיו כבר ממשפחות כהונה ולוים אקח אותם הכהנים להיות כהנים משרתים לפני והלוים לשרת..
ג. זוהר שמות קפג: - כיון דאכלו מצה דאיהי אסוותא למיעל ולמנדע ברזא דמהימנותא, אמר קב"ה, מכאן ולהלאה אתחזי לון חמץ, וייכלון ליה, דהא לא יכיל לנזקא לון.. מאמרי הראי"ה 159 - ובצקם של אבותינו לא יכול היה להשתנות מצביונו, כי לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ, עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם. והגאולה בלבת-אשה, העמידה את בצקת העם בצביונו הנצחי, ורוממתו מעל לכל שינויים ותמורות..
ד. ויקרא כג' - עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'.. לחם תנופה שתים.. סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים לה'.
ה. בראשית לב' - ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו. בן איש חי שנה א' ויקהל - ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר. נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות דף ע"ו, שיש ש"י עולמות שהם ר"ז עולמות כמנין או"ר בסטרא דימינא, וק"ג עולמות בסטרא דשמאלא, ואלו הק"ג הם מספר מנחה שהם מתעוררים אחר חצות, שאז מתעורר סטרא דשמאלא דיצחק.. וז"ש הפסוק גבי יעקב ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו, דהמנחה ה"ס ק"ג עולמות שביד שמאל שהיא הגבורה, ולכן אמר בידו, יד אחת, ולא אמר בידיו, לשון רבים, כי הם בסוד יד שמאלית דבחינת יעקב. ולפי שעשו נמשך מן הגבורות, לכן נתן לו חלקו משם.. והנה אותיות מנחה המורים על הגבורות והדינים יחזרו לעתיד להיות אותיות נחמה, עכ"ד.. ואנחנו צריכין למתק אלו הק"ג עולמות הרמוזים באותיות מנחה, שאז ישלוט יעקב אע"ה גם בק"ג עולמות אלו שהם מנחה, ולא יהיה שליטה ואחיזה לעשו בהם. וז"ש ויצו משה ויעבירו קול, שהוא בחי' יעקב, במחנה ג"כ שהוא ק"ג עולמות ג"כ שהם מספר מחנה אותיות מנחה, ואז עי"כ לאמר, חלק התיבה לשתים וקרי בה לא מר, ר"ל לא יהיה עוד מרירות בעולם, כי המרירות באה מתגבורת הדינים..
ו. זוהר פנחס רנא: - רבי שמעון פתח ואמר (תהלים סח) גער חית קנה.. דא חיה דאתאחד בה עשו, קנה תנינן דביומא דנסב שלמה מלכא בת פרעה בא גבריאל נעץ קנה בימא רבא ועליה אתבני קרתא דרומי.. חיה בישא דאית ליה סטרא זעירא באחדותא דקדושה ודאי איהו קנה דנעיץ בימא רבא.. דזמין קב"ה לתברא ליה כקנה דא, ת"ח במצרים איהי שלטא.. וכלא ברזא דחמץ, כיון דתבר לה קב"ה אפיק חמץ ואעיל מצה, במה בחוטא זעירא מכלא תבר ח' חמץ ואתעביד מצה, אינון אתוון אלא דתבר ח' דהאי חיה דאקרי חמץ.. במה אתבר בחוטא זעירא כנימא תבר ח' ואתעבר מאיתנה והוה מצה, ועל דא כתיב גער חית קנה גער בה קודשא בריך הוא ואתבר ח' חמץ ואתעביד ה'. וזמין קב"ה לתברא ליה לההוא קנה כגוונא דא יתבר רגליה דק' מקנה וישתאר הנה.. (ישעיה מא') ראשון לציון הנה הנם וגו'.
ז. אורות הקודש ג' מוסר הקודש קכז' – כל האור העתיד, הופעת כבוד ד' בעולם, תגלה את העוז לשבר את הנקודה המבדלת בין עומק רע לעומק טוב, תכניס תחת החפץ הרע והשפל, חפץ טוב ומרומם, והחמץ העולמי יהפך למצה. ואותו הקנה, של חית קנה, המשתמש בכחו הספרותי לרועץ, להמס את החברה, ולבצר את מקלטי הרשעה, יכרת ממנו חלקו הירוד, המשתפל לאותן התהומות האפלים, ויתקדש להראות בכחו את מה שראוי להראות בעולם, שהאדם העשוי בצלם א-להים חי בו. ואותו הקנה שהעלה שרטון וכרך גדול שברומי עליו הוא בנוי, שלקח עוצם כחו מפני הירידה הישראלית, אשר באה מאז הוגלם החפץ לנטיה החצונית של ההתהדרות הגויית, ביום שנשא שלמה את בת פרעה, גער חית קנה, ויאמר, הנה, ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן.